אמאל'ה, הורמונים!
ילדת ואת מדוכאת ומתוסכלת? את צועקת על הילדים עד כדי איבוד שליטה? את זוללת כמו חזיר בר בתחילת כל חודש? תמיד אפשר להאשים את ההורמונים המשתוללים בגוף האישה, בייחוד בתקופות מסוימות: לפני קבלת המחזור החודשי, בתקופת ההריון ולאחר הלידה. האם זו קנוניה נשית או אמירה מדעית?
"באחד ההריונות שלי, במהלך נסיעה עם בעלי, התלוננתי וקיטרתי כל הזמן", נזכרת ורד בת 35 ואם לשניים. "בעלי הגיב די מהר: 'מה, את האישה היחידה בעולם בהריון? כולן עוברות את זה, מה את מתלוננת כל כך הרבה?'. ניסיתי להסביר לו שאלו ההורמונים, שאני לא שולטת בהם, אבל הוא איים לעצור את האוטו ולהשאיר אותי בטרמפיאדה. לדעתו כל עניין ההורמונים הוא קנוניה של נשים".
כמעט כל אישה יכולה להזדהות עם הסיפור הזה ועם סיפורים רבים אחרים המתובלים בשפע של הורמונים מכל הכיוונים. נשים רבות נעשות עצבניות, מדוכאות ואף מאבדות חלק מהחשק המיני שלהן במהלך תקופות מסוימות בחייהן: לפני קבלת המחזור החודשי, בתקופת ההריון ולאחר הלידה. רבות מהן מפנות אצבע מאשימה אל ההורמונים המציפים את גופן ומשתוללים מכל הכיוונים.
מדי חודש בחודשו
המחזוריות הנשית מתחילה מיום קבלת הווסת הראשונה דרך המחזור החודשי לאורך כל שנות הפריון, ההריונות, הלידות ותקופות ההנקה. בתקופות אלו משתנה המאזן ההורמונלי בגוף האישה ונראה שהוא משפיע על הרגשות, על ההתנהגות ועל תחומים רבים בחיי האישה.
לפני קבלת הווסת ההורמונים גורמים לכאבים פיזיים (צילום: index open)
"עד מועד הביוץ מופרש מהשחלה הורמון האסטרוגן בכמויות שהולכות וגדלות", מסבירה ד"ר ליאורה אברמוב, גינקולוגית וסקסולוגית מהיחידה לטיפול מיני במרכז הרפואי "איכילוב" בתל אביב. "במהלך הביוץ הנמשך 12 עד 24 שעות בלבד חורגת הביצית מהזקיק שבשחלה וכמות הורמון הטסטוסטרון עולה. בחלק השני של המחזור החודשי, הזקיק שממנו חרגה הביצית ממשיך להפריש פרוגסטרון ואסטרוגן במשך שבועיים. אם לא נקלט הריון - הזקיק מתנוון ורירית הרחם נושרת – זהו הדימום הווסתי. אם נקלט הריון, הזקיק ממשיך להפריש אסטרוגן ופרוגסטרון בכמויות שהולכות וגדלות. הורמונים אלו משפיעים מאוד על האישה".
תהילה מלכה, תומכת לידה ומטפלת אלטרנטיבית המתמחה במעגל הפריון, פוגשת נשים רבות המעוניינות לטפל בבעיות פריון הנובעות מאי סדירות של המחזור החודשי. "המעגל ההורמונלי החודשי מעורר התנגדות בגלל כל הרגשות הבלתי נשלטים שהוא גורם להם: שינויי מצב רוח, שינויי תיאבון, עצבנות, נפיחות", היא מסבירה. "נשים מקבלות גלולות כדי להסדיר את המחזור, וחשוב להבין שזהו דימום הנובע משינוי הורמונלי ולא וסת אמיתית שמקורה במעגל התקין של ביוץ-יצירת רירית ברחם-ביצית שלא הופרתה וחוזר חלילה".
לאן נעלם החשק המיני?
"הטסטוסטרון הוא שחקן מרכזי במשחק של החשק המיני הנשי", מפרטת ד"ר אברמוב את השפעת ההורמונים על החשק המיני של האישה. "אישה תחווה באופן טבעי עלייה בחשק המיני בימי הביוץ ולקראת הווסת, כי בתקופה זו עולה כמות הטסטוסטרון בגופה. 15%-10% מהנשים הנוטלות גלולות חוות ירידה בחשק המיני עקב נטילת הגלולות למניעת הריון, בגלל התנודות ההורמונליות בין הורמון האסטרוגן להורמון הטסטוסטרון. לאורך כל החודש, האישה נמצאת במצב הורמונלי קבוע המאוזן על ידי הגלולות. החשק המיני שלה עולה דווקא בעת הווסת, כשהיא ללא גלולות. גלולות למניעת הריון מכילות את הורמון האסטרוגן, המעלה את רמת החלבון הקושר את ההורמונים בדם – SHBG. ככל שרמת החלבון גבוהה יותר, כך יש פחות הורמונים חופשיים פעילים בדם האישה, ולכן יש פחות טסטוסטרון חופשי ופחות חשק מיני. הירידה בחשק המיני נגרמת גם מדיכוי של חומרים כימיים במוח, כגון סרוטונין, מה שיכול לגרום גם לדיכאון".
מה עושים כדי להעלות את החשק המיני של אישה הנוטלת גלולות?
"כשאישה הנוטלת גלולות מתלוננת על ירידה בחשק המיני, אנחנו יכולים לנסות לשנות לה את הגלולות. ברוב המקרים זה לא עוזר, ואז מנסים להפסיק לגמרי את נטילת הגלולות כדי לראות האם זה משפיע. קורה אפילו שנשים חושבות שיש להן חשק מיני תקין ורק כשמפסיקות ליטול גלולות הן מגלות שהחשק עלה פלאים".
התרגשות לפני ביקור הדודה בלה
"היה לי בן זוג שהיה אומר שאני כל הזמן הורמונלית – או שאני בווסת, או לפני, או אחרי", מספרת קרן בת 39, אם לשתי בנות. "כל חיי סבלתי מתסמונת קדם וסת (PMS), עד כדי כך שבשבוע שלפני קבלת המחזור החודשי אני יכולה לרצוח מישהו. במהלך הווסת הקריזה ממשיכה, ושבוע אחרי הווסת אני רק מתאוששת. התחלתי להיות מודעת לתופעה כשהתחלתי לחיות עם בן זוג. כשאת חיה לבד, זה בסדר להיות לחוצה ורגזנית ואף מדוכאת, אבל כשאת חיה עם מישהו, יש לך על מי להוציא את העצבים, וזה פוגע מאוד בזוגיות. כשאני חושבת לעצמי מתי רבתי עם אנשים, מתי יצא לי לפוצץ דברים – זה תמיד קרה לפני קבלת הווסת. לפעמים הייתי מודעת לזה שאני עצבנית, כי ידעתי שאני צריכה לקבל וסת, ולפעמים זה תפס אותי בהפתעה".
"תסמונת קדם וסתית היא אחד הנושאים הכי פופולריים בקליניקה שלי", אומרת דור גבע, מטפלת רב תחומית, שעוסקת בלמידה וריפוי של גוף ונפש דרך תרפיות מגע בשילוב תקשור וריפוי אנרגטי. "נשים רבות סובלות מהתסמונת הקדם וסתית מכל הבחינות: ברמה הפיזית הן סובלות כאבים, עייפות, חולשה, סחרחורות, תיאבון מוגבר, נפיחות בבטן ובשדיים, מגרנות, החרפה של בעיות כרוניות כגון אלרגיות ובעיות נשימה. בנוסף לכל אלו הן סובלות מקשת עמוסה של רגשות כגון כעס, עצבנות עד כדי התקפות זעם, תסכול, דכדוך, חוסר סבלנות ועצב".
כל המחזור החודשי הוא מעגל של התמלאות והתרוקנות. בעת הביוץ, יוצאת הביצית למסעה והגוף מתמלא בהורמונים – זו התקופה שלפני קבלת הווסת. אם אין הריון - מופיעה הווסת ואט אט חל תהליך ההתרוקנות".
"בעבר, בחיים השבטיים, חולק החודש הנשי לפי עונות השנה", מוסיפה גבע מידע היסטורי, "התקופה שבין הביוץ לווסת הושוותה לעונות הסתיו והחורף, הזמן של ההתבוננות פנימה. האישה היתה לוקחת לעצמה את הזמן הרצוי לה להתבונן פנימה ולחשוב. בעידן הנוכחי וההישגי, אנחנו לא לוקחות לעצמנו את הזמן הזה, ונוצר קרב שאנחנו הנשים מפסידות בו מדי חודש".
"אם מסכימים לעצור לרגע ולהגיד: אם מדי חודש אני סובלת עד כדי לרצות לצרוח ולרצוח, אולי מתרחש משהו בגופי מדי חודש. זו ההזדמנות להסתכל על הגוף הנשי שהוא בעל אנרגיה מעגלית ומחזורית ולתת לו לנוח בתקופות שהוא זקוק לכך. אם לא מכבדים את הצורך הזה – משלמים בכאב ובסבל מדי חודש בחודשו".
תשעה חודשים של אובדן שליטה
אפרת, אם לבת ובן, סובלת מאוד מההורמונים לפני הווסת ובתקופת ההריון. "בתקופות אלה אני מרגישה מעין כאבי צירים קטנים, מתעצבנת מכל שטות ואוכלת כמו חזיר בר. לפעמים אי אפשר להתקרב אליי ועדיף שכך. רועדות לי הידיים מרוב עצבים, אני ממש כועסת על הכל וקשה לי מאוד להירגע. הקרוסלה ההורמונלית בשיאה עם מצבי רוח משתנים, וזה ממש בלתי נסבל".
"בתקופת ההריון, השילייה מפרישה רמות אדירות של אסטרוגן ופרוגסטרון", מסבירה ד"ר אברמוב. "תופעות רבות שמתרחשות בהריון כגון בחילות, עייפות, וגם מצבי רוח שונים ומשונים קשורות להורמונים. למעשה איננו יודעים בביטחון מה גורם להם, אבל ברור שהשינויים ההורמונליים שהאישה עוברת בעת ההריון מקצינים מאוד כל חוויה, חרדה, חשש או כל רגש אחר שהיא חווה.
"תחילת ההריון יכולה להיות מאופיינת בחרדות רבות ובהתפרצות רגשות, כי הגוף עובר תהליך הסתגלות לשינויים ההורמונליים. בשליש השני להריון ההרגשה בדרך כלל משתפרת, אבל השינויים בגוף מתחילים לעורר אלמנטים נפשיים שונים. לקראת הלידה הפחדים מהלידה עצמה ומההצטרפות של התינוק באים לידי ביטוי בנוסף לשינויים המוקצנים שבהם נמצאת האישה עקב המצב ההורמונלי המיוחד שלה".
השיא ביום השלישי
עם הלידה ותקופה ארוכה אחריה ההורמונים ממשיכים לשחק בגופה של האישה. צניחה של הורמון הפרוגסטרון אף גורם לדיכאון שלאחר לידה . הפעילות ההורמונלית הנמרצת הגורמת לייצור החלב אצל האם מגיעה לשיאה ביום השלישי לאחר הלידה עם ה"גודש" המפורסם. השינוי ההרמונלי הורגש היטב אצל יפעת, אם לבן והריונית טרייה, לאחר לידת בכורה. "למרות שהתכוננתי מראש ליום השלישי לאחר הלידה מתוך ידיעה שזה יום הורמונלי ושאני צריכה להיות מוכנה להרבה בכי ועצב – זה בכל זאת תפס אותי לא מוכנה. כשהגעתי לרשום את התינוק בעמדת משרד הפנים בבית היולדות, מצאתי את עצמי הולכת ובוכה בלי שליטה.
נירה, אם לבת תשעה חודשים לא הכירה את בתה בבית היולדות ביום השלישי. "קמתי גדושת חלב והגעתי להיניק את יהלי בתי. בקושי מצאתי את דרכי אל חדר התינוקות מרוב בכי ועיניים נפוחות. התבוננתי בתינוקות וכולם נראו לי אותו הדבר. לא הבחנתי מי זו בתי וחשתי נורא ואיום. האחות ניגשה אליי וחיבקה אותי וניסתה לעזור לי, ואני נשענתי עליה ופרצתי שוב בבכי".
יעל, אמא לשלושה, נזכרת ביום השלישי לאחר הלידה הראשונה, כשלא הכירה את תופעת היום השלישי. "זו תחושה של התרגשות בלתי נשלטת שסוחטת דמעות", היא נזכרת. "ביום השלישי עמדתי להשתחרר מבית היולדות. כשאמרו לי שאין לתינוק צהבת – התחלתי לבכות, הגיעו אליי חברות ואיחלו לי מזל טוב, התחלתי לבכות. כל דבר גרם לי לבכות, בלי קשר למציאות. "אני בהחלט מאשימה את ההורמונים. אני מרגישה שמשהו עלום ומסתורי המופרש מהמוח מנהל אותי מדי חודש ובעיקר בהריון ולאחר הלידה".
"מבחינה הורמונלית, עם הלידה יש ירידה ברמות ההורמון פרוגסטרון, המופרש מהשילייה ועלייה בהורמון הפרולקטין", מסבירה ד"ר מירי ליבוביץ', רופאה ויועצת הנקה מוסמכת, מנהלת המרכז הרפואי להנקה במושב אודים בשרון. "השינויים הללו גורמים לייצור החלב, המתחיל למעשה להיווצר כבר באמצע ההריון אבל בכמויות מזעריות".
התאהבות עד כדי אובדן חושים
ליפעת לפחות יש למה לחכות, כי ההנקה מביאה עימה הורמונים מסרט אחר לגמרי. "חשתי התאהבות מדהימה בתינוק היונק, ממש הרגשתי זרימת הורמונים בגוף כשהוא ינק, ושטף של רגשות של אהבה והזנה. משהו מדהים, קשה לתיאור. היה מאוד קשה להפסיק להיניק".
האוקסיטוצין המופרש בהנקה גורם לאם להתאהב בתינוק (צילום: גטי אימג')
הורמון חשוב נוסף הוא האוקסיטוצין , הידוע גם כהורמון האושר, הורמון האהבה. מחקרים רבים גילו כי הורמון האוקסיטוצין הוא הורמון המעלה את רמת ההנאה שלנו מכל מיני דברים בעולם. מחקר שנערך לפני שנים אחדות בארצות הברית העלה שאפילו אנשים שאכלו את ארוחותיהם בצוותא הפרישו יותר אוקסיטוצין מאנשים שאכלו בגפם.
"האוקסיטוצין הוא ההורמון שאחראי על שחרור והזרמת החלב", מסבירה ד"ר ליבוביץ', "ככל הנראה הורמון זה משרה תחושת רגיעה, שלווה ונמנום, מה שגורם לעיתים לנמנום נעים בעת ההנקה. לכן גם חשוב שהאם תיניק סמוך ככל שניתן ללידה, גם עבור כיווץ הרחם וגם משום שיש בכך תרומה לקשר אם-תינוק".
גם יעל היניקה את שלושת ילדיה כמה חודשים, אך לא חשה נועם ורוגע. "חשתי כאילו ההורמונים של ההריון ממשיכים להשפיע עליי. הייתי עצבנית ורגזנית, היו לי התפרצויות זעם ובכי לא מוסבר במהלך כל היום", היא מספרת.
יש מה לעשות!
ככל שנשים יהיו יותר מודעות להורמונים המשפיעים על גופן בתקופות שונות בחייהן, כך הן יוכלו לשלוט עליהם ולהקל על עצמן. "אם האישה תתפנה יותר לתת תשומת לב לגופה בתקופות אלו, כך התופעות הנובעות מההורמונים יעברו בקלות מבחינה פיזית ונפשית", אומרת מירב שרמן, דולה במקצועה ומפתחת שיטת "שרמן" למודעות וסת. "האדרנלין עולה במהלך חיי היומיום שלנו בבית ובעבודה; ככל שהעבודה, בבית ומחוצה לו, אינטנסיבית יותר וכרוכה בפעילות מחשבתית ופיזית רבה יותר, כך עולה רמת האדרנלין בגופנו, וככל שיש רמת אדרנלין גבוהה יותר, כך עולה רמת הכאב אצל האישה. כדי שלא יכאב, יש להרפות. הפחתת כאב פועלת באמצעות העלאת רמת האוקסיטוצין. לא חייבים כמובן לפרוש מחיי היומיום, כשאישה לומדת את השיטה ומתרגלת במשך כמה חודשים ברצף, היא תדע לעשות ולנהל זאת גם בתוך חיים אינטנסיביים מאוד. קל מאוד להאשים את ההורמונים אבל כדאי לדעת שיש לנו הרבה אפשרות לשנות ולהרגיש טוב".
זהר כרמי היא אמא לשלושה, דולה ומקימת האתר "זהר כבר בדקה ", עוסקת בקואוצ'ינג לנשים לקראת לידה.
לפנייה לכתב/ת 
