דו"ח במשרד החוץ: ההולנדים כבר לא איתנו
במסמך פנימי שהגיע לידי ynet נקבע שלמרות עמדת הממשלה, "התמיכה ההיסטורית" של הציבור ההולנדי בנסיגה. בין הסיבות: מבצע "עופרת יצוקה" וסיקורו בתקשורת
על פי המסמך, "בשנים האחרונות ניכרת ירידה בתמיכה ההיסטורית בישראל בקרב הציבור ההולנדי. הולנד היא מדינה השמה את שמירת זכויות האדם במקום גבוה באג'נדה הבינלאומית שלה, כמו גם נושא המשפט הבינלאומי.
העימות המתמשך בין ישראל לפלסטינים לצד הסיקור השלילי בכלי התקשורת בהולנד, הם הגורמים המרכזיים לירידה בתמיכה ההיסטורית".
הפלסטינים, לפי העמדה העדכנית, "נתפסים כצד החלש וזה שזכויותיו מופרות וכתוצאה מכך זוכים לתמיכה ולאהדה ברחוב ההולנדי. לכך יש להוסיף גורמים נוספים ביניהם - משקלה של הקהילה המוסלמית בהולנד, היחלשות רגשות האשם בעקבות היחס ליהדות הולנד במלחמת העולם השנייה, וכן פיחות במעמד הדת בהולנד (ובעקבות זאת ההסתכלות מנקודת המבט הנוצרית האוהדת)".
"עופרת יצוקה" כרסם בלגיטימציה של ישראל
במסמך נכתב עוד כי מבצע "עופרת יצוקה" ואופן סיקורו בתקשורת הקצינו עוד יותר את דעת הקהל בהולנד כלפי ישראל. "התוצאה הנראית של המבצע מבחינת ישראל בעקבות הביקורת המושמעת בהולנד מצד גורמים שונים היא למעשה, המשך הכרסום האיטי אך העקבי בלגיטימציה של מדינת ישראל. הדבר גם משפיע על הקהילה היהודית החשופה לביקורת בשל הקשר לישראל".
משרד החוץ הישראלי מאשים את המשרד המקביל בהולנד באי אהדה לישראל. על פי המסמך, "שר החוץ ההולנדי מתמודד עם הביורוקרטיה של משרד החוץ שלא אוהדת את ישראל במיוחד מחד, ומול האופוזיציה בפרלמנט מאידך. גם מצד מפלגתו שלו הוא זוכה לעתים לביקורת על תמיכתו בישראל, ועל כך שאינו ביקורתי מספיק".
עם זאת, אנשי משרד החוץ משבחים את יחסו של שר החוץ ההולנדי, מקסים פרהאכן, הנחשב "ידידותי מאוד לישראל". גם ראש ממשלת הולנד, יאן פטר בלקננדה, זוכה למילים חמות בשל "שמירה של הממשלה ההולנדית על מדיניות מאוזנת ביותר כלפי ישראל וממוקמת במרבית הזמן בקוטב הפחות ביקורתי".
Read this article in English