קרוהן: כך תזהו את המחלה ותטפלו בה

בשנות ה-50 תיאר ד"ר קרוהן, גסטרואנטרולוג יהודי אמריקאי, מחלה שמאפייניה הם שלשול כרוני לא ברור מלווה בדלקות של האילאום, הוא החלק הסופי של המעי הדק, ובכך אבחן את המחלה הנקראת על שמו, מחלת קרוהן. מאז הלך האבחון והתבהר, ומה שנחשב בתחילה לזיהום חיידקי, מוכר היום כמחלה שבבסיסה תהליכים גנטיים ואוטואימוניים. על פי ההערכות קיימים בישראל כמה אלפי חולי קרוהן, ומנתונים שנאספו בארצות הברית מעריכים שהיא פוגעת בעשרה מכל 100 אלף תושבים. היא שכיחה בעיקר אצל יהודים, ובייחוד אשכנזים.

מהם הסימנים

שלשול כרוני, הנמשך שבועות רבים, הוא לרוב סיבת הפנייה הראשונה לרופא, יחד עם כאבי בטן קשים, חום נמוך, ירידה במשקל, חוסר תיאבון ואנמיה. המחלה בנויה מהתקפים ותקופות הפוגה, אינה ניתנת לריפוי, והטיפול מתבסס על הארכת ההפוגות ככל האפשר.

מהם הגורמים

מקובל לחשוב שהגורמים למחלת קרוהן הם תורשתיים ואוטואימוניים, אולם סברה נוספת שטרם הוכחה היא שמאחורי ההתפרצות הראשונית עומד לחץ נפשי, בעיקר אצל בני 25-15. בארץ רוב החולים מגיעים לאבחון ראשוני בתקופת הצבא.

איך מאבחנים

האבחנה מתבססת על תלונות החולה וצילום המעי הדק שבו נראות לולאות המעי מודלקות ומוצרות. גם TC מדגים את היצרות ודלקתיות לולאות המעי. קולונוסקופיה וירטואלית מאפשרת לראות את מצב המעי ואף לקחת דגימות.

מהן הסכנות

מחלת קרוהן טומנת בחובה סיכונים "כירורגיים" הדורשים ניתוח לתיקונם. הסיבוך השכיח הוא פיסטולה - חיבורי רקמות שונות בגוף, כמו לולאות המעי ושלפוחית השתן, או לולאות המעי וחלקו הפנימי של עור הבטן. חיבורים אלה עלולים להזדהם, כמו גם ליצור מראה אסתטי קשה.

סיבוך שני שכיח הוא חסימת מעיים, בעיקר אצל חולים הסובלים מהיצרויות בלולאות המעי כשהמחלה פעילה, או כאשר לא מקפידים על תזונה מונעת.

במקרים נדירים עלולה המחלה להגביר נטייה לממאירות של מערכת העיכול.

כשהמחלה פעילה לאורך זמן היא פוגעת באיכות חייו של החולה ובתפקודו. החולים סובלים משלשולים רבים, נראים חולים ותשושים, והם מוגבלים בחיי היומיום.

איך מונעים

מכיוון שהסיבות להתפרצות מחלת קרוהן אינן ברורות, אי אפשר למנוע אותה. עם זאת חלק מהתרופות הניתנות לחולים מסייעות במניעת התפרצויות חוזרות. אלה שיכולים לנסות ולעזור לעצמם במניעת ההתפרצויות הם חולים הסובלים מהיצרויות במעי. הם צריכים להימנע ממאכלים המכילים סיבים ותאית, שכן חומרים אלה אינם מפונים טוב מהמעי, ועלולים ליצור פקעות החוסמות את המעיים.

איך מטפלים

המטרה הראשונית של הטיפול היא לשמור את החולה בהפוגה ולמנוע את פעילות המחלה. לשם כך מבוסס הטיפול על מתן נוגדי דלקת חלשים יחסית, הנקראים 5-ASA. התרופה מצויה בצורת חוקנים, נרות או כדורים.

תרופות אנטיביוטיות ניתנות כאשר קיים מרכיב זיהומי במחלה. לעתים משלבים אנטיביוטיקה עם תרופות נוספות.

סטרואידים ניתנים בכדורים או בחוקנים, אולם לאורך זמן הם גורמים לתופעות לוואי רבות כמו הרס עצם ואוסטיאופורוזיס, השמנה וסוכרת, לכן המטרה היא להפחית ככל האפשר את מתן הסטרואידים.

תרופה נוספת שנחשבת יעילה מאוד ביצירת תקופות הפוגה ממושכות במחלה היא אזתיופרין (אימוראן). היא ניתנת יחד עם סטרואידים בשעת התקף קשה. כאשר מופסקים הסטרואידים, ממשיך החולה בטיפול באימוראן. עם זאת עלולות להיות לתרופה תופעות לוואי כמו דיכוי ייצור כדוריות דם לבנות, הפרעה בתפקודי הכבד או דלקת בלבלב.

ניתוחים אינם מומלצים לחולי קרוהן, שכן לא רק שהניתוח אינו פותר את הבעיה, אלא שהיא נוטה לחזור ולהתפרץ דווקא ברקמות הסמוכות למקום הניתוח. עם זאת כשהמחלה אינה מגיבה לשום טיפול, או כאשר מתרחשים סיבוכים כמו נקבים במעי או דלקות בקרום הבטן, אין ברירה אלא לנתח, וחלק מהחולים מנותחים ב"שיטת הסלאמי", כאשר כל פעם מוסר קטע נוסף של המעי. לאחרונה אף מבוצעים בישראל ניתוחים בהם מרחיבים את המעי, בשיטה מסורתית או אנדוסקופית, במקום לקצר אותו.

מה האלטרנטיבה

הרפואה המשלימה מציעה טיפול תומך לחולי קרוהן, המשתלב בטיפול הרפואי הקונבנציונלי ומקל עליהם. הנה כמה מהגישות המקובלות:

אקופונקטורה: דיקור במחטים מפחית את התהליך הדלקתי באמצעות חיזוק המערכת החיסונית. הטיפול עשוי להפחית שלשולים, יציאות דמיות, בחילות והקאות, והוא ניתן בדרך כלל פעם-פעמיים בשבוע הן להשגת הפוגה במחלה והן למניעת התפרצויות נוספות.

הומיאופתיה: צמח הבלדונה, הנמכר בטיפות או בכדורים, עשוי להפחית תהליכים דלקתיים, למנוע שלשולים ולהוריד חום. גם הפולסטילה נמכרת בטיפות ובכדורים, ויתרונה בכך שהיא תורמת לאיזון המחלה, כאשר מתקשים בהשגת הפוגה.

רפלקסולוגיה: לחיצה על נקודות מפתח בכף הרגל מסייעת באיזון המחלה ומקילה על תסמיניה.

רמיקייד - יעילה, אבל...

היא נחשבת לישועתם של חולי קרוהן - תרופה הניתנת אחת לחודשיים בעירוי תוך ורידי ומביאה לא רק להפוגה, אלא גם לסגירת פיסטולות, אותן התחברויות של רקמות שונות במערכת.

רמיקייד מכילה נוגדנים ל-TNF Alpha, חומר הקיים בגוף ומשתתף בתהליכים הגורמים לדלקת במחלת הקרוהן. מתן התרופה מביא לעצירת הדלקת בשלביה הראשונים. עם יציאתה לשוק פחת באופן ניכר מספר האשפוזים של החולים, חל שיפור של ממש באיכות חייהם, וצומצם הצורך בניתוחים לכריתת חלקי מעי.

אלא שבתקופה האחרונה יצאה החברה המשווקת את הרמיקייד, "ג'ונסון את ג'ונסון", בשתי אזהרות לחולים: הראשונה, הרמיקייד עלולה להביא לירידה משמעותית בספירת כדוריות הדם הלבנות, האמונות על מלחמה בזיהומים, והשנייה - התרופה עלולה להשליש את הסיכון ללקות בסרטן הלימפומה. ובכל זאת, היא עדיין ניתנת לחולים.

"רמיקייד היא תרופה חיונית לטיפול בכמה מחלות קשות, כשתרופות אחרות אינן עוזרות לחולה", אומרים במשרד הבריאות. "טיפול בכל תרופה טומן בחובו סיכון, והשיקול הוא היחס בין התועלת שלה לסכנה ולסבל שהיא עלולה לגרום. השימוש ברמיקייד חיוני במקרים רבים, והוא לא הופסק באף מדינה. עם זאת אנו מפיצים מכתב לרופאים עם מידע מעודכן על תופעות הלוואי והסיכונים שבתרופה".