רק עכשיו: סיור חנוכיות בירושלים

נסו לדמיין משפחה בעלת שמונה נפשות ויותר, מדליקה שמונה חנוכיות על מפתן הבית בחצר המשותפת למספר משפחות. בעצם, אל תדמיינו. קחו את הרכב וסעו לירושלים. אכזבה אינה אופציה.

(כתבת וידאו: גלית רויכמן, צילום: שי רוזנצוויג)

חג החנוכה הנו חג די חריג בלוח היהודי. זהו החג היחיד שאינו מופיע במקרא והוא הארוך בחגי ישראל - שמונה ימים תמימים - מספיק כדי ליהנות מכל מה שהחג מציע, וגם מסיור חנוכיות בירושלים, שאינו דומה לסיורי חנוכיות במקומות אחרים וזאת בגלל החנוכייה המיוחדת לעיר.

כן, כן, כמו שיש מעורב ירושלמי יש גם חנוכייה ירושלמית: מאחר שהחורף הירושלמי לא איפשר השארת חנוכיות בחצר הבית למען יצפו בהן העוברים והשבים, נאלץ המוח היהודי שוב להמציא לנו פטנטים - חנוכייה במבנה סגור המגן בפני פגעי הטבע.

המבנה, מעין אקווריום מפח, עשוי נחושת על פי רוב ולו דלתות זכוכית. בפנים: 8 כוסיות, ממש כמו כוסות קפה קטנות, ובתוכן שמן ופתילים, ומעליהן מספר ארובות לאוורור, כולל אחת מיוחדת לשמש. בשכונת מאה שערים יש לא מעט בתי מלאכה זעירים שעיסוקם בבניית חנוכיות אלה משאריות פח באשר הן.

כמובן שהדעות חלוקות בנוגע למקורה של החנוכיה הירושלמית, אבל גירסה מקובלת טוענת כי דווקא עולי רגל נוצרים, צליינים מהמאה ה-19, הם שאחראים לה. עולי הרגל צעדו אל כנסיית הקבר, כאשר מטרתם היא להדליק נר מהאש הקדושה שבערה בכנסייה. עולי רגל רוסיים, כך טוענים, המציאו מנורה ב"אקווריום" עם ידית, למען יוכלו לשאת את האש חזרה לקהילתם.

ללכת לאיבוד בסמטאות

מאה שערים הפכה בשנים האחרונות, לצערי הרב, לשכונה לא כל כך ידידותית למטיילים בקבוצות, וכיום המקומות המומלצים לטעמי לסיור חנוכיות הם שכונת נחלאות והרובע היהודי.

ב-22 השכונות המרכיבות את נחלאות, סמוך לשוק מחנה יהודה, ניתן לראות חצרות של אשכנזים, ספרדים, חילונים, ליטאים וכמובן חסידים. הטיול בין השכונות הקטנות והצפופות אינו דורש היכרות מוקדמת עם האזור. פשוט הרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בין הבתים והסמטאות. כבר ראיתי שם חנוכייה מכוסות יין על סולם, חנוכייה באקווריום אמיתי (ללא הדגים), חנוכייה בה הנרות נצבו על שפופרת של משחת שיניים ועוד המצאות אין סוף.

מי שחשקה נפשו באווירת קודש, ישא פניו אל הרובע היהודי. נסו להיכנס לחצר ה'חוש' (חצר, בערבית), אחת הפינות המדהימות ביותר בירושלים הנמצאת באחת הפניות שמאלה מרחוב חב"ד, ולספור כמה חנוכיות יש בחצר הקטנה. רק אל תשכחו שגרים פה אנשים ושיש לכבדם.

עוד מומלץ לשוטט בסמטאות היוצאות מרחוב חב"ד, ברחוב המלאך והרחובות הסובבים אותו, וברחוב שוני ההלכות, בו יש חנוכיות בתוך הקיר הפונה אל הרחוב. אם תרדו עד סופו של הרחוב תוכלו לצפות בכותל במבט מלמעלה. מומלץ!

חנוכיות מגוונות נוספות ניתן לראות בהר ציון בסמוך לקבר דוד.

סביבון לארבע רוחות השמים

לחנוכה, החג בו מציינים את ניצחון החשמונאים על אנטיוכוס, נוצרו לאורך השנים מסורות מקומיות במוקדי יישוב יהודים בעולם. בדמשק לדוגמא, נהגו הילדים להתכנס בבית הרב וחרב בידם, כאילו יוצאים אל הקרב מול היוונים. בתימן נהגו ילדים לעבור מבית לבית ובידיהם פנסי נייר עם נרות ובבגדד חילקו עוגות "מן" עם דבש. בירושלים נהגו הילדים לשיר ברחובות בלאדינו ולבקש מצרכים כגון שום, בצל, קמח ושמן. לסיום ברכו את התורמים וסיימו שירתם בשורות "הנה הם נותנים לנו, אלוהים ייתן להם ברכה". כמה חבל שלי לא יצא לשמוע זאת מעולם.

משחקים בחנוכה הפכו אף הם למסורת. אולי בשל סמיכות החג ליום הקצר בשנה והעובדה כי הערבים ארוכים וקרים מתמיד ומאלצים את החוגגים להשאר בבית, הפכו משחקי קלפים, לוח וכמובן הסביבון לחלק ממנהגי החג. הסביבון, ללא קשר למסורת הטוענת שהמשחק בו היה "סיפור הכיסוי" של היהודים ללימוד תורה בתקופת אנטיוכוס, הגיע, תאמינו או לא, דווקא מהודו. שם הוא שימש למשחק גורל הקשור ליום הקצר בשנה ולתפילה למען שובה של השמש אל עולמנו. על כל אחד מארבעת צדדיו היה חקוק כיוון שמים אחר.

מנהג "דמי החנוכה" התפתח במאות השנים האחרונות. בספר "חמדת ימים", שתיאר את המסורות והמנהגים היהודיים אי שם במאה ה-16, נכתב כי תלמידים נהגו לתת דמי חנוכה לרבם ולאסוף מוצרי מזון בין הבתים. אני לא מכיר ילד שאינו מברך על מנהג זה, קבלת מעות של חנוכה למען השיתוף בשמחת החג.

ללא קשר לסוגייה מי המציא את החנוכייה הירושלמית או מהו מקורו של הסביבון, ברור כי את הסיור בירושלים חייבים לקנח באיזו סופגניה או לביבה אותן ניתן למצוא בכל פינה ומאפיה בעיר. חג שמח!

• לסיורי חנוכיות עם הדרכה ועוד פעילויות חנוכה - לחצו כאן