7. צרות עין? לא ולא
דורון , |
כרמיאל |
|
(23.01.07) |
עובר ציבור שתקף מבקר פנים בשל ממצאים שחשף בתוקף מילוי תפקידו ראוי להיענש כמי שהפריע לשוטר או לשופט במילוי תפקידו. יובהר כי ביהמ"ש המחוזי נתן דעתו כי המעשה היה מעידה חד פעמית ויחד עם זאת קבע כי המעשה היה חמור ביותר. להלן ציטוט מפסיקת ביהמ"ש המחוזי:
"העובדה שמדובר במעשה רגעי של אדם מוכשר מכל הבחינות, שלא דבק בו עד אז כל רבב שהוא, איננה מאפשרת להתעלם מההשלכות כל מעשים מעין אלה לגבי כלל הציבור. לגבי אדם רגיל התוקף עובד ציבור נגזר עונש של מאסר בפועל. במקרה דנן דווקא בשל מעמדו הבכיר של המערער נגזר עליו בהסכמה עונש קל ביותר תוך התחשבות בעובדה שעצם ההרשעה בדין מהווה אף היא ענישה לגביו".
במאי 2004 קבע ביה"ד לעבודה בענייינו של מר ויטה כי "מובן מאליו שכל גורם ממנה ייתן את הדעת למכלול השיקולים הרלבנטי לעניין התאמתו לתפקיד, לרבות העניינים נשוא תיק זה".
כעת באה עמותת אומ"ץ ומבקשת משר האוצר, מר הירשזון, לנמק, מדוע ימנה את מר ויטה לתפקיד הממונה על הכנסות המדינה? לאור מעשי השחיתות שנחשפו לאחרונה ברשות המסים יש לבחון את המינוי בזכוכית מגדלת.
אז בבקשה, נא לא לקרא לזה "צרות עיין".
|