אבירי זכויות הפרט שכחו מזמן להגן על זכויותיו של הפרט שומר החוק והם מתמקדים בכיבוס זכויותיהם של פושעים, עבריינים, גנבים ורוצחים. במקרה הזה עובד קיבל לצורך עבודתו (ולצורך זה בלבד) תיבת דואר אלקטרוני, מחשב , שולחן כתיבה, כסא ועוד. העובד עשה שימוש באמצעים שנתן לו מקום העבודה (לכאורה) כדי לגנוב ממקום העבודה. משנמצאו ראיות לכך במחשב (של מקום העבודה) שעשה בו שימוש העובד, הוא טוען להפרת פרטיות. הרי אם לא היתה שם ראיה לכך שהוא גנב, לא היה מתנגד להצגת הממצאים משום שאלה היו מעידים לטובתו. וכך עלה התאנה של "זכויות הפרט" הופך מגן שריון לגנבים, כמו שזכויות הפרט מאפשרות לרוצח לצאת לחופשות מהכלא, (ראו מקרה רוצחו של דרק רוט) ועוד כהנה וכהנה. טוב יעשו אם זדקנים כמו עו"ד פינצ'וק, שכוונותיהם טובות אך מוליכות את כולנו כחברה במסלול המהיר לגיהנום, עם ירדו מהעץ וידאגו לאיזון בין זכויות הפושע לזכויות הקורבן

כותב יקר. ניכר כי תוכן הכתבה מושפע בצורה חדה מעצם העובדה כי הנך פעיל באגודה לשמירה זכויות הפרט שאני מכבד את פעילותה. יחד עם זאת כמעסיק וכמי שעוסק בתחום אבטחת המידע, מספק חוו"ד בבתי משפט ומתמחה בין השאר בפתרונות ניטור של מעשים ופעילויות חריגות על גבי תשתיוטת מחשוב לחברות וארגונים תוכן הכתבה מקומם ואינו מאוזן בלשון המעטה. גם אני כמעסיק מצד אחד אני גם פרט מצד שני במדינתנו. אם נסתכל על הדברים מנקודת מבט "קצת" שונה נוכל בנקל להגיע למסקנות אחרות מאלו שאתה הגעת אליהם. אני כמעסיק צריך לדאוג גם לרווחתם, למקום פרנסתם וכן גם לביתי. בהתייחס למקרים שפרטת בכתבה, עובד אחד סורר עלול לפגוע בחבריו לעבודה ולמקום עבודתם ( בין השאר בכך שהתוצאות הכספיות של הארגון עלולות להיפגע בצורה כזו או אחרת) ובמעסיקו אשר הינו כאמור גם פרט בחברה העושה לביתו. לא ברור לי מדוע זכות הפרט לפרטיות גוברת על זכויותיהם של חבריו לעבודה ולמעסיק אשר לו אחריות לפרנסתם של עובדים רבים. יתרה מכך אני מחזק את דבריו של מגיב 1. בנוסף על בתי המשפט לפסוק באופן קשה וחריף כנגד עובדים אשר בגדו באמון שניתן להם ותוקעים סכין בגב למעסיקם. אני מכיר אישית מקרים בהם עובדים שמעלו באמון שניתן בהם על ידי המעסיק גרו לנזקים של מיליונים ולא יוכלו לעולם לפצות כהלכה על הנזק שנגרם. ולסיום מקום עבודה איננו בית כלא. אני מאמין שמתן חופש פעולה לעובדים הינו חיוני ובסופו של דבר מניב גם תוצאות טובות יותר. לעניות דעתי דווקא על מנת לשמור על חופש פעולתם של העובדים במידה מירבית חיוני לנטר את פעילותם של העובדים בצורה שקולה. לשמחתי ישנם פתרונות רבים אשר מנטרים באופן אוטמטי וממוחשב את פעילותם של העובדים מבלי שהדבר נחשף לממונים אלא אם כן מבוצעת חריגה מכל סוג הדורשת התייחסות ואז ישנה התראה, הקלטה וכד'..

תשמע חמודי בסופו של דבר, העובד, בשעות העבודה, תוך שהוא מקבל שכר על פועלו מהמעסיק שנותן בו אמון, עסק בהקמת עסק מתחרה. זה לא נראה לך כמו פגיעה באף אחד, נכון? אתה מתמקד בפרטים טכניים ומשתמש בביטויים כמו "השפלה" כדי לעורר אמפטיה אצל הקוראים. תחשוב שהיית מקים משרד עוכרי דין (אופס, שיכול אותיות) והיה מגיע איזה עורך דין צעיר לעבודה. אחרי שהיית מפקיד בידיו את הטיפול בלקוחותיך הוא היה מגלה שבמקום לעבוד הוא יכול לבנות לעצמו עסק עצמאי על חשבונך ותוך כדי שאתה משלם לו שכר ומממן לו את ההוצאות הכרוכות בהקמת העסק כמו פקס, שירותי משרד, טלפון, אינטרנט וכו. גם אז היית מתמקד בזכותו לפרטיות? מה עם הזכות שלך כמעסיק לוודא שהעובד אכן ממלא את חובותיו לחברה ולא עסוק בפעילות שאינה תורמת לחברה? פתאום זה נראה אחרת? האימייל שניתן לעובד מהמעסיק עם שם הדומיין של המעסיק אינו שייך לעובד. כשם ששוליית חשמלאי מקבל מקדחה ומברג, כך העובד במשרד מקבל קו טלפון וגישה לאימייל. זה לא הופך אותו לבעל זכויות על הפריטים האלו. שום מילה לא אמרת על הפרת האמון בין העובד למעביד. למה לא? זה לא נוח לך להתמקד בעניין הזה? אתה לא חושב שלמעסיק מותר לתבוע את נזקיו? המעסיק שילם לעובד את מלוא שכרו, הפרשות לפנסיה ותנאים סוציאלים, על פי החוק. מה לגבי העובד שאמור היה להתמקד בעבודתו ולא להתמקד בהקמת עסק מתחרה? רוצה להקים עסק מתחרה?, בבקשה. על חשבון הזמן הפנוי שלך ובוודאי לא תוך שימוש במשאבים של המעסיק שלך. ותפסיק בבקשה עם הפופוליזם הזול הזה של ההשפלות שחש העובד. שהעובד הרגיש שלך לא ישתמש באימייל של העבודה לצרכים אישיים. ג'ימייל היום נותן 7 גיגה איחסון לכל מי שרוצה אימייל, זה פרטי ומאובטח, שום מעסיק לא יכול לבלוש אחרי מה שהולך שם. התחושה שלי היא שאתה מייצג אדם ערמומי שנקלע לפינה ושלף את קלף ההשפלה והזכויות שלו, כמובן תוך התעלמות מהחובות שלו.

כך גם לעובדי הייטק מותר להשתמש באימייל ובאינטרנט לצורכי העבודה בלבד. הם שייכים למעביד, ובמימונו, ויש לו זכות מלאה לבדוק איזה שימוש עושה העובד בהם.

בעבודה צריך לעבוד. נכון שלפעמים יש נושאים פרטיים שחייבים לטפל בהם. אבל מנסיון העבודה שלי, מי שמביא את התוצאות והתפוקות המצופות (כלומר עושה את העבודה שלשמה הוא מקבל שכר), לא יבואו אליו בטענות. מי שבאים אליו בטענות, הוא מי שמספק תפוקת עבודה לא איכותית, או קטנה מידי, או שגורם לנזק למעסיק. וככה על הדרך, מי שמספיק טיפש להשתמש במייל של העבודה כדי לפתוח עסק מתחרה במקום ליצור קשר אם אותם גורמים דרך תיבת דואר פרטית באינטרנט, אין לו להלין אלא על עצמו.

החשש הקיצוני בארה"ב מהחדירה לפרטיות הוביל לחקיקת חוקים פופוליסטים המעדיפים את המטריה הרחבה של זכויות העבריין לפרטיות לעומת המשטרה והפרקליטות שתמיד מוצגים כבעלי כוח דרקוני שמאיימים על זכויות הפרט. עורכי הדין המפולפלים בארה"ב מוציאים לחופשי רוצחים. אנסים ושודדים

הגיע הזמן אחרי שנות עצמאות רבות להפסיק להשוות עצמנו לארה"ב משל היתה דוגמה ומופת לעולם נאור. אם בכל זאת רוצה הע"ד המכובד להשוות, ידאג לברר מה המצב בבתי המשפט ובדיון הציבורי היום. גם בארה"ב יש ביקורת חריפה על החוקים המאפשרים שחרור עבריינים קלים ככבדים בגלל טעויות בירוקרטיות או העדפת זכויות הפוגע על זכויות הנפגע. יותר ויותר שופטים מוכנים היום לוותר על זכויות הנאשם במקרים בהם כל מה שמושג הוא שחרור העבריין מתשלום על מעשיו. האם האגודה לזכיות הפרט תגן באותו חרוף נפש על פדופיל שיפיץ את חומריו דרך מקום העבודה שלו ויטען לפרטיות?

עובד שרוצה לשמור על פרטיות שלא ישתמש בתיבת הדואר שסיפק לו המעביד, יש מספיק תיבות דואר זמינות, שאינם רכוש המעביד. כנ"ל לגבי טלפון סלולרי, אם העובד רוצה שיחה פרטית, שיקנה טלפון סלולרי פרטי ולא ישתמש בזה שסופק לו על ידי המעביד. ובכל מקרה שלא ישתמש לא בסלולרי הפרטי ולא בתיבת הדואל הפרטית בזמן העבודה. בעבודה זמנו של העובד צריך להיות מוקדש למעביד אחרת ולא לשום דבר אחר.

זכותו - ולעיתים אף חובתו - של המעסיק לחטט שם כלשונך. עובד אשר מסתיר דברים כאלה ואחרים, או מנצל לרעה את שירות הדואר שלו (שניתן ע"י המעסיק ככלי עבודה!) "זכאי" לסנקציות.

יש לי טלפון סלולרי ששילמתי עליו מכיסי, ואם אני מחליט לבדוק דואר בשעות העבודה, אני עושה זאת ממנו. המעביד שלי אפילו לא יודע את המספר, ולא יכול להטריד אותי מחוץ לשעות העבודה. בטלפון ובמחשב שבמשרד אני משתמש רק לצרכי עבודה, וכך אין לי שום בעיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/1984_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8) וכל מילה מיותרת

כותב הכתבה חושב שהעובד צריך לחיות ב "שוויץ" של העבודה, הכל סבבה חיים באיזי הכל נוח ומגניב. אין דבר כזה!!! ולמעסיקים טיפ חינם עלי! כדי למנוע מצב שעובד יכול לצייץ בבית משפט תעשו דבר פשוט מאוד שנפוץ היום במקומות עבודה : מחתימים אותך על מסמך שמיידע אותך ש/המייל הוא לצורכי עבודה בלבד!!!! ולמנהל הרשת בלבד יש זכות לבדוק אקראית מה אתה עושה בתיבה שלך ולדווח עליך במקרה של מרמה! (ובמידה ועובד לא מוכן לחתום על מסמך כזה לא יוקצה לו מייל!) והערת אגב : עובשד שמקים חברה מתחרה דרך המייל ש העבודה ממש ממש ממש ממש ממש ממש חייב להיות אידיוט גמור בלי תקנה

אדרבא, יש לעובד מיילים פרטיים - שיואיל לפתוח לו מייל משלו ולעסוק שם בעינייניו הפרטיים.

יש מקומות עבודה שלעובד אין כלל גישה לאינטרנט תחת היוזר שלו ולכן אופציה של פתיחת תיבת דואר פרטית איננה אופציה. חשוב לציין את מה שאמר הכותב, שעכשיו הגבול הדק בין מקום העבודה לבית הוא מאוד מאוד דק ונראה שאת רוב חיינו וזמננו אנו "מבלים" בעבודה, יש לקחת זאת בחשבון לפני ששוללים את הדברים. כמובן שיש נושאים שיש להוציא מהכלל כמו גילוי של גניבת מידע מהעסק.

מתמחה יקר (מס. 6): לחוק הפופוליסטי שהזכרת בארה"ב קוראים התיקון הרביעי לחוקה, והוא רק בן 228 שנים. זה חלק קטן, אבל חשוב, ממה שהפך את אמריקה למעצמה. למס. 11: ג'ימיל לא יעזור לך. אם גלשת דרך השרת של מקום העבודה, המעסיק שלך יכול לראות הכל. תחשוב טוב לפני שאתה כותב שטויות, כי כולם רואים.

אני רוצה לראות שמעסיק יפרוץ לי לשם או יאזין לתעבורה. בקשר לתיבה של העבודה. אם העובד הזה נתפס מתכתב דרכה אז מגיע לו. זאת לא התיבה שלו היא בחזקת מקום העבודה.

עושים דברים פרטיים בזמן העבודה , ועוד מצפים שישלמו להם על הזמן הזה שיגלשו לא בזמן העבודה , ואף אחד לא יראה להם את האימייל . שיחזירו את הכסף שקיבלו במרמה , עשו עצמם עובדים וקיבלו כסף , שיחזירו עם ריבית

למי שיש דואר פרטי שישתמש ב - GMAIL או walla

יש פעילות להכנסתה לחוק הישראלי?

כדי לוודא שהעובדים לא משתמשים בנייר טואלט שנרכש בכספו היקר של המעסיק.

חשוב לציין כי בד"כ מול עקרון "פירות העץ האסור" נישקל עיקרון "פתיחת הדלת" אשר דן בשאלה האם יש במעשיו של תובע/ניתבע - במקרה זה העובד, או מהלך התביעה/ההגנה לאפשר קבלת ראיות שלא היו מתקבלות אילולי נעשו. קיימות פסיקות לכאן או לכאן אד-הוק אולם כל ערכאות השיפוט העליונות בארה"ב אישרו שעקרון "פירות העץ האסור" אינו מוחלט ושבידי בית הדין ההכרעה בעניין לגופן של הנסיבות וההליך המשפטי. במקרים אליהם מתייחס העותב נכבד ניתן בהחלט לטעון כי עצם הגשת התביעה על ידי העובד מאלץ את המעסיק לנקוט בפעולה שאינה בשיגרת ההתנהלות שלו וזאת אלא כדי שיוכל להתגונן כהלכה. כאשר ניטען שהפרת הפרטיות לא היתה סבירה, ראוי שבית המשפט יבחן את המקרה לגופו לרבות נקיון כפיו של העובד. ראוי לציין כי במקרים המוזכרים הדיון בעניין זה נותב מזוויות שונות ע"י התובעים-עובדים לשם דחיית ראיות המקהות את תביעתם באופן משמעותי (לדעתי).

אשתו של הבוס כתבה לי שהיא מחכה לי במלון בהפסקת הצהריים. שעה קודם קבלתי מכתב פיטורין. האם גם על המיילים שאני מקבל יש למנהל זכות להציץ? כל אלה שהם בסדר, לא מקימים עסק מתחרה, קורעים את התחת בעבודה לא זכאים לפרטיות? האם ל"אח הגדול" מותר לבחון את העובדים רק בגלל החשש מהגנבים?

איך זה הבאת את עצמך לחשוב הפוך ולהגיע למסקנות כל כך מעוותות? נראה ששמת דגש כה גדול על זכות הפרטיות ( וזה קשור למקצועך), עד שהאפלת על כל שיקול אחר. האם לדעתך המעסיק הוא רק מכונה? האם איו לו זכות קניין על רכושו? הוא מקדיש את כל חייו ומרצו כדי לבנות את עסקו, הוא קונה בכספו ציוד לעבודה, טלפונים, מחשבים, תוכנות, רכב ועוד, קונה בכספו את זמן העובד, ואת יכולתו וכשרונו, משלם לו את מלוא התמורה תמיד! הוא מספק לעובד את פרנסתו ! לכן, לגבי דידי, עובד שרימה את מעסיקו, למשל ע"י אי החתמת שעון או ע"י עיסוק יזום ומסיבי בעיניינים פרטיים בשעות העבודה - הוא נוכל וגנב לא פחות מכל מיני נוכלים אחרים. אני מאחל לך מקרב לב, שיום אחד תגלה שהעובדים שלך משחקים שש-בש בזמן העבודה, בשעות שעבורן שלמת בכספך. מרמים אותך בפנים ואינך יכול לעשות דבר. חיים

תחשבו על זה. תיבת הדואר של העבודה היא לצורכי עבודה בלבד. עם זאת, אין שום בעיה להרשות לעבודים להתכתב באימייל בשעות העבודה, רק עשו את זה במייל הפרטי שלכם כמו GMAIL וכו'. זה הכל וכאן נגמר הסיפור.

Dont's make me laugh. I block gmail, I block private srufing, mailbox content extracted every night so managers can watchi it. It is your workplace fuckers, not your home.

יש מיילים כמו GMAIL. אפשר לשלוח מהסלולרי. איןשום סיבה להשתמש במייל של העבודה לתכתובות רגישות. כל עובד חייב להניח שהמייל של העבודה חשוף למעסיק.

ואם העובד רוצה לגלוש באינטרנט או לשלוח מיילים פרטיים שיעשה את זה מהמחשב הפרטי שלו בביתו,כמו שלחברת הובלות או הסעות מותר להתקין טכוגרף בכלי הרכב ולבדוק אותו כנ"ל המחשב במשרד.התכתובת במחשב במקום העבודה שייכת למקום העבודה.