בית הקברות בנהלל
כמו מרבית בתי-הקברות שהם משובבי-עין יותר מאשר הרבה מקומות מחיה, גם זה נאה ומטופח. אבל איך טיפסה לכאן השיטה המלבינה?
הייתי מתכווץ קצת מתחת לכותרת שעניינה בית-קברות, כאילו עניין לנו בפולחני המתים המכובדים או בענייני אוב ורפאים. ולא היא: לא אשמה היא הגבעה המוריקה בפאתי העמק, שבני נהלל בחרו בה להיות מקום מנוחתם האחרון. לו עיניים רואות למתים, כי אז לא היו לעולם מגיעים שם למנוחה, שעל כן היו טורחים יומם ולילה להתבונן בעמק היפה למרגלותיהם ולהתקוטט על מקום התצפית הנוח יותר.
בח' באלול תרפ"א עלו 20 איש ואישה על הקרקע הבצתית למרגלות הגבעה וזרעו בלבול ומבוכה במפה ובספרי השמות: היה היתה נהלל של ימי התנ"ך, שיש ונקראה גם נהלול. מול מקומה היתה עיר בשם שימרון. משנעלמה נהלל מעל במת ההיסטוריה, וגם שימרון ירדה מגבעתה, נולדה עיר גדולה וחשובה, קרוב לנהלל של ימינו - סימוניה. לימים צמח כפר ערבי במקום ושמו מעלול, ומה שהיה מקומה של שימרון הפך תל-סמוניה.
משבאו לכאן אנשי הפועל הצעיר, התיישבו על אדמות סמוניה וקראו ליישובם נהלל, ואת קבורתם קבעו בשימרון העתיקה. אנשי סמוניה סולקו מאדמתם והלכו לאי בזה. בשימרון הקימו בני נהלל את תמרה.
אנשי מעלול עשו כדבר אנשי סמוניה דור אחד אחריהם. על מקומה של סמוניה ומעלול בנו את היישוב הנכבד תמרת, ובאתר החורבות המדויק של נהלול-מעלול נמצאת גבעת הראשונים של נהלל. מבלבל, נכון?
גבעת הקברים של נהלל היא גן נאה ומטופח, כדרך מרבית בתי-הקברות שהם משובבים את העין יותר מאשר הרבה מקומות מחיה, מה גם שהשכנים שקטים. קרובה היא אצל התל הגדול של שימרון, שמתרומם בגבול העמק ואין אתה יודע אם הוא של הגליל או של העמק. כך היה הדבר בימי קדם, שערי החומה הגדולות של העמק נצמדו אל שוליו - יקנעם, מגידו, גבע ותענך ואחרים גם; כאילו לא רצו לבוסס בחורף בבצות ואת אדמות הקיץ הדשנות רצו לנצל עד תום, כדי לגדל מזון.
בגבולו של בית-הקברות גולשת אל העמק חורשה מופלאה של עצי שיטה מלבינה, שזה להם הגבול הצפוני לתפוצתם בעולם, אם כי הם לא היחידים בארץ: בנחל תבור ובעתלית, בראשון-לציון, באשדוד ובאשקלון, בעמק האלה ובכפר מנחם יש חורשות דומות וגם עצים בודדים. עץ אפריקאי הוא השיטה המלבינה, וכשהוא גדל בצפיפות נראה הוא ממש כנוף סוואנה אפריקאית, אלא שלדאבון הלב אין פילים וג'ירפות נעים בין צלליו אלא רק עיזים וכלבים. לא ברור מה הוא עושה בארצנו הים-תיכונית. האם שריד הוא לימים עברו שבהם אקלימנו היה כבארצות מוצאו הרחוקות? או שמא טיפס ועלה העץ צפונה לאורכו של עמק השבר הגדול ההולך מאפריקה לאסיה ובחזרה? לא לנו הפתרונים, ובינתיים, כיוון שאין הוא תובע אדמות של חקלאים, והמתים ממילא חסרי דעה, אין איש עוקרו ממקומו והוא אף מוחזק כעץ נדיר שיש לשמרו.
איך מגיעים
נוסעים בכביש בין מגדל-העמק וטבעון. פחות מקילומטר אחד מזרחה לצומת נהלל, עולה הכביש לתמרת. ממנו מסתעף שמאלה הכביש לבית-הקברות ולתל שימרון. עוד בסביבה: נצרת העתיקה; יער אלונים, בית-לחם הגלילית ואלוני אבא; חניון ועתיקות ביער מהלול.
טריוויה
1. ח' באלול תרפ"א, יום העלייה על הקרקע של אנשי נהלל, הוא בדיוק 1851 שנה אחרי חורבן ירושלים. אין כאן שום סמליות. סתם שבריר מידע.
2. בשנת 1931, עשר שנים אחרי הקמת נהלל, תיאר שמואל דיין, איש נהלל ואבי משפחת דיין הנודעת, את כפרו כך: במרכז האליפסה הבנינים הציבוריים ומגדל המים... בקוטר האורך ובקוטר הרוחב של האליפסה עוברות הדרכים הראשיות, הנפגשות במרכז... תכנית זו היא הקילה רבה לתנועה בכפר, ובימי ההגינה, בפרוע פרעות בישראל, ראוה מביני דבר ויהללוה.
3. בחורשות השיטה המלבינה נטוש היום מחנה רועים עם פרות דלות מראה וכלבים סרוחי זנב ואוזן. האם אלה צאצאי השבט הבדואי שישב על האדמה בטרם שולח מכאן לכל הרוחות? אם כן ואם לאו, מה הועילו חכמים בתקנתם?