חוק גיוס לכולם זה לא הפתרון

הרקע להקמתן של ממשלות אחדות בישראל היה משבר בטחוני או פוליטי. משבר בטחוני היה הרקע להקמת ממשלות האחדות של אשכול (טרום מלחמת ששת הימים), שמיר (האינתיפאדה הראשונה ב-1988) ושרון (האינתיפאדה ב-2001). ממשלת האחדות ב-1984 קמה על רקע חוסר ההכרעה הפוליטית בבחירות, שמנעה אפשרות להקמת ממשלה צרה. בכל הממשלות הללו, כמו בסדר-היום הציבורי בישראל בעשורים האחרונים, היו הנושאים המדיניים בראש האג'נדה.

• מה, עוד לא עשיתם לייק לפייסבוק של ynet יהדות?!
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• 1.4 מטר, 40 קילו: המזוזה הגדולה בעולם
• מהחינוך החרדי לא יוצאים רוצחים/ דעה
• גורש מהקריה האקדמית אונו בגלל מכנסיים קצרים
  

החידוש העיקרי בממשלת נתניהו-מופז החדשה מצוי בנושא עליו קמה: שינוי הסטטוס-קוו בעניין בחורי הישיבות. בהסכם הקואליציוני, שעליו חתמו השניים, שני הנושאים הראשונים הם החלוקה השווה של נטל הגיוס ושינוי שיטת הממשל. לאמור, תיקונים חברתיים וממשליים, ולא נושאי חוץ וביטחון, הם העילה להקמת הממשלה והאתגר שמקימיה לקחו על עצמם.

מופז ונתניהו ייבחנו בתוך שלושה חודשים – האם יצליחו להוביל לשינוי מדיניות אי-הגיוס הנרחב במגזרים שונים. מדיניות שהחלה בהקמת המדינה, והתרחבה מאוד בעשורים האחרונים.

בג"ץ הגביל את תוקפו של "חוק טל" לאוגוסט הקרוב, ותקופת הבחירות שריחפה לרגע באוויר העלתה פטנטים שונים לגיוס (מיידי) של בחורי הישיבות. במחי חקיקה מהירה וחפוזה, כפי שהציעו ליברמן ולפיד, קיוו למלא את שורות צה"ל (כהצעת ליברמן) או את שוקי העבודה המצפים להם (כהצעת לפיד). אך לא ניתן לרפא שבר עמנו על נקלה.

מה שהפטור עשה

הפטור מגיוס של בחורי הישיבות נבנה במשך שני דורות, מהקמת המדינה, והתרחב מאוד ככל שנקפו השנים. אבל יותר מאשר הוא שחרור משירות צבאי, הפטור הוא קצה קרחון שהוביל את החברה החרדית למבוי סתום.

למעשה, הפטור מגיוס טיפח בחברה החרדית אורח חיים שלם שמנוגד בתכלית למסורת היהודית, לדרך המלך התורנית. ראש הישיבה החשוב ביותר מאז הקמת המדינה היה שר הביטחון. בשילוב הפטור מגיוס והתקנות שאסרו על בחורי ישיבה לעבוד, הפכו הגברים החרדים לכבולים בידי הישיבות והכוללים. האברכים שנאסרו בשלשלאות הפטור מגיוס, חדלו מלעבוד לפרנסתם ואת בניהם, ממשיכי דרכם, לא לימדו כלל השכלה כללית הנדרשת לכניסה לשוק העבודה. החובה ההלכתית על כל גבר לפרנס את משפחתו הוטלה על כתפי האישה החרדית. גם החובה ההלכתית להקנות השכלה מקצועית הנדרשת לקניית מקצוע המכבד את בעליו נזנחה. את אלו החליפה מדיניות תמיכות נרחבת שטיפחה אורח חיים חדש – קצבאות ילדים מוגדלות, תמיכות לאברכים לכל ימי חייהם ועוד ועוד.

המדיניות הממשלתית המעוותת, ארוכת השנים, פגעה בכבודה של תורה בחברה הישראלית. במקום רבנים היושבים בתוך עמם, קיבלנו אברכים הספונים בתוככי חברה מתבדלת. עולם הרבנות הלך ושקע. בית הדין לעבודה פסק לאחרונה, בהחלטה אשר לא זכתה להבלטה הראויה, על הוצאה לגמלאות של כל רבני השכונות בגיל פרישה, והתוצאה היא (בין היתר) שמכיכר רבין וצפונה אין אפילו רב שכונה אחד. המפלגות החרדיות השקיעו מאמציהן בטיפוח התמיכה בישיבות ובכוללים, תוך הזנחת רבני ישראל. הדמות של המוני אברכים המצטופפים בבית המדרש החליפה את הרב היושב בתוך עמו.  

שינוי כולל

ביטול הפטור הגורף לבחורי הישיבות חייב לבוא כחלק מהתייחסות כוללת וחדשה למכלול יחסי דת ומדינה, ומקומה של התורה ונושאיה בחברה הישראלית. דוגמה לשינוי מדיניות שהשפיע רבות על החברה החרדית, ועל הנטייה הגוברת בו להתגייס לצה"ל, מצוי בקצבאות הילדים. בשנת 2003 התחילה הממשלה להפחית באופן דרמטי את קצבאות הילדים. הפחתה כלכלית זו הובילה לפגיעה קשה בפרנסתן של המשפחות החרדיות. ברבים מאוד בחברה החרדית הוביל המשבר הכלכלי להבנה כי אין

מנוס מיציאת הגברים לעבודה. הנהירה למסלולי הגיוס השונים שהציע צה"ל לא נבעה מ"חוק טל", אלא ממדיניות הפחתת קצבאות הילדים. שינוי חברתי מחייב מדיניות כוללת ועקבית, במישורים שונים - ולא חקיקה נקודתית.

הקמת ממשלת האחדות הלאומית משחררת את נתניהו מתלותו במפלגות החרדיות. הפטור מגיוס בחורי ישיבות הוא חלק מרכזי ובוטה מהסטטוס-קוו, שמנע בחינה מחדש של מכלול הסדרי דת ומדינה בישראל, ומקומה של המסורת היהודית בתוכה. בידי ראש הממשלה ומשנהו ניתנה הזדמנות היסטורית לעצב מחדש את אופיה היהודי של מדינת ישראל. רפורמה כוללת בהסדרים הקיימים יכולה ליצור מדינה דמוקרטית יותר, וחברה הנאמנת יותר למסורת היהודית של תורה ועבודה.

ד"ר הדר ליפשיץ, עומד בראש פרויקט "אור חדש" של נאמני תורה ועבודה לדמוקרטיזציה בנושאי דת בישראל.