נראה לי שלא קראת עד הסוף את תשובת הרב מכיון שניתן להבין בברור את עמדתו מבין השורות ולמתקשים יותר השורה האחרונה יכלה לעזור קצת יותר אז קצת סבלנות לקרוא שוב להפנים ואז להגיב בהצלחה

שלאחר שאברהם עקד את יצחק על המזבח ורצה לשחטו, אין שום קשר ביניהם. הוא נפרד ממנו ולא ראה אותו יותר, שהרי נאמר וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע, וישב אברהם בבאר שבע". גם ללוויה של אימו הוא אינו בא כדי לא לפגוש את אביו. נכון שאברהם דואג לו לשידוך. אבל הכלה מגיעה לבאר לחי רואי, שם התגורר יצחק. יצחק וישמעאל קוברים את אברהם, וזה כנראה הכבוד האחרון שהוא חולק לו.

במידה והמכות הן דרך חיים של ההורה, אני מסכים כי עליו לשלם מחיר על כך. אך ישנם מקרים, בהם ילדים מתעמרים ומתעללים בהוריהם, בטענה כי הושפלו והוכו כאשר היו ילדים. הם לא שוכחים אף סיטואציה של מכות, כדי להצדיק את התנהגותם העכשוית. לעומת זאת, הם מתעקשים לא להתייחס למעשים שהובילו למכות וגם אלו שנעשו בבגרותם, כדי להעניש את ההורים. מסתבר, שלכל מכה של הורה צעיר, עלול להיות מחיר מאוד מאוד גבוה בעתיד, עד כדי סבל מתמשך של כל המשפחה. לפעמים דורשים מההורים להיות מלאכים, שאם לא כן, הבן עלול להתעמר בהם כל חייו. ישנו קושי לגשר בין התפיסות של ההורה והילד, כאשר הילד הבוגר זוכה לתמיכה ממי ששומע ממנו, את גרסתו המצונזרת כמובן. אסור להכות, אך גם אסור לילדים לטשטש או להתעלם מהאהבה והעזרה שהוענקה להם, כדי להצדיק יחס מתנכר להוריהם.

נתנו חינוך טוב השקיעו בנו מגיע שיכבדו אותם הזניחו אותנו הביאו הרבה כמונו רק כדי לקבל מביטוח לאומי עוד כסף ניצלו אותנו הרביצו לנו אין צורך לכבד ועדיף אפילו לנתק קשר לכן המלצתי לכם אל תשריצו הרבה ילדים הביאו שניים שלושה תנו להם את החינוך הטוב ביותר כיבוד כל אדם ולא רק אבא ואמא ותבואו על שכרכם כך גם נשמור על כדור הארץ מהחיה הדו רגלית שמכלה כול חלקה טובה

אם אינני טועה, כיבוד הורים הוא בכל הקשור להורים עצמם - לדאוג להם, למלא בקשותיהם הקשורים לצורכיהם, וכו'. אבל אם, למשל, ההורים אומרים להתחתן או לא להתחתן עם אישה זו או אחרת - אין כאן חובה בכיבוד אב ואם, שכן זה נוגע לבן עצמו ולחייו, ולא להוריו, ויעשה את שיקוליו בעצמו. תקנו אותי אם אינני מדויק, אך אני בטוח ששמעתי את זה ממש במילים האלה.

לי זה מאוד חשוב בגלל מה שהוא עשה לי והוא עד עכשיו מתנהג כאילו זה לא קרה ומשתמש בתדמית המכובדת שלו כדי לחיות כרגיל ומאוד טוב, ועוד עושה מעצמו מסכן כאילו הוא מצטער שיצא לו בן שלא אכפת לו מאבא שלו. למה אף רב לא בעד הילדים המסכנים שסובלים כפול: גם מהתעללות מינית ורגשית וגם אח"כ שחיים בסביבה לוחצת שדי מכריחה אותם לחיות עם האבא הזה??? לא מבינים שהילד (שעכשיו הוא גדול) סובל פי כמה וכמה? מי יעזור לילד? באחת הפרשות האחרונות יש הקבלה לזה על הנערה שאנסו אותה ומצאו אותה בשדה ולכן לא צריך להוריד מהכבוד שלה בגלל "צעקה הנערה בשדה אין מושיע לה" (אם אני זוכר נכון). זה לא מצדיק שאם אף אחד לא הושיע את הילד אז הוא לא חייב לכבד נבלה כזאת, אפילו אם הוא אבא לו? איפה האחריות של כל הרבנים שיש להם תדמית חברתית אבל לא עושים כלום בשביל הילדים שסובלים?

לא צריך לשאול כל דבר במילא ניתן למצוא צידוק הילכתי כמעט לכל מעשה שאינו פוגע בזולת - תחשבו בעצמכם אנשים!!!

האם גם אז יש לכבדו ולבצע את דברו ? מה חזק יותר? הרי זו מצווה ששכרה בצידה (למען יאריכון ימיך...)

המצווה כבד את אביך ואת אימך זה ציווי, כבד! ואין בחירה חופשית, ולכן הקב"ה נתן מיד מתנה, "למען יאריכון ימיך על פני האדמה". המצווה הזו נמצאת בעשר הדיברות בצד ימין בין האדם למקום ולא בין האדם לחברו צד שמאל, ואם בין האדם לחברו טוען הרמב"ם: "יש למחול לאדם שפגע בנו, ברצון טוב, בלב שלם וללא שמירת כול טינה". על אחת כמה וכמה אם ההורים פגעו בנו. היום אנחו אחרי כיפור ושם ראינו את עקידת יצחק, יש מחזה התעללות יותר אכזרי מאשר הסיפור הזה איך שהוא מסופר? אבל תשאל השאלה, הרי יצחק בן 30 יכול היה להכות את אביו בן 130 ולא לתת לו להתעולל בו, אבל מה עשה יצחק? הוא לא רק שלא נתן לאביו לא לעקוד אותו אלא עקד את אביו לעקוד אותו, "עוקד ונעקד". השאלה שצריכה לעמוד היום מול עיננו, אם ההורים שלנו השתגעו האם נטפל בהם ונכבד אותם - או נשתמש במשפט "הכושי עשה את שלו"...אם הורים קל מאוד להתפייס.

שמרוב שהוא חשש שהוא יפגע במשהו באביו ויעבור על מצוות כיבוד אב ואם, הוא החליט פשוט לנתק את הקשר עימו ולא לראות אותו.

אני כבר שנים רבות לא בקשר עם הבנות שלי ,עקב שהרב שלהם שיגע אותם ,שבשם הדת צריך לנתק מגע עם ההורים ,אך לאחר שנים הוא מודה שטעה ,אך את הנזק אי אפשרי למזער ,כי הגלגל של החיים אף פעם לא הולך אחורנית ,,אז אולי יבוא יום ,והרבנים יבינו שאין לשמוע רק צד אחד של המטבע ,כי לכל צד יש הרי צד נוסף ,זה לא אומר שאני צודק ,אך כאשר לא שומעים את הצד השני ,לעולם לא נדע מי הוא אכן שצדק ,ואמנם היום מודה הרב שטעה ,אך זה כבר מאוחר ,ולעניין של כיבוד הורים,הבן חייב דתית ואנושית לכבד את הוריו ,כי מה שבטוח זה שהרבה לילות לא ישנו הוריו עד שראו אותו גודל ,ופתאום ההורים לא שווים לכלום כי הם לא מבינים לנפש הילד ,(אני לא מדבר על התעללות גופנית או נפשית ) של הורים, אלא על מיקרה ,שההורים לא חושבים בדיוק כמו הרב של הבנים או הבנות ,והרב לא שומע את הצד של ההורים ופשוט סוחף נפש צעירה שכידוע אוהבת למרוד ,והופך אותה ליצור מיסכן שכל חייו תלוים בדעתו וביצריו של הרב וחבל אך זה קורה לדאבוני הרב כל יום ובכל מקום בברכת גמר חתימה טובה

אני בחורה דתיה בת 25 שעברה התעללות מינית, פיזית ונפשית. כול זה קרה תחת קורת הגג, המקום שאני אמורה להיות הכי בטוחה. ההורים שלי הם שיא האכזריות הייתי צריכה להתמודד עם הקנאה של אימי, מבחינתה החיים עוד לפני (ולא משנה מה שעברתי) בעוד שהיא סיימה את הקרירה. התחתנה עם אדם שהיא לא אוהבת והביאה 7 ילדים, איבדה את היופי שלה... היא לעולם לא עזרה לי, גם כשסבי התעלל בי מינית וגם כשהאחים שלי אנסו אותי. מאוחר יותר ,שנה שעברה לאחר שהיה לי את האומץ סוף סוף להתמודד עם זה, התעמתתי איתה ואימי אמרה שהיא לא ידעה על האונס. שקר! מכיתה א אני שוטפת כלים, בית, כביסה. בכיתה ב עזרתי לגדל את אחותי, בגיל 10 התינוקת החדשה קראה לי אמא. היתי מחליפה לה, מאכילה אותה, מקלחת- הכול! במקום לשחק עם בובות התמודדתי עם הדבר האמיתי. אני בחיים לא אסלח להם על הלחץ. זה מפחיד לרחוץ תינוקת ההורים שלי אגואיסטים. הם הביאו ילדים לעולם שיפרנסו אותם, אבל כשאני לא יכולתי, כי לא מצאתי עבודה. הם שלחו אותי להיות אופר- שפחה מודרנית. אני לא מכבדת אותם. זה סימן לחולשה והזדמנטות לתת להם לשלוט בי שוב. הם השתמשו בי בכול דרך אפשרית

אם האב אנס את הבת שלו, והיא מחליטה להגיש נגדו תלונה במשטרה, אז היא עוברת על מצוות "עשה" שבתורה? כי מהתשובה כאן נראה שעליה להסתפק בלשתוק ולהתרחק ממנו.

שלאחר שאביו של דמא בן נתינה (כלומר נתינה עצמו) התעורר, הוא סיפר לו את כל הסיפור. ואז האבא כל כך התרתח על הבן האידיוט שלו שהוא גרש אותו מהבית. כעבור שנה באו שוב חכמי ישראל לקנות אצלו פרה אדומה. מכיוון שהאבא לא היה שם ולא ישן על המפתח של הרפת, יכול היה דמא לפתוח את הרפת ולמכור להם את הפרה. אצל היהודים זה לא היה קורה. הבן הרי יודע שהאבא ישמח מאוד אם יעירו אותו לרגל הזדמנות לעשות הון.

באמת הרב מלמד כותב שאם הוא יודע שהאב היה רוצה שיעירו אותו זה- הכיבוד האמיתי.

לשרון, הסיפור שלך אכן מזעזע ואני מעריך את עוז רוחך לפרסם אותו ברבים. אינני חושב שהרב בתשובתו התכוון גם למקרים קיצוניים כאלה. דעת התלמוד היא שבמקרים כאלה אין כלל מקום לכיבוד הורים אלא להפך. מסופר בתלמוד על חזקיהו המלך שגרר את עצמות אביו לאחר מותו לאות בוז, והודו לו חכמים. אביו אחז היה מלך רשע שהיה מעביר את ילדיו באש. חזקיהו עצמו ניצל מפני שאמו "סכה אותו סלמנדרה (חומר במופק מהלטאה הזו והוא חסין מפני אש). במקרה של חזקיהו, אמו לפחות היתה לצידו.

במשך שנים על גבי שנים - עשרות שנים של התעללות. במקרה כזה אין מצווה של כבד אביך ואמך וצריך לתת להם להירקב למוות, כמו בכמה מקרים שאני מכיר.

אכן כנראה שפעם לא "רדפו" אחרי כסף כמו היום וזה לא היה כל כך חשוב . ובימינו זו לא עבירה להעיר את האבא אם ידוע בבירור שישמח מכך.

ממש מפחיד מה שעברת , כל הכבוד שנשארת שפויה - אני רצינית. אך את צריכה לזכור השתיקה שלך מול ההורים, כלומר חוסר הפגיעה בהם הוא קיום רצון ה' בלבד. כלומר את לא מכבדת אותם אלא את הקב"ה , ואני מאמינה שהוא קרוב אליך במצבך... אכן , אינך חיבת להימצא בקרבתם של הוריך ואינך חיבת כמובן לאהוב אותם. חזקי ואמצי ותזכי לגדל ילדים באהבה.

לא זוכרת כרגע את הציטוט אך אני זוכרת שלמדנו את פירוש רש"י שכותב שלבן אסור לשמוע לאביו אם הוא אומר לו לחלל שבת או חלילה לכפור. קודם כל הקב"ה אחר כך ההורים עם כל הכבוד

היא מינית קרי גילוי עריות של אב בבתו או אם בבנה מה אז ?

לשרון שלום רב ! הייתי מאוד עצובה לקרוא את תגובתך . אני חצי לא עברתי מה שאת עברת !!! אני לא נאנסתי בילדותי . " רק " אמא שלי נתנה לי מכות יום יום מפחות מגיל 3. על כל דבר . בעצם על כלום . אני היום שונאת את אמא שלי ונתקתי איתה כל קשר . את יודעת למה ??? כי אם לי לא הייתה אמא בילדותי , - אז למה שתהיה לה בת לעת זקנה ??? אני בת יחידה , ואמא שלי עוד מעט בת 79 . אין לה תמיכה מאף אחד בחיים . מגיע לה . תקחי דוגמא ממני , שרון . את לא חייבת בכיבוד הורים . זה לא מגיע להם . תהיי חזקה, שרון !!! אני מחבקת אותך מרחוק . מרגרט

קרה שוב, ותבין. בעיקר, קרה את הפיסקה האחרונה. נסה להבין את משמעות האבחנה היפה שעשה הרב בין כיבוד הורים פאסיבי לאקטיבי.

לסקילה ולא לכבוד. בין הרבנים יש טיפוסים ירודים ביותר (במיוחד אלו הבטוחים כי הם שליחי ה' עלי אדמות - הם הגרועים ביותר) . רב שמכיר ויודע על מקרים של התעללויות בחסרי ישע, ולמרות זאת בוחר לשתוק ולא לעשות דבר, אינו ראוי להתכבד בתואר רב. אני מקווה בשבילך שאתה שלם עם עצמך. תמיד תזכור מי הקורבן בסיפור שלך. ועל זה נאמר: צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. בברכה, ריקי

האם אב הוא זה שנתן את זרעו כדי לצור את הילד ובכך תם תפקידו, או אב הוא זה שסוכך על הילד ודאג לכל צרכיו?