הזעת-יתר בקיץ: יש פתרונות רפואיים חדשים

הם נמנעים מלבישת חולצות צמודות, מעדיפים אותן גדולות וכהות, מוותרים על סנדלים גם בשיא הקיץ, מחזיקים באופן קבוע ברכב ובמשרד מגבות וחולצות להחלפה, משתדלים במידת האפשר להשאיר את הידיים בכיסים, מתחמקים מלחיצות ידיים, מוותרים על תפקידים מקצועיים נחשקים וגם על מערכות יחסים. וכל זה כיוון שהם סובלים ממה שהופך בשנים האחרונות לתחום שלם בעולם הרפואה – הזעת-יתר.

לפי ההערכות, לא פחות מ-300 אלף ישראלים סובלים מן התופעה, משוכנעים בדרך-כלל שהם לגמרי לבד בסיפור הזה. רבים מהם סופגים בשתיקה ובבושה את הפגיעה הקשה באיכות חייהם ולא פעם, כשהם כבר מעזים להתלונן באוזני רופאי המשפחה, אלה פוטרים אותם באמירה שאין מה לעשות נגד ההזעה המוגברת ומוטב פשוט ללמוד לחיות איתה. ולא היא.

ד"ר מרדכי לפידות, מומחה בכיר לאנדוקרינולוגיה במחוז דן של "שירותי בריאות כללית": "הזעה היא מנגנון פיזיולוגי להשתחררות מחום. זהו מנגנון טבעי לגמרי לקירור הגוף. הוא מלא כולו בלוטות זיעה וכולנו מזיעים כשהטמפרטורה מסביב גבוהה, כשאנחנו במאמץ וכו'. המנגנון הזה חשוב כדי לשמור על טמפרטורת גוף רצויה, לא גבוהה מדי, שכן טמפרטורה גבוהה עלולה לסכן את הגוף. אלא שלעיתים מתרחשות תקלות ואז ההזעה אינה עומדת בפרופורציה לפעילות הגופנית או לטמפרטורה בסביבה החיצונית. אנשים שסובלים מהתקלות הללו, הם הנחשבים לסובלים מהזעת-יתר".

סוגי הזעת-היתר 

הזעת-היתר, אומרים המומחים, נחלקת לשתי תת-קבוצות: הזעת-יתר כללית והזעת-יתר ממוקדת. להזעת היתר הכללית יכולים לגרום מצבים כמו עודף משקל (אז מהווה שכבת השומן בידוד המפריע לגוף לאבד חום), מחלות עור שונות, מחלות עצביות נוירולוגיות ובעיות הורמונליות. הזעה כזאת מורגשת בכל הגוף והאמצעים לטיפול בה נגזרים ממה שמתגלה כמקור לבעיה.

ד"ר לפידות: "לעיתים הזעת-היתר הכללית היא סימפטום של מצב היפר-מטבולי בגוף, כשהוא עובד על טורים גבוהים מדי וכך נמצא במצב של ייצור חום מוגבר, או כאשר יש הפרשה מוגברת של אדרנלין ונון-אדרנלין. הסימפטום הזה יכול להיות גם חלק משורת סימפטומים שמקורם במצב של תת-סוכר בדם או כשמסיבה כלשהי, בלוטת-התריס עובדת בעודף, חילוף החומרים מוגבר וכמותו ייצור החום בגוף. כידוע, גם נשים בגיל המעבר עלולות לסבול מהתופעה, בשל השינויים ההורמונליים החלים בגופן בתקופה הזאת".

הזעת-יתר ממוקדת נקראת גם הזעת-יתר ראשונית והיא מופיעה לרוב באיבר מסוים או במספר איברים בגוף בלבד. הזעה זו אינה קשורה לרוב לחשיפה לחום והיא מורגשת בעיקר במצבי התרגשות ולחץ. תופעה זו שכיחה יותר מהזעת-היתר הכללית ולפי ההערכות, סובלים ממנה עד חמישה אחוזים מהאוכלוסיה, נשים וגברים כאחד.

ד"ר צחי וידר, כירורג שהתמחה בפתרון בעיות הזעת-יתר ומנהל המרכז הרפואי "או.אר" בהרצליה: "הזעת היתר הממוקדת יכולה להופיע גם כשקר לאדם שסובל ממנה ואנחנו בהחלט רואים איזשהו בסיס תורשתי משפחתי לתופעה. ההזעה הזו מופיעה לרוב בבתי-השחי, בכפות הידיים והרגליים ובפנים. כמחצית מהסובלים ממנה חשים בה בבתי-השחי, כ-35 אחוזים סובלים מהתופעה בכפות הידיים והרגליים וכ-15 אחוזים סובלים מהזעת-יתר ממוקדת בפנים. במקרים שכיחים פחות מורגשת הזעת-היתר בישבן, במפשעות, בין השדיים בקרב נשים ולאורך הגב".

ההזעה המוגברת בכפות הידיים והרגליים מופיעה בדרך-כלל כבר בינקות והילדות המוקדמת, זו המתמקדת בבתי-השחי מתחילה לקראת סיום גיל העשרה, ואילו הזעת היתר בפנים מתחילה לרוב בעשורים הרביעי או החמישי בחיים.

ההזעה הממוקדת, אומר ד"ר וידר, נגרמת בשל הפעלה מוגזמת של בלוטות הזיעה באיזור המסוים בגוף על-ידי חלקים ממערכת העצבים. זו מגבירה את פעילותה במצבי סטרס ולכן הסובלים מהתופעה מזיעים יותר, הרבה יותר, במצבים כאלה. למרבה הצער, לא פעם החשש הטבעי שלהם מהתמודדות עם ההזעה המוגברת הצפויה להם במצב מסוים, הוא הוא היוצר את הלחץ ומפעיל מיידית את המנגנון הגורם, בסופו של מעגל הקסמים השלילי הזה, להזעה המוגברת.

דרכי הטיפול 

בעבר טופלו הסובלים מהזעת-יתר ממוקדת בניתוח סימפטקטומיה אנדוסקופית, במהלכו מנותקים עצבים סימפתטיים מסוימים וכך מנוטרל מנגנון ההפעלה המוגבר של בלוטות הזיעה. הניתוח הוותיק, אומר ד"ר וידר, פתר את הבעיה באחת ובאופן מלא בקרב הסובלים מהזעת יתר בכפות הידיים, ובמידה פחותה בהרבה הביא ל"ייבוש" בתי-השחי המזיעים ללא הרף.

הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה, כאשר דרך חתכים זעירים בבית-השחי או בקדמת בית-החזה מוחדר מיכשור מיוחד המביא לניתוק העצבים בכמה מוקדים. הניתוח אמנם קל יחסית, אבל כיום לא מקובל לבצעו שכן יעילותו בטיפול בהזעה המוגברת בבתי-השחי, שהיא הנפוצה במיוחד, מוגבלת ביותר.

בעיה נוספת שהוא גורם היא הופעת "הזעה מפצה" בשכיחות גבוהה. ככל הנראה, נטרול בלוטות הזיעה בשליש הגוף העליון גורם לגוף לנסות להיפטר מהחום, שהוא ממשיך לייצר באותה מידה, דרך איזורים אחרים בגוף, ביחוד הישבן והרגליים.

הטיפול המוביל כיום בהזעת היתר הממוקדת הוא הזרקות הבוטוקס, בוטולינום טוקסין, שהוא רעלן הנחשב בטוח לחלוטין בשימוש במינונים מוגבלים. מדובר באותו חומר ממש המשמש ליישור קמטים.

לדברי ד"ר יצחק מאייר, מומחה לכירורגיה פלסטית העומד בראש "מאייר קליניק" ברמת-אביב: "השימוש בבוטוקס הוא למעשה חיתוך כימי של העצבים. הוא חוסם את מעבר הגירוי העצבי מהעצב לבלוטת הזיעה וכך מונע את הפעלת מנגנון ההזעה. ההזרקה אינה כואבת, והיא ניתנת במספר מוקדים בכל איזור נגוע לצורך כיסוי כל השטח המזיע. ההזרקה נעשית במחט זעירה, לאחר אלחוש מקומי במשחה, או הרדמה מקומית בזריקה כשמדובר בכפות הידיים והרגליים, הנחשבות רגישות יותר. לרוב כבר למחרת ההזרקה חשים הסובלים מההזעה בהבדל והאפקט נמשך עד שנה, שכן הבוטוקס הוא חלבון ועם הזמן הוא מתפרק והשפעתו פגה".

הזרקת הבוטוקס כטיפול בהזעת-היתר נמשכת לרוב 15-20 דקות ואינה כרוכה בחריגה משגרת החיים. ישנן מטופלות, מספר ד"ר וידר, הנהנות אגב הטיפול בהזעת-יתר בפנים מיישור הקמטים בפניהן. אם כי יש לומר, כי מינון החומר הנדרש לייבוש הזיעה גבוה בהרבה מהמינון המקובל למילוי הקמטים. הטיפול בבוטוקס אינו מומלץ לילדים, נשים הרות ומיניקות וחולים במחלות נדירות מסוימות.

דפנה (השם המלא שמור במערכת), 33, החלה לסבול מהזעת יתר בבתי השחי בגיל 13. מאז, היא מספרת, נמנעה ככל האפשר מחולצות טריקו, מיציאה עם בנים ומהשתתפות בפעילויות חברתיות. עד שהחלה להיות מטופלת בזריקות הבוטוקס. "זה נורא", היא אומרת. "את צריכה כל הזמן לחשוב מה ללבוש ואיך להסתיר ומה לעשות כדי שלא יראו שאת מזיעה כל הזמן. אפילו לצבא לא הלכתי בגלל זה, כי היה לי ברור שעל המדים היו רואים כל הזמן את הכתמים הרטובים. אבל הכל השתנה בגיל 30, כשעשיתי את הטיפול הראשון. פתאום את קולטת שזהו, הסיוט נגמר. ואפשר ללבוש מה שרוצים, ואפשר להרים ידיים, ואפשר להתנהג באופן הכי חופשי".

אפשרות אחרת לטיפול בהזעת היתר הממוקדת היא באמצעות זרם חשמלי. מרכז "או.אר" מייבא לארץ את ה"דריוניק", מכשיר המנצל את העובדה כי זרם חשמלי נמוך בתמיסה מימית גורם להפרעה בפעילות בלוטות הזיעה וכתוצאה מכך, לייבוש האיבר בו הן נמצאות. לדברי ד"ר וידר, מדובר במעין גיגית עם מעגל חשמלי המופעל באמצעות סוללות, אותה יש למלא במי ברז ולהשרות בה את כפות הידיים והרגליים. תחילה יש לבצע את הטיפול חצי שעה פעמיים ביום עד לייבוש האיבר ולאחר מכן, לרוב אחרי כשבועיים, יש להקפיד על טיפול בן חצי שעה פעמיים בשבוע, כדי לשמור על התוצאות. תוצאות הטיפול מצויינות, עלותו אינה גבוהה, אך הוא דורש התמדה".

המומחים טוענים כי הטיפול המקובל, באמצעות תכשירים למריחה מקומית, יעיל באופן חלקי בלבד ועלול לגרום לגירויי עור בשכיחות גבוהה. התכשירים הללו מכילים בעיקר מלחי אלומיניום, נוגדי זיעה מוכרים, בריכוז גבוה.

אופציה אחרת, חדשה, היא ניתוח לגירוד בלוטות הזיעה, אותו מתעתד ד"ר וידר לבצע במרכז בראשו הוא עומד. "הניתוח, שהניסיון בו מוגבל בינתיים גם בעולם, מבוצע לרוב בהרדמה כללית וכולל שני חתכים זעירים ליד בתי השחי, דרכם מסירים את בלוטות הזיעה באיזור", הוא אומר. "הניתוח רלוונטי רק לסובלים מהזעה מוגברת בבתי השחי, הוא נמשך כחצי שעה ומחייב השגחה רפואית לשעות ספורות. הניתוח מיושם בגרמניה ובארצות- הברית ואני מעריך שעם הזמן וצבירת הניסיון, הוא יהפוך לפיתרון המועדף לגבי מחצית מהסובלים מהזעת היתר. הפרוצדורה אינה מורכבת אך ישנו חשש מסוים להיווצרות הצטלקויות קטנות על העור בבתי השחי".

כולנו מזיעים 

ומה נעשה כשסתם חם וכולם מזיעים בקיץ הישראלי הלוהט? יוסי סגל, כימאי ומנכ"ל משותף בחברת הקוסמטיקה "סופט טאץ'", מסביר שדאודורנטים אינם מפסיקים את הזיעה, אלא מבטלים את ריחה. סבון, אומר סגל, מטפל ביעילות בבעיות הלכלוך, הזיעה והריח בו-זמנית. שימוש באנטיפרספירנטים על בסיס מים וללא אלכוהול מונע סתימה של הנקבוביות, גירויי עור והכתמת הבגדים.

רשת "סופר פארם" מדווחת כי ההיקף הכספי של מכירת דאודורנטים למיניהם בשנה עומד על 51.5 מיליון שקלים וכי עם תחילת עונת הקיץ נרשם לרוב גידול של 25 אחוזים ברכישתם. מוצרי הסטיק, מדווחים אנשי הרשת, הפכו בשנים האחרונות לנמכרים ביותר, בין השאר על חשבון מוצרי הרול-און.

שולי כרמל, מנהלת המותג "דאב" ב"יוניליוור", מציעה טיפים לשימוש בדאודורנטים:

1. מומלץ להשתמש בדאודורנט לפני השינה, כדי להאריך את זמן ספיגתו בעור.
2. שני "ניגובים" עם הדאודורנט מספיקים.
3. מומלץ להמתין כרבע שעה מסיום המקלחת לשימוש בדאודורנט.