המפכ"ל: המשטרה ממתינה להחלטת היועץ בפרשת שרון

מפכ"ל המשטרה, שלמה אהרונישקי, אמר היום (ב') כי "כל עוד היועץ המשפטי לא יסיים את בדיקתו בעניין מימון מסע הבחירות של שרון לראשות הממשלה, המשטרה לא תפתח בחקירה בנושא".
היועץ המשפטי והפרקליטות אמורים להחליט בימים הקרובים, האם לפתוח בחקירה פלילית נגד שרון. גורמים משפטיים מעריכים שהיועץ רובינשטיין יורה למשטרה על פתיחת חקירה.
בדו"ח על מימון המפלגות שהגיש אתמול מבקר המדינה השופט אליעזר גולדברג, לממלא מקום יו"ר הכנסת, ח"כ דוד טל, נמתחה ביקורת חריפה על ראש הממשלה אריאל שרון, על בנו עמרי ואנשיו.
השופט גולדברג אמר עם הגשת הדו"ח כי "תאורטית, כל תרומה היא עבירה. האם כל מקרה מצדיק חקירה פלילית? יקבע היועץ המשפטי לממשלה. הוריתי ליועץ המשפטי לבדוק לגבי כולם - כולל לגבי ראש הממשלה. אני לא חושב שעלי להמליץ מה לעשות".
הדו"ח מביא את ממצאי הביקורת על חשבונות הסיעות מיוני 99' ועד תקופת הבחירות לראשות הממשלה בפברואר השנה (בקישור מימין: ידיעה על אי הסדרים שנמצאו בסיעת "העבודה").
במוקד הדו"ח - ניהול בעייתי וגובל לכאורה באי חוקיות של ניהול וקבלת כספי תרומות לשרון כפי שנחשפו ע"י הכתב גיא לשם בכתבת המוסף "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות לפני כארבעה חודשים. על פי הדו"ח, בחשבוניות שהגישה הסיעה לא נכללו כלל ההוצאות האדירות על ייעוץ ועל עריכת סקרים עבור היו"ר, אריאל שרון. הוצאות אלה מייחס המבקר ל"חוק המימון" ולא ל"חוק המפלגות", כפי שטוענים אנשי שרון.
על פי "חוק המימון" מוקצים לכל סיעה כספים המשמשים, בין היתר, לבחירות לראשות הממשלה. "חוק המפלגות", לעומת זאת, מקצה כספים למתמודדים על ראשות המפלגה.
על פי גרסת שרון, יועצי התדמית, התקשורת, אנשי הקמפיין והיועצים הפוליטיים, שהקיפו אותו בתקופת הבחירות, נועדו בראש ובראשונה לסייע לו בבחירות לראשות התנועה. אנשי שרון אינם מכחישים כי הקמפיין לראשות התנועה השליך על בחירתו של שרון לראשות הממשלה, אך לא למטרה זו נשכרו שירותיהם של היועצים. לפיכך, גורס שרון, מומנו הוצאות הייעוץ על פי חוק המפלגות ולא על פי חוק המימון.
המבקר דוחה בתוקף את גרסת שרון ואף מצביע על סתירות בעדויותיהם של אנשיו. לטענתו, בייחוס ההוצאות הכספיות עבור ייעוץ וסקרים לחוק המפלגות ולא לחוק המימון, איפשרו לעמרי שרון ואחרים לגייס כספים בדרכים האסורות על פי חוק המימון.
המבקר מפרט שורה של פעולות בלתי חוקיות (על פי חוק המימון) בהן נקט עמרי שרון, החל מייעוץ תקשורתי שמומן ב"דרך לא דרך", שכללה בין היתר שימוש שנעשה בחברת "אננקס", באמצעותה הזרים עומרי שרון כספים למימון קמפיין הבחירות של אביו. המבקר החליט לקנוס את התנועה בסכום של 600,000 שקלים.

פרשת חברת "אננקס"

על פי המבקר, מרבית הכספים שמימנו את מסע הבחירות של שרון, גויסו מחוץ לגבולות ישראל. הכספים שנאספו הועברו לאנשיו של שרון דרך חברה בשם "אננקס", חברת מדף שנרכשה במרץ 99' על ידי עורך הדין דב וייסגלס.
את מנכ"ל החברה, גבריאל מנור, מינה עמרי שרון וכל תפקידו הסתכם בחתימה על צ'קים. מנור היה למעשה מנכ"ל של חברת קש, כשלמעשה שרון הבן הוא שניהל את ענייני החברה. מחשבונה של "אננקס" הוצאו 5.9 מיליון שקלים, תשלום לנותני שירותים שונים לשרון. בעדות שמסר אריאל שרון בפני המבקר טען, כי לא ידע שמדובר בעברה על החוק והוסיף, כי בדעתו "להחזיר בימים הקרובים את הכספים על מנת שיוחזרו לתורמים".
על פי דו"ח המבקר, מקורת המימון של חברת "אננקס" הם שלושה תאגידים אמריקנים.
"מר עמרי שרון סירב להשיב למבקר המדינה על שאלות הנוגעות לחברת אננקס ולתאגידים שהעבירו לה כספים", כותב המבקר, "לדבריו, סירובו בא בשל רצונו שלא להפליל את עצמו ומנימוק נוסף (שאיננו רלבנטי) 'כדי לא להזיק לאחרים'".
עומרי שרון סירב להשיב גם על שאלות הנוגעות למקורות המימון של היועץ ארתור פינקלשטיין ומנכ"ל חברת "אננקס", מנור. מנור, בחקירתו, שמר גם הוא על זכות השתיקה.

חברת "שלום עם ירושלים"

אריאל שרון היה מעורב בהקמת חברת "שלום עם ירושלים" ביולי 2000, חברה שהוקמה בעקבות המשא ומתן בקמפ דייויד, בו הועלתה לדיון שאלת ירושלים. החברה אמורה היתה לצאת בקמפיין הסברה למען שמירת ירושלים מאוחדת ולצורך כך גייסה תרומות בסך 190,000 שקלים. מאחר, שבסופו של דבר לא היה צורך במימוש הקמפיין, הכסף מונח עדיין בחשבונות החברה ולא נעשה בו שימוש.
השאלה שעורר המבקר בדו"ח היא, האם חברה שכזו תורמת כספית ותדמיתית לקמפיין שרון לראשות הממשלה, כשהוא טוען, שאם התשובה על כך היא חיובית, הרי שמדובר כאן בעבירה על החוק.
בתשובתו למבקר, טען שרון כי מדובר בפעילות חוץ מפלגתית למען רעיון ולא למען טובתו שלו או טובת הליכוד. המבקר מנגד טוען, כי "זו הבחנה מלאכותית", מאחר שהנושא האמור היה רלבנטי עד מאוד בבחירות. בעניין זה הסתפק המבקר באזהרה בלבד.

תגובות

דובר משרד המשפטים אמר כי "בכל הקשור לממצאי המבקר באשר לעבירה לכאורה על חוק מימון מפלגות, קבע המבקר סנקציות מנהליות ועל פני הדברים נראה כי הדבר לא יחייב פתיחה בחקירה. באשר לממצאי המבקר בדבר עבירות לכאורה על חוק המפלגות, קרי, בכל הקשור למימון הפריימריס של הליכוד, עולות מן הדו"ח עובדות המחייבות בדיקה, לרבות שמירה על זכות השתיקה בנימוק של הפללה עצמית". הדובר הוסיף כי "ההחלטה בסוגייה זה תגובש סופית בדיון שיערוך היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר קבלת כל החומר הרלבנטי ממשרד מבקר המדינה".
השר רובי ריבלין (ליכוד) ורענן כהן (העבודה) , שהיו באי כוח סיעתיהם בבחירות, נפגשו אחר הצהריים לשיחה בעקבות דו"ח מבקר המדינה והחליטו כי כל אחד מהם יפנה ליועצים המשפטיים של מפלגתו כדי שינסחו תיקוני חקיקה על פי רוח הדו"ח שפורסם היום.
לטענת השר ריבלין, "החוק לא היה בהיר דיו ולכן לא ידע שרון כי כאשר הוא פועל בעקיפין לקידום מפלגתו, אך במישרין לקידומו האישי, התשלום צריך לבוא מכספי הסיעה ולא מכספי הפריימריס שלו".
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ אופיר פינס (עבודה), אמר כי הוא מצפה מהיועץ המשפטי לממשלה להורות למשטרה לפתוח בחקירה כנגד ראש הממשלה ומקורביו וזאת לנוכח "הממצאים החמורים העולים מהדו"ח והחשדות לפלילים", כדבריו.
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יוסי שריד, אומר בעקבות דו"ח מבקר המדינה כי "השחיתות בצמרת השילטון מסוכנת לישראל יותר מהאינתיפאדה ולכן צריך להיאבק בה עד חורמה". "מי ששומר על זכות השתיקה, זו הזכות שלו ואילו החובה שלנו היא לגרש אותו ממסדרונות השילטון", דברי שריד.