בג"ץ: להתיר ביקורי הצלב האדום אצל דיראני ועובייד

בהחלטה דרמטית ומפתיעה, התירו אתמול (ה') שופטי בג"ץ למוסטפא דיראני ולשייח עבד אל-כרים עובייד לקבל לראשונה ביקורים של אנשי הצלב האדום.
בפסק הדין, שניתן בהרכב של חמישה שופטים, בראשות הנשיא אהרון ברק, נקבע כי "יש לקבל את העתירה ולאפשר לעותרים ביקורים של אנשי הצלב האדום, זאת כפועל יוצא של האיזון בין השיקול הבטחוני לבין השיקול ההומניטרי והנובע הן מהדין הבינלאומי והן מחוקי היסוד".
השופטים הבהירו כי התקשו לתת את ההחלטה: "לא קל היה לנו להגיע להחלטתנו. מודעים אנו למאמצים המושקעים בעניינו של רון ארד ושל חיילנו ואזרחינו החטופים. משוכנעים אנו כי אין בפסק דיננו זה כדי לפגוע במאמצים אלה". הם חזרו והדגישו כי ביקורים של הצלב האדום הם עניין הומניטרי מובהק, שמדינת ישראל רואה את עצמה מחוייבת לו.
משפחות שלושת החיילים החטופים הגיעו לבית המשפט העליון ושמעו בתדהמה את החלטת השופטים. לאחר שניתן פסק הדין התקהלו בני המשפחות מחוץ לאולם בית המשפט והתקשו להירגע. חיים אברהם, אביו של בני אברהם, זעק: "אנחנו צריכים להילחם בכל העולם ועכשיו אנחנו גם צריכים להילחם בבית המשפט העליון. אנחנו לא מאמינים שזו ההחלטה שהתקבלה, זה לא יאומן. זה קשה לנו ואנחנו כועסים".
איל אביטן, אחיו של החייל החטוף עדי אביטן, אמר בכעס כי "השופטים מנותקים מהעם. הם לא חשים את רגשות העם. זו החלטה לא צודקת. הנאורות לא יכולה לבוא רק מצד אחד. אני כבר 11 חודשים לא יודע מה קורה עם אח שלי, אני רוצה שמישהו יראה אותם וגם את זה אין לנו".
עורך הדין אליעד שרגא, המייצג את משפחת ארד, אמר: "פסק הדין קשה מאוד מבחינתנו, נשבר כאן עיקרון ההדדיות. לא יכול להיות שבמצב מלחמה יזכה רק צד אחד. זו החלטה שפוגעת ברגשות ובצרכים של משפחות השבויים והנעדרים. היא אולי הומניטרית כלפי חוץ, אבל היא לא הומניטרית כלפי פנים". עו"ד שרגא אמר כי יבקש דיון נוסף בעניין בהרכב של 11 שופטים.
בצעד יוצא דופן נפגש השופט מישאל חשין, שהיה אחד מחמשת השופטים שקיבלו את ההחלטה, עם משפחות החטופים לאחר מתן פסק הדין. השופט חשין שמע את טענותיהם של בני המשפחות, אך הבהיר להם שכל חמשת השופטים מסכימים לנימוקים שכתב נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, בהחלטה שנתקבלה.
לעומת זאת, ארגון החיזבאללה בירך על החלטת בג"ץ. עם זאת, ציין הארגון בהודעה שפרסם כי החלטה זו לא תשפיע על המו"מ בין ישראל לחיזבאללה בנוגע לשלושת חיילי צה"ל והאזרח הישראלי המוחזקים על-ידם. "החלטת בג"ץ הייתה צריכה להתקבל כבר מזמן, אולם היא לא תשפיע על השיחות בנוגע לחיילים והאזרח הציוניים המוחזקים על-ידינו", לשון הודעת הארגון.

הנימוקים להחלטה

השופטים לא קבעו בהחלטתם האם אמנת ז'נבה, המעגנת בין היתר זכויות של חטופים, מחייבת את ישראל, או האם ניתן לסטות ממנה במקרה של פגיעה בבטחון המדינה. הם התמקדו רק בשאלה האם החלטת שר הביטחון לשלול ביקורים של שני העצורים הלבנונים סבירה. על שאלה זו השיבו חמשת השופטים, הנשיא אהרון ברק, המשנה שלמה לוין והשופטים תיאודור אור, מישאל חשין ויצחק אנגלרד בשלילה.
לטענתם, איזון בין השיקול ההומניטרי לבין השיקול הבטחוני, בהתחשב בפרק הזמן הארוך בו מוחזקים השניים במאסר, מביאה לתוצאה "שאין עוד אפשרות להצדיק את מניעת המפגש".
על הטענה שהחטופים הישראלים, הנמצאים בידי חיזבאללה, אינם זוכים לביקורי הצלב האדום אמרו השופטים: "מדינת ישראל היא מדינת חוק, דמוקרטיה המכבדת זכויות אדם ושוקלת בכובד ראש שיקולים הומניטריים. יקר בעיננו כבודו של כל אדם, גם הוא נמנה על אויבינו". השופטים הוסיפו כי הם מודעים לכך שגישתם מעניקה לכאורה יתרון לארגוני טרור, אך אמרו כי "זהו יתרון חולף. בסופו של יום זהו יתרוננו שלנו".

העתירה נגד השופטים

דיראני ועובייד, המוחזקים בישראל כ"קלפי מיקוח" כדי להשיג את שיחרורו של הנווט השבוי רון ארד, עתרו לבג"ץ ב-1998, בדרישה לאפשר להם להיפגש עם נציגי הצלב האדום. השייח' עובייד מוחזק בישראל מאז 1989, ואילו דיראני מאז 1994. לפני כשבועיים הגישו השניים עתירה לבג"ץ באמצעות פרקליטם, עו"ד צבי ריש, נגד חמישה משופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיא אהרון ברק.
בעתירה נמתחה ביקורת חסרת תקדים על השופטים, שלטענת העותרים "אינם גוזרים לעצמם לפי המידה שהם גוזרים לאחרים". דיראני ועובייד דרשו אף שהשופטים יפצו אותם אישית, על העיכוב הבלתי סביר במתן פסק הדין, וזאת לטענתם, במטרה שכל בעל תפקיד ציבורי יידע "כי אף אדם אינו מצוי מעל לחוק".