דורון סווירי שנפצע בפיגוע בכביש 443 - מת מפצעיו
דורון סווירי, אחיה של שרון בן שלום שנהרגה בפיגוע עם בעלה יניב, נפצע אנושות ומת אמש בבית החולים. אתמול אחר הצהריים הובאו למנוחות שרון ויניב בן שלום. על פי המשטרה, ברגע שנורו היריות לעבר המכונית, נשכבה האם על התינוקות במושב האחורי וספגה את האש שהביאה למותה
דורון סווירי, בן 20, חייל בחיל האוויר, שנפצע אנושות בפיגוע הירי שהיה שלשום (שבת) בכביש מודיעין-ירושלים, מת אמש (ב') מפצעיו. סווירי נפצע משני קליעים בחזה ובראש. הערב קבעו הרופאים כי הוא מצוי במצב של מוות מוחי והם נאלצו לקבוע את מותו. סווירי הוא אחיה של שרון בן שלום ז"ל שנהרגה בפיגוע עם בעלה יניב.
סווירי יובא למנוחות בשעה 16:30 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.
"אמרנו להם לא לנסוע משם"
"למה הם נסעו מהכביש הזה, זו השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו כל הלילה", כך אמרה אתמול (א') אהובה, אחותו של יניב בן שלום שנהרג הלילה עם אשתו שרון בפיגוע הירי בכביש 443, המוביל ממודיעין לגבעת זאב. "אמרנו להם כל הזמן לא לנסוע משם. זה כביש מסוכן, כבר היו שם קורבנות והצבא הפסיק לאבטח את הציר. אני לא יכולה היום להגיד למה הם נסעו, כי לא נשאר את מי לשאול".
שרון ויניב בן שלום הובאו אתמול למנוחות בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.
בן אליעזר: "חציית קו אדום"
שר הביטחון בנימין בן אליעזר אמר בעקבות הפיגוע כי "מה שקרה בכביש 443 זו חציית קו אדום. לא ניתן שאזרחי מדינת ישראל ינועו על הכבישים ויהיו מטרות נעות לרוצחים, בשום פנים ואופן. ניאבק בכך, נמשיך לרדוף אחר המרצחים הללו בכל דרך. לא עצרנו ולא נעצור.
"אין לי ספק", אמר השר, "ש-80% מהפיגועים נחסכו בגלל המודיעין שלנו והסיקול שביצענו. נמשיך לרדוף אחר הרוצחים, עינינו תרות אחריהם בכל מקום, במשרד, בבית, בשטח. הם יודעים שהם לא בטוחים. בו זמנית נושיט ידינו לשלום, לא בדרך שיאסר ערפאת מנהל - יד אחת הוא שולח לשלום ויד שנייה לטרור אכזרי".
האם נשכבה על בנותיה
יניב ושרון בן שלום ואחיה של שרון, דורון סווירי, יצאו מפתח תקוה עם שתי בנותיהם של בני הזוג, אפרת, בת השנה ושמונה חודשים, ושחר בת השמונה חודשים, לכיוון ההתנחלות עופרים, בה מתגוררת המשפחה בבית פרטי דו-משפחתי.
אש פלסטינית שנפתחה ממארב ליד תחנת הדלק 'דור אנרגיה' הרגה את האם שרון ובעלה יניב. סווירי נפצע מהירי פצעים אנושים ואושפז בבית החולים תל השומר. המשטרה שהעבירה את פרטי הפיגוע למשפחה מסרה, כי מרגע שפתחו המחבלים בירי, נשכבה האם על שתי הבנות במושב האחורי וכך ספגה את האש שהביאה למותה.
יתומות בבית החולים
במחלקה הכירורגית בבית החולים תל השומר נותרו שתי הבנות הפעוטות, שחר ואפרת יתומות מהורים. בפיגוע נפצעו השתיים באורח קל והובהלו אדומות מבכי לחדר המיון בבית החולים. ההמולה סביבן וחוסר יכולתן להבין את הפיגוע שקרע אותן לתמיד מזרועות הוריהן הצעירים – גרמו להן לבכי מתגעגע. רופאות חדר המיון שקיבלו את ההודעה על מות הוריהן נשאו אותן על הידיים עד לשעות הקטנות של הלילה וחיבקו בחום, בניסיון להרגיען.
שתי הבנות אושפזו במחלקת כירורגיה ילדים בבית החולים ע"ש שיבא ואפרת הקטנה צפויה לעבור במהלך היום ניתוח קטן להוצאת רסיס שחדר לרגלה.
המשפחה מתקשה לעכל את האסון שניחת עליה וטרם החליטה היכן יגדלו הבנות, כאשר ישוחררו מבית החולים.
"לדורון לא צריך לדאוג"
כאשר התפרסמו הידיעות הראשונות על הפיגוע הקטלני ברצועת עזה, חשבה אהובה בן שלום לעצמה כי "לדורון לא צריך לדאוג כי הבסיס שלו בצריפין. לדבריה, "דורון רק חזר מחופשה באילת. הוא לקח את האוטו של אביה של שרון כדי להסיע את שרון ויניב הביתה והיה אמור לחזור לפתח תקוה. יש לנו כעס. יש שאלות למה זה קרה, ולמה הם נסעו משם. הם יכולים היו לנסוע מכביש מספר 1. המשפחה שלנו נקרעה", דברי סווירי.
"אף פעם לא היה בהם כעס"
בן משפחה שצפה אתמול במהדורת חדשות מאוחרת זיהה את המכונית המשפחתית בצילומים, והודיע למשפחה המורחבת על האסון. מאיה סווירי, גיסתם של בני שרון ויניב, מתארת זוג דתי אוהב אדם, שקבע את ביתו בהתנחלות ולא גילה לסביבה שום חשש נוכח המצב הבטחוני. "הם תמיד אמרו אנחנו חיים בעופרים ואלוהים ישמור עלינו", מספרת סווירי. "הם חיו שם שלוש שנים בבית יפה, והיו זוג צנוע, מקסים, טובי לב, עם שתי בנות יפות. הם היו אנשים רגועים, כמו של פעם. אף פעם לא היה בהם כעס, או רדיפה אחרי חומר וכסף".
שרון עבדה בקופת חולים, ובחודשים האחרונים האריכה את חופשת הלידה שלה כדי להמשיך לטפל בשחר התינוקת. יניב למד רפואה אלטרנטיבית ולאחרונה החל בלימודים לצורך רכישת מקצוע כסופר סת"ם. שרון ויניב הכירו במכללת אריאל, שם למדו יחד לפני מספר שנים. הם נישאו לפני כמעט שלוש שנים מתוך אהבה גדולה.
"אמא של שרון, פרידה, היא שבר כלי", מספרת סוורי. "מי שיש לו ילד, יכול להבין מה המשמעות של לאבד ילד. שתי הבנות הקטנות נשארו יתומות בלי הורים. המשפחה כואבת, זה קורע את כולנו".