בני 30 ומשהו, מתים להתחתן

השבוע החלו בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב חזרות על "רווקים ורווקות", קומדיית מצבים מאת המחזאי והבמאי המנוח חנוך לוין, שטרם הועלתה עד היום. את המחזה יביים אלדד זיו, וישתתפו בו אורנה בנאי, רמי ברוך, נדב אסולין, עירית קפלן ואלון דהן. דני סנדרסון יכתוב את המוזיקה, והבכורה מתוכננת לינואר הקרוב.
"רווקים ורווקות" עוסקת בבדידות ואהבות אבודות - שני נושאים שהעסיקו את לוין לאורכם ולרוחבם של מחזותיו במרוצת השנים. החיטוט והחיפוש הכואבים, שבאו לידי ביטוי במחזותיו האחרים, חוזרים גם במחזה המאוחר יחסית הזה. הדמויות המרכזיות הן זניידוך, שנמצא מצד אחד בחיפוש מתמיד אחרי כלה מסעירה ומהצד השני חובב שינה, ופלוציקה, שמוכנה להתחתן מחר אבל איכשהו לא מצליחה לעשות את זה. חתונה לא בדיוק יוצאת מכל העסק, אבל החיפוש נותר שנון במיוחד. זו הפעם הראשונה שאלדד זיו יביים לוין, וזו גם הפעם הראשונה שדני סנדרסון יכתוב מוזיקה לתיאטרון.

- מלחיץ לטפל בחומרים חדשים של לוין בפעם הראשונה?

"אני לא יודע אם מלחיץ זו המילה. אני לא חושב שאני מולחץ מהמפגש. כבר אמרתי את זה אחרי שחנוך נפטר: בשבילי הוא היה האמן - לא רק המחזאי והבמאי או היוצר - אלא באמת האמן הגדול ביותר והקוסמופוליטי ביותר שקם לנו מאז שאני מכיר את התרבות בארץ. וזה די הרבה זמן. אני מסתפק בלומר שזו עבודה מהנה. אני עושה את חנוך בדרכי, והכבוד שאני רוחש לו לא יגרום לי שלא להסתכן בדרך, גם אם אני אצטרך להודות אחר-כך שטעיתי".

- התחלתם חזרות השבוע. איך הולך?

"עשינו חזרת קריאה ועד עכשיו אני מנסה למצוא את המקום הנכון להניח את הפסנתר".

- זה אומר מוזיקה חיה?

"כן. אני חושב שיש משהו מאוד מרגש במוזיקה חיה בתיאטרון, עם אנשים שבאמת מנגנים את המוזיקה. בסופו של דבר לא מדובר בהצגה גדולה, ונוכחות של נגנים זה טוב".

- למה בעצם המחזה הזה לא הועלה עד היום?

"חנוך כתב בימי חייו כל-כך הרבה מחזות, שאפילו אם הוא היה רוצה - וגם נניח והיה חי עד 120 - הוא לא היה מספיק להעלות את כולם בימי חייו. אז אין מה לעשות, נשארו כמה מחזות שעוד לא הועלו. אני קיבלתי את המחזה לפני כמה חודשים מהקאמרי, ועל-פי צורת הכתיבה, נראה שהוא נכתב לפני שנים לא רבות".

- על מה המחזה?

"על אנשים בני 30 פלוס שגרים נורא לבד ומאוד רוצים להתחתן אבל לא באמת, או שהם לא בדיוק סגורים על זה. הם רוצים להיות עם מישהו, אבל כשזה נכנס להם לחיים הם הכי רוצים שהוא יילך. זה מתרחש במשהו שאני קורא לו 'דירת ספירלות', שזו דירה שכורה שעל דלת החדר של השותפים תלוי לונגי, כדי שהשותף או השותפה לא יראו אותם כשהם עסוקים בלעשות מה שהם עושים בלילה. יש שם מזרון על הרצפה עם שטיח מסמורטט וקטורת, ומרוב בלאגן אי אפשר למצוא שום דבר, כולל את המצית להדליק את הסיגריות, ואז אין ברירה אלא להדליק את הסיגריות בספירלות נגד היתושים. בהוראות הבימוי כתוב שזה מחזה לשחקנים בני 30 פלוס".

- נשמע מאוד שמח לחנוך לוין.

"זה חנוך קצת אחר. זו הצגה מאוד צבעונית מכל הבחינות - גם מבחינת הטקסט וגם מבחינת עיצוב, תפאורה ותלבושות".

- מה עוד הופך אותו שונה?

"הקומבינה שלי ושל השחקנים עם החומר עושה אותו שונה. יש שם את הפואטיקה המבריקה שלוין כתב במחזות קודמים, כמו במשפט 'אני הבנאדם הטראגי שממנו עשויים החומרים הקומיים', אבל הוא אחר".