שתף קטע נבחר

 

האופציה הגרעינית שלכם

"פצצה במרתף", סרטו של מיכאל קרפין על האופציה הגרעינית של ישראל, שודר בערוץ 2. "אף אחד לא טיפל בזה עד היום", קרפין מנמק. הצנזורה השאירה לו 80 דקות סרט

נושאים חדשים הם אחד המשאבים הנדירים בתעשיית הטלוויזיה בכלל ובתעשיית סרטי התעודה בפרט. מסך הטלוויזיה צפוף בסרטים תיעודיים שעוסקים בכרישים/ רוצחים/ זהות מינית/ ניתוחים פלסטיים/ בישול/ מפלצת מלוך-נס. על רקע זה, "פצצה במרתף", סרטו של מיכאל קרפין העוסק בהקמת האופציה הגרעינית הישראלית (אמש, ראשון 4.11, ערוץ 2), עשוי להיות חידוש מרענן. "אני לא חושב שהיה סרט כזה בארץ, לדעתי גם לא בעולם", אומר קרפין, "בני אדם שהיו קשורים להקמת הכור בצרפת ובישראל מדברים באופן חופשי בפעם הראשונה".

- מלבד הרשאת השלטונות, היו סיבות נוספות לאי-הטיפול תקשורתי בנושא עד היום?

"נדמה לי שהתקשורת הישראלית נקטה צנזורה עצמית בעניין הזה. הפצצה היתה טאבו. למרות זאת, זהו לא הניסיון הראשון. אני יודע שאחדים, חלקם עיתונאים ישראלים, חשבו לטפל בעניין הזה, והיוזמות שלהם לא הגיעו לכלל מימוש. התמזל מזלי שיכולתי לעשות את הסרט הזה. ב'רשת' קיבלו את הרעיון, אבל הם פיקפקו אם הוא ייצא לפועל".

- מה גרם לך לרצות לנסות?

"זה שאף אחד לא טיפל בנושא הזה עד היום - זו סיבה מספקת לעיתונאי. זה סרט ראשון על האופציה הגרעינית והוא די מרגש מהבחינה הזאת. רוב הנושאים הם נושאים שטופלו, וכשאתה מגיע לנושא שאיש לא נגע בו אתה מטפל באדמה בתולית. אתה מספר סיפור חדש".

- מה היתה פריצת הדרך שאיפשרה את עשיית הסרט?

"הראיון עם שמעון פרס. כשהוא החליט שהוא מוכן לשבת בראיון ארוך ולחשוף דברים שלא נחשפו עד היום - חלקם נמצאים בסרט – זו היתה נקודת המוצא. אי אפשר לעשות סרט על ההסכם עם הצרפתים ועל הלחצים האמריקניים בלי לראיין את האיש המרכזי שנמצא בין החיים. בלי שמעון פרס, שיושב ומספר את הסיפור, הסרט היה נכה, מפני שהסיפור היה הופך אקדמי - אנשים שמספרים על אנשים אחרים".

- מה, לדעתך, גרם לפרס להסכים לדבר?

"הוא רצה לספר את הסיפור שלו, אם לא לציבור של היום, אז לפחות להיסטוריה. ההסכם בינינו היה כזה שאם מסיבה מסוימת לא נוכל לפרסם את הדברים עכשיו, נשמור את הדברים ונפרסם כשיהיה אפשר. התברר שחלקים גדולים אפשר לפרסם כבר היום".

- מיהן הדמויות המרכזיות הנוספות בסרט?

"בצרפת ערכנו, בפעם הראשונה, ראיון עם אבל תומה, שהיה אחד האנשים החשובים בממסד הביטחוני הצרפתי והאדם שסידר לישראל את האופציה הגרעינית. תומה היה מנהל לשכתו של שר ההגנה, והיה מקורב לראש הממשלה של צרפת ולראש הנציבות לאנרגיה גרעינית. הוא האדם שהצליח לשכנע את האנשים הרלוונטיים, בשם ממשלת ישראל, לאשר את ההסכם הגרעיני ואת מכלול הדברים שמעניקים את האופציה הגרעינית. היום הוא פנסיונר קשיש, והוא מתראיין בפעם הראשונה.
"גם בארה"ב מצאנו אדם מעניין – את פול וורנקי, שניהל משא ומתן עם ישראל על פיקוח אמריקני, לאחר שהכור נחשף. היוזמה הישראלית לא מצאה חן בעיני ארה"ב מפני שהנשיא קנדי התנגד להפצת הנשק הגרעיני בעולם. האמריקנים רצו שני דברים: גם למנוע את הפיתוח וגם לפקח על מה שישראל עושה. מסמכים שמצאנו מגלים שבמשך עשר שנים היחסים של ישראל וארה"ב היו מושפעים מהעניין הזה וכי הוא היה הנושא המרכזי במגעים בין שני המדינות. כמי שניהל את המו"מ עם ישראל, פול וורנקי הוא אחד האמריקנים שיודעים הכי הרבה על האופציה הגרעינית הישראלית".

- מלבד הראיונות המצולמים, מה עוד יש בסרט?

"יש הרבה מאוד חומרים ארכיוניים ישראליים, צרפתיים ואמריקנים. בנוסף יש חומרי וידאו וסטילס שאספנו ממקורות שונים, ביניהם האינטרנט ואוספים פרטיים של אנשים. אחת התמונות שהיה קשה מאוד להשיג, לדוגמה, היא תמונתו של המנהל הראשון של הכור".

- האם ישנם צילומי פנים של כור אטומי?

"כן. בהתחלה רצינו לצלם כור צרפתי, שדומה למדי לכור בדימונה, אבל זה לא התאפשר. בסופו של דבר קיבלתי אישור מחברה פרטית לצלם כור ניו-יורקי, וטסנו לשם. זה לא אותו סוג של כור, אבל יש דמיון רב באופן הפעולה".

- כמה זמן נמשכה העבודה על הסרט?

"מהרעיון ועד הסיום עברה שנה. זה די מהר במונחים של סרט דוקומנטרי, במיוחד כשאורכו של הסרט עומד על שמונים דקות. האמת היא שרצינו חמישים דקות, אבל החומר הצטבר. בצעד נדיר, רשת הסכימו לשדר את כולו".

- כמה קטעים נשארו על שולחן העריכה מסיבות ביטחוניות?

"לא היתה לנו מלחמה עם הצנזורה. מצד שני, לא הכל אושר לפרסום. סביר מאוד להניח ששמעון פרס סיפר יותר דברים מאלו המופיעים בסרט ואני מעריך שקטעים אחדים מהראיונות שעשינו יפורסמו בעתיד. אני מניח שבעתיד הרחוק".

-אתה שלם עם התוצאה הסופית?

"אני שומע מאנשים שצפו בסרט, שהם היו מאוד מרוצים. אני מקווה שגם הציבור הרחב יהיה מרוצה ואני מניח שיתנהלו דיונים בתקשורת אחרי הסרט. בנוסף, אני מרוצה מהצד הויזואלי האסתטי, לא מעט בזכותם של העורך שלומי שלום והצלמת נילי אצלן, שעבדה איתי ב'ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה'. אני חסיד של הקלאסיקה בדוקומנטריה והקפדתי שהסרט ייערך על פי החוקים הקלאסיים ושיהיה מיתאם בין הטענות והראיות שהוא מביא. אין נסיונות של הבמאי להסתובב מול המצלמה ולהבליט את עצמו – הסיפור מדבר בעד עצמו. בשורה התחתונה, זו גם הפקה מושקעת וגם יש בה חידוש.

- הרייטינג ישחק תפקיד? האם תתאכזב מנתוני צפייה נמוכים?

"לא, אף פעם לא עשיתי סרטים בשביל הרייטינג. עשיתי הרבה שנים את 'מבט שני', וגם שם לא התעסקנו בנושאים שיביאו רייטינג".

"פצצה במרתף" ישודר הערב (א') בערוץ 2 בשעה 21:35

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום רוייטרס
הכור בדימונה עפ"י מקורות זרים. עדיין טאבו
צילום רוייטרס
לאתר ההטבות
מומלצים