101 טיפים לקראת שנת הלימודים

1. האחד בספטמבר כבר מאחורי הדלת. אפילו אם הילדים יעשו שמיניות באוויר, הם לא יצליחו לדחות את מועד תחילת שנת הלימודים. אז בואו נעזור להם לבלוע את הגלולה המרה בכך שנעלה זכרונות מתוקים מהחופשה.
2. אפשר גם לארגן מסיבה עליזה לכבוד סוף החופשה (בעוד יומיים? שישי בערב? אצלנו או אצלכם?)
3. אם לא מסיבת ריקודים, אולי ערב שקופיות עם צילומים של חיוכים וחוויות?
4. בחלק האומנותי של ערב הפרידה מהחופש הגדול, אפשר לעצב מודעת אבל שבה מודיעים "על מותו בטרם עת של אהובנו, בגיל שמונה שבועות".
5. זה טבעי שהילדים לא ממש שמחים להפרד מהחופשה. זה הזמן להסביר לעל ילד, על פי גילו, שרק מי שעובד (דהיינו לומד) מקבל צ'ופר בדמות חופש. ומי שלא עובד...
6. הצער הטבעי עלול ללבוש ממדים של התרגשות ואפילו חרדה כשמדובר בילדים העומדים לבצע מעבר, מן הגן החם לבית הספר, או מהחטיבה לתיכון. חובה להטות אוזן לתחושות שמשדר הילדף לעודד אותו להתבטא ולהגיב בהתאם. אם הוא נלהב מדי, רצוי למתן את הציפיות. אם הוא מהסס מדי - יש לתמוך ולהרגיע.
7. יש ילדים שמרוב התרגשות יפגינו תופעות של נסיגה - הרטבה, קושי להירדם, חלומות רעים ועוד. במקרים כאלה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע ולבדוק באיזו מידה הילד אכן בשל לשלב החדש.
8. נסו לצבוע את המציאות בצבעים בהירים כדי שהילד יתייחס אל שנת הלימודים החדשה ואל המסגרת החדשה כאל חוויה. אם אתם כבר יודעים את שמה של הגננת/המורה, כדאי לדבר עליה בבית, לספר כמה היא נחמדה ויפה. אולי תאתרו תלמידים שלמדו אצלה ומוכנים לספר בשבחה
9. חשוב מאוד לנסות ולחבב את בית-הספר על הילד, ולא לשים את הדגש רק על הדברים הפחות נעימים, כמו חוקים נוקשים, שיעורי בית וכו'. כדאי להדגיש שיש בבית-הספר קווים המשכיים לגן: עבודה יצירתית, משחק בהפסקות, חברים.
10. אל תאיימו על הילדים ואל תפחידו אותם בעונשים הצפויים להם אם ייכשלו במבחנים, או יצברו איחורים. את האיומים האלה הם יספיקו לשמוע מפי המורים.

הגיעה השעה

11. במקביל לכל טקסי הפרידה, כדאי לפצוח במבצע "הכן ילדך לכיתה,׃ שמתחיל בשינוי השעון. במשך חודשיים, הסטודנטים ניהלו שעון קיץ שאיפשר להם לישון עד הצהריים ולהישאר ערים עד מאוחר. עכשיו, מדי יום, יש להקדים בשעה אחת את כיבוי האורות כדי שהשעון הביולוגי שלהם יתרגל, בהדרגה, למהפך.
12. האם הילד יודע לקרוא בשעון? אי אפשר ללמד את כל התורה מהיום למחר, אבל אפילו סטודנט של גן חובה יכול לזהות את השעה שבה הוא צריך לקום.
13. שעון מעורר יש בבית? זה הזמן לעשות חזרות כדי לוודא שצלצולו אכן מעורר מתים.
14. יש גם שעון מעורר בטלפון הנייד. אולי תלמדו את הילד להזמין השכמה?
15. אם השעונים המעוררים צריכים לצלצל בכל החדרים? אולי מספיק שאחד יתעורר ויעיר את האחרים? זה הזמן לתרגל את השרשרת.
16. חשוב מאוד גם לתרגל את כללי השקט. העובדה שהתיכוניסט חייב להתעורר לשעת אפס לא אומרת שמותר לו לעשות השכמה לאחיו הקטנים.
17. האם כבר החלטתם באיזו שעה הילד צריך להתעורר? אל תיצמדו בכוח למסורת של שנים עברו. הילד גדל וצריך לבדוק מחדש כמה זמן דרוש לו להתארגנות. יש דברים שהוא כבר עושה מהר יותר (קשירת שרוכי (הנעליים ויש דברים שהוא כבר עושה הרבה יותר לאט (חצי שעה מול הראי באמבטיה, במריחת ג'ל על הקוצים בשיער)
18. איזה דברים הילד כבר יודע לבצע בכוחות עצמו (להתלבש, לצחצח שיניים) ובאיזה פעולות הוא זקוק לעזרה (הכנת ארוחת בוקר)? גם הסעיפים האלה חשובים בקביעת שעת ההשכמה.
19. לא רק הילד - גם התנועה השתנתה, ולא תמיד לטובה. למרות שהיא עלולה להחמיר ביום ראשון, עם תחילת הלימודים, שווה לעשות נסיעה למוסד החינוכי (במיוחד אם מדובר במסגרת חדשה) כדי להחליט סופית על שעת ההשכמה.

גדלנו בשנה

20. כדי להעניק לילדים תחושה של התחדשות והתלהבות, כדאי למדוד אותם ולסמן על הקיר בכמה סנטימטרים הם גבהו מאז השנה שעברה.
21. כדאי גם לצלם את הילד אצל צלם מקצועי. אם יש כמה ילדים במשפחה - לצלם את קבוצת הסטודנטים ולהכין אלבום מיוחד של תצלומי ערב תחילת שנת הלימודים.
22. עוד דרך להמחיש כמה גדלנו: להניח את כף היד של הילד על דף ולבקש ממנו לעבור בעיפרון מסביב לאצבעות. מזכרת לכל החיים.
23. אצל ילדים קטנים כדאי לגזור תלתל ולהדביק אותו באלבום.
24. זה הזמן לסדר את הארון ולהוציא ממנו את כל הבגדים שכבר קטנים על הילד. לכבס, לארוז ולמסור לנזקקים.
25. אוצו-רוצו כבר היום לחנות המיוחדת שרק בה ניתן לרכוש את התלבושת האחידה של בית-הספר.
26. כדאי מאוד לקנות כמה פריטי לבוש בצבעים הזהים לאלה של התלבושת האחידה. למקרי חירום.
27. גם אם אתם מסודרים עם התלבושת האחידה של השנה שעברה, כדאי לשמח את הילד בבגד חדש.
28. וגם נעליים. האורתופדים ממליצים להגיע לבית-הספר בנעלי ספורט נוחות, ולא בסנדלים או כפכפים.
29. אל תשכחו את החולצה והנעליים של שיעורי ההתעמלות.
30. נסו לקבוע תור אצל רופא הילדים גם אם המוסד החינוכי לא דורש אישור רפואי. בצעו בדיקת התפתחות תקופתית, רק כדי לשמוע שהכל בסדר.
31. אם הילד סובל מבעיה כלשהי, התייעצו עם רופא הילדים לגבי המידע שחייב להגיע לאחות בית-הספר.
32. זה הזמן גם לבקר אצל רופא השיניים. שוב, בדיקה תקופתית.
33. לא פחות חשוב: לארגן תור אצל השיננית. אם הילד יבקר אצלה בראשית ספטמבר, לא תשכחו שהביקור הבא צריך להיקבע לעוד חצי שנה.
34. התלמיד ירגיש כמו חדש אם לרגל המאורע הוא גם יבקר במספרה. סטודנט של גן חובה או כיתה א' ישמח עם תספורת קוצים אופנתית.
35. דקה לפני תחילת הלימודים, חובה לערוך מבצע להדברת כינים. וכבר בשבוע הראשון כדאי לשוחח עם הגננת/המורה ולהחליט על יום אחד, מדי שבוע, שבו כל התלמידים חופפים ומסרקים, כדי למנוע הדבקה.
36. תיכוניסטים חייבים לבקר במספרה כדי לנסות ולהיפטר משגעונות החופש, כמו צבעים לוהטים מדי שעלולים להרגיז את המורים.
37. במסגרת שיפוצים אחרונים בהופעה החיצונית, כדאי להשיג את תקנון התלמיד של התיכוניסטים ולבדוק אם מותר להם לחזור לספסל הלימודים עם החידושים שהם סיפחו במהלך הקיץ, כמו עגיל בפופיק ובגבה או נזמים שונים ומשונים.

הכן ילקוטך

38. ילקוט חדש זה כיף, אבל לא חובה. אפשר לכבס הילקוט ואפילו לצבוע אותו להעניק לו מראה חדש.
39. ילקוט גב או ילקוט צד? האורתופדים מעדיפים ילקוט גב, אבל הם לא פוסלים ילקוט שמתלבש על הצד, בתנאי שמשקלו לא עולה על 10% ממשקל הילד.
40. צריך ללמד את הילד לפזר את משקל החפצים בילקוט על מנת להקל על נשיאתו, ולדאוג לכך שהספרים הצמודים לגב הילקוט לא יבלטו כדי למנוע פגיעות בגב.
41. בילקוט גב חייבים לכוון בפעם הראשונה את הרצועות, בהתאם לגובהו של הילד.
42. הילד הקטן במשפחה, סטודנט גן חובה או פעוטון, ממש לא זקוק לילקוט, אבל גם הוא רוצה "תיק של גדול" מגיע לו.
43. רשימת הציוד ארוכה ולא זולה. השתדלו לקנות לילד פריט אחד שהוא "רוצה",בניגוד ל"צריך". זה יכול להיות משהו ממש קטן - כמו טבעת ספוג שמרכיבים על העט כדי שלא יגרום ליבלת באצבע - שיחמם לו את הלב.
44. גם יומן נכלל בסעיף ה"מתחשק לי". בדברים הגדולים המורה מחליטה, אז תנו לילד להחליט בדבר הקטן (והאישי והמדליק) כמו יומן.
45. זה הזמן לרתום את כל בני המשפחה למבצע עטיפת הספרים. אל תשכחו את המדבקות.
46. לפני שאתם קונים עטיפות למחברות, כדאי לבדוק האם באמת אי אפשר להשתמש בעטיפות של השנה שעברה. בטוח שחלק מהן ניתנות לשימוש חוזר.
47. מומלץ מאוד לכתוב את שם הילד לא רק על המדבקה, אלא גם בתוך הספר/חוברת עבודה. זה יקל על השבת האבידה במקרה שתלמיד אחר יעלים אותם, במקרה או בכוונה.
48. את שם התלמיד מומלץ לרשום גם על הקלמר, וגם על חפיסת הטושים./צבעים מה לעשות, פירצה קוראת לגנב. בעיקרון, פריטים יותר מדי יפים, כמו מחדד לחמישה עפרונות, עדיף להשאיר בבית.


קדימה אוכל

49. האם הילד יילך לבית-הספר עם תיק אוכל, או יאחסן את ארוחת עשר באחד מתאי הילקוט? הקדישו לכך דקה של מחשבה.
50 כדאי שיהיה בילקוט תא מיוחד למימיה/בקבוק. אם אין, יש לרפד את אחד התאים בניילון, כדי שיתאים לאיחסונם.
51 חשוב לצרף לתיק/תא האוכל מגבת בד או מפית ולבקש מהילד שישמור עליהם.
52. את הכריך היומי מומלץ לעטוף בנייר, לא בשקית ניילון, מפני שהניילון לא ממוחזר ולא מתכלה.
53. ארוחת העשר לא נועדה לחנך את הילד לאכול את מה שהוא לא אוהב. לכן, חובה להתייעץ איתו לגבי תכולתה. דיאטנים ממליצים למרוח את הכריך בממרח חלבוני: גבינה לבנה, גבינה צהובה, ביצה, חומוס ומימרחים אחרים.
54. זה הזמן לשאול את הילדים מה היו רוצים לאכול בהפסקת עשר, ולהרכיב איזשהו תפריט שבועי כדי שלא להתחיל, מדי בוקר, טקס של "מה אתם רוצים בפיתה?".
55. זה גם הזמן לנסות את השיטה היעילה של הכנת כריך בערב ואיחסונו במקרר עד הבוקר. בעלי ניסיון מעידים, שההבדל בטעם אינו כה משמעותי.
56. באיזורים מסויימים פועל שירות של אספקת לחמניות טריות מדי בוקר. זה נוח, זה טעים, וזה לא הרבה יותר יקר מאשר קנייה יומית במכולת.
57. תזונאים מסבירים, שהפסקת האוכל בבית-הספר מגיעה קצת יותר מאוחר ממה שהילדים התרגלו לאכול בגן וזמנה מוקצב. לכן, אל תעמיסו על הילד כמויות גדולות מדי של אוכל. לתלמיד כיתה א' עדיף לחלק את הכריך לשניים, כמו בגן, כדי שיספיק לסיים בזמן המותר.

הכן חדרך

58. גם בחופש הילדים שמעו מדי יום את המשפט השנוא עליהם מכל, "מתי תסדרו את החדר?" אבל עכשיו עליכם לעזור להם בסידורו. וזה מתחיל במגירות השולחן שחייבות להתרוקן כדי שיוכלו לקלוט חומר חדש.
59. את המחברות הישנות אל תמהרו לזרוק לפח. מכל מחברת אפשר לתלוש את הדפים האחרונים, הריקים ולחתוך כל דף לארבעה - לרישום הודעות.
60. זה הזמן לרענן גם את הספרייה. ספרים שעבר זמנם כדאי להעביר לספריית בית-הספר/הגן.
61. חשוב להעניק לחדר אווירה של לימודים. נתחיל בזה שנוציא ממנו את הדברים שהתווספו בחופשה ושעלולים להקשות על הריכוז, כמו מקלט טלוויזיה. לא יקרה שומדבר אם הם יחזרו לסלון או לחדר המשחקים.
62. לסטודנטים שיתחילו כיתה 'א חייבים להכין פינת עבודה הכוללת שולחן וכסא. השולחן, מסבירים האורתופדים, חייב להבטיח ישיבה נוחה, בלי שהילד יצטרך להרים את הכתפיים ובלי שיצטרך לכופף את הגב. גובהו צריך להיות כזה שיאפשר לילד להשעין את אמות ידיו על מפלס השולחן בנוחיות.
63. הכסא, לדברי האורתופדים, חייב להיות עם משענת גב, שמאפשרת הרפיית שרירי הגב ומונעת מהם להתעייף. עם זאת, אין הכרח במסעדים משני צדדיו. אפשר לגמור אוניברסיטה גם בלעדיהם.
64. חשוב לדאוג שהכסא יהיה בגובה אופטימלי שיאפשר את זקיפות הגב, תוך הבטחת זווית ישיבה של 90 מעלות בירכיים ובברכיים, כשהרגליים מונחות על הריצפה.
65. מתיאורים אלה נובע, שלא חייבים לרוץ לחנות ולקנות מערכת חדשה של שולחן וכסא. אפשר בהחלט לאלתר ולהסתדר עם מה שיש בבית, אבל חשוב מאוד שהשולחן והכסא יגיעו לחדר הילד ויוצבו שם במקום מתאים.

66. מהו המקום המתאים? בחדר ילדים ישראלי טיפוסי יש חלון מול הדלת, ואת שולחן העבודה של הילד מציבים מתחת לחלון, כשהילד יושב בגבו לדלת. לדברי מומחי הפנג-שואי, זהו מצב שמזמין חוסר ריכוז מפני שהילד הופך ליויו, "יושב וקם, יושב וקם" וחייב לקפוץ לדלת כדי לראות מי נכנס ומי עובר במסדרון. עדיף שהילד יישב כשגבו לקיר, בקשר עין עם דלת הכניסה.
67. יועצי הפנג-שואי גם ממליצים להרחיק מנורות פלורסנט מחדר ילדים ולא רק מפני שזו תאורה קרה. הפלורסנט, בניגוד למנורות אחרות, מהבהב גם כשהוא לא מקולקל, והעין של הילד קולטת את ההיבהובים וסופגת אי שקט.
68. התיכוניסטים ישמחו להתחיל את השנה עם מחשב בחדר. גובה המסך חייב להיות כזה שיאפשר למשתמש להתבונן במוניטור בלי להרים את הראש או למתוח את הצוואר, ומצד שני, בלי לכופף את הראש כלפי מטה.
69. ואם לא זה, אז לפחות שידרוג. או תוכנה חדשה.
70. כל ילד ישמח לקבל, עם תחילת שנת הלימודים, מיטה חדשה, במיוחד כאלה שכבר הגיעו לגיל של מיטת נוער. אבל גם סט מצעים יפה יעשה את העבודה.

המוביל הארצי

71. זה הזמן לעשות בדיקות אחרונות ולסגור: מי מסיע את ילדכם לבית-הספר וממנו הביתה? האפשרויות: ההורים, הסעה משותפת המתבצעת על-ידי ההורים בתורנות, או הסעה מאורגנת.
72. כדאי מאוד לשאול את הילד עם מי הוא רוצה לנסוע. אם כל החבר'ה מלבדו נרשמו להסעה המאורגנת, הוא עלול להיות חריג בנוף.
73. רצוי מאוד לבצע נסיעת ניסיון כדי לבדוק כמה זמן לוקח כל צד, האם הנהג אחראי וכו'.
74 אם נרשמתם להסעה מאורגנת, חובה להזכיר לאינדיאנים הגדולים את כללי הנימוס המקובלים: לא מניחים רגליים על המושב, לא צועקים.
75. עם תלמידי הכיתות הנמוכות של בית-הספר היסודי חשוב מאוד לתרגל את ההליכה הביתה. זו מיומנות שעליהם לרכוש. חפשו סימני זיהוי בדרך: עץ, קיוסק, חנות עם שלט מיוחד.

76. לילדים הקטנים יותר - כיתה א' וגן חובה - יש לסדר מישהו שיאסוף ויחזיר אותם הביתה. רצוי שזו תהיה דמות קבועה: מטפלת, שכנה, קרוב משפחה.
77. הילד לא יכול להחליט מי יבוא לקחת אותו. אם זה הסידור הכי טוב שמצאתם, חובה עליו לקבלו, אבל זכותו לבקש שהדודה לא תחכה לו ליד השער, אלא בצד, ושהיא לא תסתער עליו בנשיקות ושמות חיבה מביכים. שוחחו על כך.
78. הילד זקוק לאוזן קשבת בשובו מבית-הספר כדי שיוכל לפרוק מתחים ולספר על החוויות החדשות. אם ההורים לא בבית, וגם לא יכולים לשוחח איתו בטלפון, חשוב שמישהו אחר ידובב אותו - סבתא, שכנה, חברה.
79. האם יש אצלכם מועדונית או צהרון? אל תזלזלו בפתרונות אלה. הם מציעים ארוחה חמה ומסגרת להכנת שיעורים, וגם למשחקים, אם נשאר זמן. הרבה ילדים מעדיפים אותם על פני האפשרות של לשבת בבית לבד.

כמה טוב שבאת הביתה
80. אם הילד הולך לבד, חובה לשנן באוזניו נון-סטופ את כללי הזהירות בדרכים: לחצות אך ורק במעבר חצייה, להסתכל ימינה ושמאלה, לא לרדת מהמדרכה לכביש.

81. "ילדי מפתח" מסתובבים עם המפתח על הצוואר. יש הטוענים שזה מסוכן (מי שרואה את המפתח מבין שהם ישהו בבית לבד) ושעדיף להחביא אותו במעמקי התיק.
82. הילד שחוזר הביתה לבדו חייב להודיע לאחד מהוריו שהוא הגיע בשלום. אם לא רוצים לשלם על שיחת הטלפון, אפשר להמציא נוהל של שלושה צילצולים וניתוק, המסמלים "אצלי הכל בסדר".
83. בבית, במקום מאוד בולט (דופן המקרר) יש לתלות את מספרי הטלפון למקרי חירום: משטרה, מד"א מכבי אש, וגם מספרי הטלפון של ההורים במקומות עבודתם.
84. זה הזמן לטרטר לילד שאסור לפתוח את הדלת לזרים. פשוט אסור.
85. חוק נוסף לזהירות: כשמישהו מצלצל ושואל איפה אמא, אל תגידו שהוריכם בעבודה ושאתם לבד בבית.
86. למדו את הילד להשתמש במיקרוגל כדי שיוכל לחמם את הצלחת שמחכה לו במקרר או משהו אחר שהוא הוציא מהמקפיא.
87. אם הילד מעדיף להכין לעצמו משהו בסגנון "מנה חמה" למדו אותו להשתמש בקומקום. עליכם לוודא שהקומקום בגובה שלו ושאין חשש שהמים יישפכו עליו.
88 בימים הראשונים הילד יפנטז על שעות ה"לבד" שיעמדו לרשותו. בשיחה משותפת תמצאו את האיזון הנכון של הזמן: אכילה, מנוחה והכנת שיעורים.
89. חשוב מאוד להסביר, כבר מהתחלה, שגם כשאמא לא נמצאת בבית על תקן שוטרת, שעות הצפייה בטלוויזיה מוגבלות ואפשר להדליק אותה רק אחרי הכנת השיעורים.
90. מותר לילד להזמין חברים כשהוא לבד בבית? לשיקולכם, אבל צריך לדון בזה ולסכם.

ביקורים מוקדמים
91. השתדלו לבקר בבית-הספר, במיוחד אם מדובר במסגרת חדשה. הראו לילד איפה נמצאת הכיתה שלו, איפה חדר האחות, איפה השירותים וכו'.
92. במסגרת הביקור בבית-הספר, מומלץ לברר האם יש סידור לשכירת "לוקר" - תא אישי שבו התלמיד מאחסן את הספרים, במקום לסחוב אותם הביתה מדי יום. אם בית-הספר עדיין לא ערוך לכך, ההורים מוזמנים להפגין יוזמה. מדובר בתענוג לא מאוד יקר.
93. הביקור בבית-הספר הוא גם הזדמנות להכיר את המורה החדשה, לשמוע יותר פרטים אודותיה.
94. זה הזמן להביא לידיעת המורה שהילד מבקש לשבת ליד תלמיד מסויים (או מבקש לא לשבת ליד ילד מסויים שמפריע לו) או שהילד מבקש להיקרא בשם חיבה מסויים.
95. עיזרו לילד לרכוש חברים במסגרת החדשה. הסבירו לו שעליו להפגין התנהגות חברותית, לחייך, לכבד, לשחק, להיות מעורב.
96. הימים הראשונים בגן קצרים מאוד ומתארכים בהדרגה כדי להקל על חבלי הקליטה. בררו פרטים אצל הגננת. אם אתם עסוקים, דאגו למטפלת שתקבל את הילד.
97. ילדי הגן אוהבים "חפץ מעבר" - צעצוע שהם מביאים מהבית לגן ונוכחותו מרככת עבורם את היציאה מהחממה. כדאי לבחור מראש את החפץ המיוחד כדי לא להתעכב מדי בוקר בשאלה "מה ניקח היום לגן?"
98. תלמידי יסודי יתביישו להכניס לילקוט צעצוע, אבל ישמחו לגלות בו הפתעה - תמונה משפחתית או מחק ריחני.
99. כדאי מאוד גם להחליט, שאת הבגדים בוחרים בערב ומניחים אותם על מסעד הכסא. 100. גם אם נדמה לכם שהכל ברור ומובן, כדאי לתרגל, לפחות פעם אחת, את כל המבצע המסובך הזה: השכמה, בגדים, ארוחת בוקר ויאללה, מוטי, לך לבית-הספר.
101. טבעי שהילדים עושים פרצוף חמוץ ומשמיעים קולות של דמעות. כדי להרים את המורל, עיזרו להם להכין טבלת ייאוש ׁ כמה זמן עליהם לחכות עד חופש סוכות?