בנק ישראל: הפתרון לבעיית העוני - חינוך

"הקשר החזק בין השכלה נמוכה לבין ההסתברות להימצא מתחת לקו העוני, מצביע על כך שהפתרון לבעיית העוני בטווח הארוך טמון במערכת החינוך. הקניית השכלה פועלת להקטנת העוני על ידי הגדלת השכר והגדלת שיעורי התעסוקה. הקשר בין רמת ההשכלה והעוני התחזק על פני זמן". כך עולה מעבודתן ("על עוני, עבודה ומה שביניהם") האמפירית של ד"ר קרנית פלוג וניצה קסיר מבנק ישראל, אשר בחנו את הגורמים המשפיעים על העוני ואת השינויים בעוני בין השנים 1987 ל-1999.

30% מהעניים - קשישים

מהעבודה עולה כי ההסתברות להיות עני בישראל גבוהה פי 4 בקרב משפחות בעלות השכלה נמוכה, שהמפרנס הראשי בהן מובטל. בשנת 1999 עמד שיעור העוני בישראל על 18%. בקרב העניים, ב-60% ממשקי הבית לא היו מפרנסים, וב-75% מהם השכלתו של ראש משק הבית הייתה נמוכה מ-12 שנות לימוד. 29% מהעניים הם קשישים.
יותר מ-80% מהמשפחות החרדיות שבהן יש מפרנס יחיד, או ששני המפרנסים לא עובדים, או לא שייכים לכוח העבודה, חיות מתחת לקו העוני.

"אפליה"

עוד נאמר בעבודת המחקר כי "ממצא נוסף העולה מהניתוח הוא העוני הגבוה יחסית בקרב לא יהודים, גם כאשר נלקחות בחשבון תכונות אחרות כמו ההשכלה, גודל המשפחה ומספר המפרנסים. ההסתברות להימצא מתחת לקו העוני של משק בית לא-יהודי גבוהה פי שלושה מזו של משק בית יהודי - גם כאשר ההשכלה, גודל המשפחה, הרכב הגילאים ותכונות אחרות שוות.
"ממצא זה מרמז על אפליית האוכלוסייה הלא יהודית בשוק העבודה, ומצביע על הצורך לפעול להקטנת אפליה כזו לצד הצורך להעלות את רמת ההשכלה, כדי להקטין את שיעורי העוני בקרבה".

ביטוח לאומי - מחלץ מהעוני

בנוסף, "מידת היכולת להיחלץ מהעוני בישראל קשורה קשר הדוק עם גודל קצבאות הביטוח הלאומי. למשל, קצבאות הילדים מקטינות במידה רבה את היקף העוני. עם זאת, בטווח הארוך, גם גודל המשפחה וגם הנטייה להשתתף או להיעדר משוק העבודה מושפעים מגודל קצבאות הביטוח הלאומי. כך שלא ברור, אם בטווח הארוך מדיניות התמיכה של הממשלה פועלת להקטנת העוני".