רשת של זעזוע

מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה של ארצות הברית שיתקה כמעט כליל את אתרי החדשות המובילים בעולם במשך שעות רבות ביום האסון, ה-11 בספטמבר 2001. רוב אתרי החדשות הגדולים באנגלית היו בלתי זמינים בין השעות 16:00 ל-18:00, השעות הראשונות לגל פיגועי הטרור, כאשר גולשים מכל רחבי העולם ניסו להתעדכן בחדשות הדרמטיות.
דורון שקמוני, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, מוסר ל-ynet כי הרשת הישראלית היתה יציבה למדי. עליה קטנה בלבד נרשמה בתעבורת המידע במחלף האינטרנט הישראלי (IIX).
עיקר העומס התנקז אל אתרי החדשות הגדולים בעברית, שהיו נגישים לפרקים בשעות הראשונות עד שחזרו לתפקד באופן מלא בשעות הלילה.
בשורה התחתונה, אתרי החדשות הישראלים שימשו מקור מידע מהיר וזמין לגולשים הישראלים, בעיקר מאחר שהאתרים הגדולים באנגלית כמו סי אן אן, MSNBC ואחרים, שהתקשו לעמוד בלחץ הפניות מכל העולם, לא היו נגישים במשך זמן רב.
אירוניה עצובה היא, שדני לוין, מייסד "אקאמאי", מנהל הטכנולוגיה בחברה ואחד מממציאי טכנולוגיית השרתים המבוזרים, שסייעה לחלק אתרי החדשות להצליח לעמוד בעומס הגולשים, נספה בהתרסקות מטוסו אל אחד ממגדלי התאומים בניו יורק.

האלטרנטיבה: אימייל, מסרים מיידים, צ'טים

אתרי חדשות דיווחו ביום האסון על עליה בשיעור של עד פי 10 בבקשות הגולשים למידע לעומת ימים רגילים. בעקבות העומס, "הופשטו" חלק מאתרי החדשות מכל רכיב גרפיקה או טקסט מיותר ועברו למתכונת קלה, כדי לזרז את טעינת הדף בדפדפני הגולשים ולהקל על חיבור האתר לאינטרנט. הדף הראשי של אתר "סי אן אן" הציג דף לבן ובו ארבע כותרות טקסט בלבד וגם אתרים נוספים עברו להשתמש בדף ראשי "קל" ומהיר.
גולשים שייחלו לכל פריט מידע לא הסתפקו במידע שסיפקו אתרי החדשות הגדולים. בעוד האתרים הגדולים כורעים תחת העומס, פנו הגולשים לדואר האלקטרוני, אל תוכנות המסרים המיידים ואל רשת הצ'טים IRC כדי להתעדכן במידע.
הרכיב הפופולרי ביותר בדפדפני הגולשים היה כפתור הרענון (Refresh) שנלחץ שוב ושוב כדי לראות אם עודכן מידע חדש בכמה חלונות דפדפן על המסך.

תמונות חיות ממקום האירוע

קריסת רשתות הטלפונים הסלולריות בניו יורק והעומס הרב על קווי הטלפון הרגילים בעיר הביאה אנשים רבים שביקשו להתעדכן בגורל יקיריהם אל הרשת. אתרים שהוקמו אד הוק אפשרו לאנשים שניצלו מהפיגועים לפרסם את שמותיהם.
המידע זרם גם באתרי חדשות כמו Cnet, שבימים כתיקונם עוסקים במחשבים, כמו גם באתרים של חברות מסחריות. חברת יונייטד איירליינס, שאיבדה שני מטוסים, פתחה מוקד עדכון מקוון ובו דיווחה פרטים מדויקים על המטוסים שהתרסקו, מספרי חירום והודעות תנחומים למשפחות.
יומני רשת (וובלוגים), אתרים פרטיים של גולשים שמתעדכנים לעתים קרובות במידע וקישורים מהרשת, היו מקור מידע מועיל, כאשר פירסמו קישורים לכותרות חדשות עדכניות, דיווחו אילו אתרי חדשות פועלים ואילו נפלו והביאו מידע מהשטח.
אתרים אלה ענו על צורך אמיתי של הגולשים, שהיו צמאים לעדכון מיידי על כל שביב מידע חדש ברחבי הרשת. באתרים אלה פורסמו תמונות ראשוניות ממצלמות רשת שהופנו אל עבר מגדלי התאומים ושידרו תמונות חיות ממקום האירוע. גולשים מרחבי ארה"ב שלחו ליומני הרשת תצלומים ודיווחי וידאו מתוך שידורי רשתות הטלווויזיה המקומיות בארצות הברית. הוובלוגים שבלטו היו Web-Seitz, Black Hole Brain וסלאשדוט (קישורים מימין).
"עבדתי בקומה הראשון של מגדל מספר 1 במרכז הסחר העולמי", כתב גולש באתר הטכנולוגיה "סלאשדוט". "הבוקר נסעתי ברכבת התחתית ויצאתי מהתחנה ברחבה שליד בנייני מרכז הסחר העולמי. בשעה 8:45 צעדתי אל עבר הלובי של הבניין אך ראיתי נחשולי עשן מולי. אנשים צרחו לי להסתלק משם. לאחר שיצאתי מהבניין ירד גשם של ניירות משרדיים ועיי-חורבות".
"אנשים רבים רצו ברחוב, רבים מהם בוכים, דואגים לחברים לעבודה ומכרים. לאחר מכן ראיתי אנשים קופצים אל מותם מהבניין הבוער, כנראה כדי להימלט מהאש ששרפה אותם".
"בתה של חברה של מישהי במקום העבודה שלי היתה על אחד המטוסים התרסקו", כתב גולש אחר. "היא אמרה שהנוסעים הורשו להתקשר לאהובים עליהם ולהיפרד לפני שהמטוסים התרסקו. לחשוב על כך גורם לי לרצות להקיא. המחשבות והתפילות שלי נתונות להם. אני יוצא עכשיו לתרום דם".

בום! נשליך עליהם אטום

הפורומים היוו מקור של עידוד ונחמה לגולשים שביקשו להתעדכן במידע ולשחרר קיטור, וגם לא מעט מידע שגוי, תעמולה ארסית והתלהמות גזענית. תחושות אנטי ערביות ואיסלאמיות נפוצו בכל איזורי הדיון באתרים המערביים.
"כאשר נתקוף אותם, אני מקווה שנתפור אותם בעור של חזיר ונשאיר אותם למות על אדמת המדבר", כתב גולש בפורום MSNBC בנימה שמוכרת לגולשי פורומי האקטואליה בישראל. "תזרקו עליהם אטום", כתב גולש אחר, "תתנו לטאליבן 72 שעות כדי להסגיר את בין לאדן ואם לא – בום! נשליך עליהם אטום".
"בזמן שמגדלי התאומים נפלו ישראל הייתה צריכה לחסל את כל עזה", החרה החזיק אחריו גולש בפורום אקטואליה ב- ynet.
גם רשימות דיוור הפכו פופולריות במיוחד. הגולשים העבירו מידע אחד מהשני, תמונות ועדכונים בזמן אמת, בדרך כלל לפני והרבה יותר מהאתרי החדשות הגדולים שאיחרו לדווח.
חלק מחברי גרים בניו יורק והעבירו מידע בזמן אמת. "נשמע הרגע פיצוץ עצום. שמענו אותו והרגשנו אותו. עכשיו מפנים אותנו מכאן", כתב גולש בשם סטפן טי מידלברוק מוושינגטון ברשימת הדיוור של אתר "פוליטק". גולשים אחרים שלחו להם הודעות תנחומים.
ברשת ה-IRC נפתחו ערוצי שיחה שיוחדו למתקפת הטרור הרצחנית ובאתר יאהו! נפתחו קבוצות דיון ששימשו מקור חדשות חלופי. דובר יאהו! מסר כי נרשמה עליה חסרת תקדים בתנועת הגולשים ברשת אתרי החברה וכי יאהו! הפעילה שרתים נוספים כדי לעמוד בעומס.
גם רשת MSN של מיקרוסופט נערכה לפעילות של הדואר האלקטרוני והמידע והוסיפה קווי תקשורת אך אתר החדשות MSNBC, שמופעל על ידי מיקרוסופט בשיתוף עם רשת NBC, נותר לא זמין בשעות הראשונות למתקפות.
מנוע החיפוש Google שמר בשרתיו גירסאות עדכניות לאתרי החדשות המובילים כמו וושינגטון פוסט, ניו יורק טיימס, בי בי סי ואחרים ואפשר לגולשים לגשת לאתרים אלה גם כאשר הגירסאות המקוריות לא היו זמינות.
מדוע פיגרו אתרי החדשות הגדולים אחר הפורומים ויומני הרשת? האם המתכונת שלהם אינה מיידית מספיק? האם צריך לקבוע מראש נוהל אחיד למתכונת עדכון בשעת חירום?
אלה שאלות שאתרי החדשות הגדולים בעולם צריכים לשאול את עצמם.

טלוויזיה קודם, רשת ורדיו אחר כך

כך או כך, האינטרנט הוכיח שיש לו עתיד כמדיום, לא כתחליף לטלוויזיה. איש כיום לא מצפה מהאינטרנט להחליף את הטלוויזיה בסיקור אירועים בסדר גודל כזה.
הטלוויזיה, ככלי מיידי וויזואלי עולה על האינטרנט עשרות מונים. מי שביקש להתעדכן בחדשות מתפרצות ותמונות של האירועים הדרמטיים בשטח פנה לטלוויזיה.
תחת זאת, האינטרנט היווה מדיום להעברת מידע חלופי במגוון ערוצים והוא משלים לסיקור הטלוויזיוני. יתר על כן, צופי טלוויזיה שהיו דבוקים אל המסך עד שעות הלילה המאוחרות מעידים כי האזינו לרדיו וגלשו לאינטרנט במקביל.
הייתה זו שעתם היפה של אתרים שנחשבו מיושנים או כעורים כמו האתר של עיתונאי האינטרנט מאט דראדג' ונדמה שהרשת חזרה לאחור לשנת 1995, לימים שאתרים היו רשימות קישורים וטקסט בלבד. ייתכן שלכך היא נועדה.