מאיה המסתורית

הכוהן הגדול עמד מעל הקורבן המפרפר, שהיה עקוד על מזבח האבן בפסגתה של פירמידת אבן גבוהה. לאחר כמה הנחתות מדויקות של הסכין, בצורה שלא היתה מביישת מנתח מודרני, הכניס הכוהן את ידיו לבית החזה של הקורבן שנפער במיומנות, ועקר את לבו של הברנש המסכן תוך שהוא מניפו אל על לעיני קהל האלפים המריע בהתלהבות.
זה נשמע אכזרי למדי, אך כוהני המאיה, אותה תרבות מופלאה שהגיעה לשיא הישגיה במאות ה-11 וה-12 לספירה, ראו בהקרבת קורבן אדם מעין הכרח לא מגונה כדי לרצות את האלים. איך שלא תסתכלו על זה, כמות ההרוגים בתאונות דרכים בשבוע רגיל אצלנו עולה בהרבה על מספר האנשים שהוקרבו על-ידי כוהני המאיה בטקסי ריצוי האלים שלהם.
באתר טיקאל בגווטמאלה, עיר מסתורית שנחשפה לפני כ-80 שנה במעבה הג'ונגל בעקבות חיפוש אחר נוזל הציקלומאט (משמש בתעשיית גומי הלעיסה), התברר שכל אותן גבעות מכוסות בצמחיה עבותה הן למעשה פירמידות ומקדשים ענקיים. כאן התגלתה עיר מקדשים שלמה שנבנתה באדמת הבוץ הטובענית של הג'ונגל, רק לאחר שבני המאיה ריצפו באבני ענק מסותתות משטח של לא מעט קילומטרים רבועים. כשניסיתי לעשות קיצור דרך במעבה הג'ונגל כדי להגיע למקדש הכתובות שבמקום, איבדתי את דרכי תוך דקות ספורות בצמחייה העבותה. אלמלא קולות השיחה שהתנהלה בין מספר תיירים שהסתובבו בשטח, הייתי אולי מסיים את טיולי בטיקאל בקיבתו של איזה נחש אנקונדה מקומי.

שמים, ארץ ועולם תת-קרקעי

תרבות המאיה השתרעה על שטח ענקי במרכז-אמריקה, וכללה מספר מדינות של היום כמו בליז, גווטמאלה, הונדורס, אל-סלבדור, וחצי האי יוקטאן והאי קוזומל השייכים כיום למקסיקו. עשרות אתרים של ערים, ארמונות, מקדשים ופירמידות מעידים על הרמה הטכנולוגית, האמנותית והאדריכלית אליה הגיעו בני תרבות זו. ממלכת המאיה השתרעה על מגוון של צורות נוף וצמחיה, וגם כמות חיות הבר היתה גדולה למדי. חלק מאותן חיות פרא אומצו כמייצגות את האלים. אל הגשם, Chaac, מיוצג על-ידי נחש, אל השמש הוא יגואר, ואל המוות (Ah Puch) מיוצג על-ידי ינשוף או עטלף. ציורי החיות האלו כמייצגות האלים חרוטים באבן על המקדשים והארמונות ברחבי הממלכה המסתורית.
מעמד הכוהנים היה מהחשובים ביותר אצל בני המאיה, והם ניהלו למעשה בעזרת הידע שצברו את חיי היומיום של הממלכה. התושבים הזדקקו להם בתיווך השוטף עם האלים ובהדרכת החקלאים בטיב הגידולים השונים, על-פי מיקומם הגיאוגרפי. על כך היו מחליטים הכוהנים בעזרת חישובים אסטרולוגיים ומתמטיים מסובכים. בני המאיה האמינו שהעולם בנוי משלוש שכבות: שמים, ארץ ועולם תת-קרקעי. השמים עצמם נחלקו ל-13 מישורים שאוכלסו על-ידי יצורים דמויי אלים. האל הגדול מכולם היה Itzamna שהעניק חיים ליקום. לפי המיתולוגיה של בני המאיה, העולם צף במים על גבו של קרוקודיל ענק. העולם התת-קרקעי נחלק לפי אמונתם ל-9 שכבות משנה, ובנמוכה שבהן שוכן אל המוות. ככלל, העולם לפי בני המאיה נחרב והוקם כמה פעמים עד תקופתם, והם מצליחים לשמור על שלמותו על-ידי הקרבת קורבנות לאלים.
עד היום חלוקים החוקרים על מוצאם של בני המאיה. תיאוריה אחת טוענת ששפת המאיה צצה כ-2,500 שנה לפני הספירה, וקבוצות של בני המאיה שהתארגנו לחיים חקלאיים מסודרים, בעיקר של גידול תירס, יצאו מדרום ורה- קרוז שבמקסיקו של היום. תיאוריה אחרת אומרת שמוצאם של בני המאיה מהרי גווטמאלה. שבטי האולמק האינדיאניים שחיו באזור השפיעו על התרבות המתפתחת של בני המאיה, ויש דמיון בין לוח השנה של המאיה לזה שלהם.

הכוהנים מגלים הרמוניה בקוסמוס

תרבות בני המאיה השאירה עקבות ובניינים כבר משנת 500 לפני הספירה, אבל התקופה הקלאסית של התרבות הזו היתה בין 325 ל-925 לספירה. אז הגיעו להישגים הגבוהים ביותר באדריכלות, במתמטיקה, באסטרונומיה, בקדרות, בציור ובפיסול. ברבע הראשון של המאה התשיעית החלה ההשפעה של תרבות טולטק ממרכז מקסיקו, ששימרה רמות שונות של פעילות תרבותית של בני המאיה עד 1540 לספירה. רמת החיים של בני המאיה עלתה כתוצאה מהארגון החברתי המעולה שהתפתח, ונוצרה חקלאות משגשגת שנעזרה ברשת הניקוז המפותחת שבנו התושבים.
הרווחה שנוצרה, בנוסף לחיי מסחר מפותחים עם כל הסביבה במרכז-אמריקה, הותירה כנראה זמן פנוי רב לאנשי המאיה, זמן שנוצל לטקסים דתיים ולעידון חברתי של בני המעמדות העליונים, שהיו מורכבים (מלבד הכוהנים) מאצילים, מפקדי צבא, סוחרים, אומנים ויוצרים. מספר הערים ומרכזי הפולחן גדל בהתמדה, ורק בתחתית הסולם החברתי היו כתמיד האיכרים, הדייגים והציידים. קשרי המסחר של בני המאיה כללו יבוא ויצוא של מוצרים כמו גומי, נוצות, עורות של יגוארים, טבק ודבש. הסחורה היתה נישאת על גבם של עבדים או על גבי סירות קאנו בנהרות מרכז-אמריקה ובחופי האזור.
הכוהנים עסקו במחקרים אסטרונומיים ופיתחו מתמטיקה גבוהה כדי לגלות הרמוניה וסדר בקוסמוס. רמת הידע שצברו בני המאיה מדהימה אפילו אסטרונומים מודרניים. המבנים המתוחכמים ומיקומם של מצפי הכוכבים שבנו אנשי המאיה אינם מביישים מצפים בימינו. הם חישבו שנות פולחן, שכללו 260 יום ושימשו לאירועים ולפסטיבלים לכבוד האלים, וכן לתחזיות עתידניות עם חישוב של שנות שמש בנות 365 יום שחולקו ל-18 חודשים. למרות שיטות הצפייה בכוכבים הפרימיטיביות יחסית, ללא מכשירי עזר כטלסקופים, לוחות השנה סבלו רק משגיאות מועטות. הכוהנים עקבו בהתמדה אחר כוכבי שביט והנציחו בדייקנות כמעט מרבית את מערכת השמש וחישובי מסלולים של כוכבים. כדי להנציח את האירועים החשובים ואת תולדות ההיסטוריה של מלכי המאיה, חרטו את ההיסטוריה בעזרת שיטה מסובכת של היירוגליפים שהמציאו, ולעיתים בשיטות שאומצו מתרבויות קדומות יותר.

אישה פוזלת היא אישה יפה

ההישגים המרשימים ביותר של בני המאיה התבטאו בארכיטקטורה שלהם, שהיתה מבוססת על עקרונות דתיים. בתי-המקדש, הארמונות ומגרשי המשחק וההתכנסות נבנו במרכזי הערים, בעוד שבתי המגורים מוקמו בשכונות החיצוניות. בטיקאל בגווטמאלה ובקאלאקמול במקסיקו נראים המבנים המאפיינים את סגנון הבנייה של התרבות - הפירמידות עם הטראסות והמרפסות שמקיפים אותן. אל המבנה הניצב בראש הפירמידות מובילות מדרגות רבות. פסלים מורכבים החצובים באבן מקשטים את המבנים כולם, ומספרים את ההיסטוריה העלומה של בני המאיה. אחד המקדשים המרשימים ביותר הוא מקדש היגואר בטיקאל. רק ב-1952 התגלה אולם קבורה מרשים במקדש הכתובות שבעיר Palenque במקסיקו.
מנהגי ומושגי היופי של בני המאיה היו מרימים הרבה גבות בימינו. המעמדות העליונים היו נוהגים לקשור לילדיהם בתחבושות את קצה הגולגולת כדי ליצור ראשים עם צורה ביצתית. הם גם נהגו לקשור כפיס עץ בקצה אפם על מנת ליצור פזילה באופן מלאכותי. בחורה פוזלת נחשבה אצלם לשיא היופי והעידון הנשי.
המעניין מכול הוא שלא הספרדים הם אלו שגרמו להתמוטטות תרבות המאיה. למרות שהיו אחראים להרס תרבויות לא מעטות במרכז ובדרום אמריקה, כמו האצטקים במקסיקו והאינקה בפרו, חורבנה של תרבות המאיה החל כבר במאה ה-12 לספירה והסיבות נותרו עדיין מסתוריות. כיצד חברה כה משגשגת נעלמת לפתע ומותירה עקבות כה מופלאים?
על הסיבות שגרמו לחורבן תרבות המאיה יש לא מעט תיאוריות. האחת, סוציאליסטית ביסודה, טוענת שהמעמדות העליונים ניצלו בצורה כה קשה את בני המעמדות הנמוכים לעבודות בנייה ולעבודות ציבוריות, עד שהעם פשוט מרד ונטש את שליטיו. תיאוריה אחרת מתייחסת לנגיף מסתורי שפקד את ממלכת המאיה וחיסל את מרבית התושבים. יש הסוברים שאי-שקט פוליטי החל עם הגירתה של תרבות הטולטק המקסיקנית דרומה, נדידה שגרמה למרידות ולאי-יציבות שתרמו לנטישת התושבים את הערים הגדולות ולהגירה אל מחוץ לממלכת המאיה. מכל מקום, כאשר הספרדים הגיעו לאזור ב-1511, תרבות המאיה היתה כבר בקצה המדרון. אבל בני המאיה לא נעלמו. בכל רחבי חצי האי יוקטאן, בעיקר במחוז Chiapas שבמקסיקו, וגם בגווטמאלה, בבליז ובהונדורס ניתן לזהות בנקל את הצאצאים. מדריך תיירים דובר אנגלית באחת מערי המאיה בגווטמאלה, המשתייך גם הוא לצאצאי המאיה, מסביר שהם מתאפיינים בקומתם הנמוכה ובהיעדר שערות על הגוף ובפנים. מכל מקום, כיום רק בעבודות היד ובבדי האריגה הנמכרים בשוקי הערים והכפרים ניתן לזהות מוטיבים אופייניים לתרבות המאיה שקרסה אל תוך עצמה.

איך מגיעים

כדי להתרשם באופן אישי משרידי תרבות בני המאיה ניתן להצטרף לאחד הטיולים היוצאים לאזור מרכז-אמריקה, או לרכוש בעת שהייה במיאמי חבילת נופש לגווטמאלה או לקנקון שבמקסיקו תמורת כ-400 דולר.
דרך אחרת היא להפליג בספינת הקרוזים הענקית "וויאג'ר". במהלך שיט בן שבוע היא עוגנת באי המקסיקני קוזומל, וממנו ניתן לצאת לביקורים באתרי מאיה כמו Tulum, שם המקדשים שוכנים כמעט על חוף הים הקאריבי. ניתן לבקר בשני אתרי המקדשים של תרבות המאיה הנמצאים באי קוזומל בסן- גרוואסיו, הנקרא על שמו של בעל הקרקע. באתר זה ניתן להתוודע למסתריה של תרבות המאיה, מאחר שבמקום נותרו שרידים של מקדש חשוב משנת 200 לספירה, אז החל לשמש האי קוזומל כמרכז פוליטי ומסחרי עד מועד הכיבוש הספרדי.

הכתבה פורסמה בידיעות אחרונות בתאריך 30.3.00