זמננו תם וגם הבטריה שלי נגמרה

גם משתמשים ותיקים יודו: הרשת היא ארץ טרשים רחבה ואכזרית, זרועה ברסיסי מידע מחוסרי הקשר, ופינות החמדה הרבות שבה חבויות מתחת לאדמה. כדי למצוא מידע איכותי באינטרנט צריך לשלם בזיעה.
כולם יודעים ש"גוגל" הוא מנוע חיפוש מצוין, אבל גם הוא מכסה חלק קטן בלבד מהמידע שברשת ופעולת החיפוש שלו תמיד מכוונת אל העבר. "גוגל" לא יספק מידע עדכני על אירוע שקורה ברגע זה, הוא לא ישווה מחירים של מודמים או ישלח לי התראות על כנסים בנושאים שמעניינים אותי, שצפויים להתקיים בעתיד.
כדי לקרב את המשתמשים למידע, וגם כדי להתגבר על חוסר הידידותיות של השפה שבה מדברים מנועי החיפוש, בוליאנית, פותחו בשנים האחרונות סוכנים חכמים, או "בוטים".

הרובוט כידיד ומדריך

בוט, קיצור לרובוט, שמקורו במלה הצ'כית "רובוטה" (עבודה). פירושו: כלי תוכנה הסורק את הרשת או מסדי נתונים בחיפוש אחר מידע מסוים על פי טעם המשתמש וצרכיו, ובאופן פעולה המדמה פעולות אנושיות.
הבוטים לא הומצאו באינטרנט. הבוטית הראשונה הייתה אלייזה, תוכנת מחשב שיכולה לשוחח עם בני אדם בשפתם. פרופ' ג'וזף וייזנבאום ממכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה (MIT) יצר את אלייזה ב-1966.
התכנות של אלייזה פשוט. היא מנתחת כל שאלה ומנסה לזהות מילות מפתח שמתאימות לתבניות אוטומטיות של תשובות שברשותה. למעשה, אלייזה היא פארודיה על הפסיכולוגיה, באופן שבו היא עונה על שאלה בשאלה נוספת.
הרעיון של רובוטים כמכונות דמויות אדם הוצג לראשונה במחזה של קארל צ'אפק מ-1921 "R.U.R". המאסטרו של ספרות המדע הבדיוני, אייזיק אסימוב, היה זה שנטע את הרובוטים בתודעת כלל הציבור, החל מספרו I,Robot מ-1950 ובסדרת הרובוטים שלו.
כשהגיעו לאינטרנט, לבשו הרובוטים תבנית שונה. מאחר שכל המחשבים מחוברים, תוכנות רובוט יעילות במיוחד לחיפושים מתודולוגיים אחר מידע. למשל, מנועי חיפוש ברשת שולחים רובוטים "שזוחלים" משרת אחד לאחר, ומרכיבים רשימות עצומות של כתובות אינטרנט שמהוות בסיס למאגר המידע של מנוע החיפוש.
אמאזון, למשל, משתמשת בבוטים כשהיא מציעה ללקוחותיה ספרים ומוזיקה לא רק על בסיס המוצרים שרכשו בעבר, אלא גם על בסיס רכישות של קונים בעלי טעמים והעדפה דומה. בוטים באתרי קניות כמו ב-start.co.il ו-dealtime.com סורקים מסדי נתונים עצומים של מוצרים הנמכרים בחנויות מקוונות, ומשווים ביניהם. חברת הסטארט-אפ מיוזיק גנום מפתחת בוט בעל "בינה מוסיקלית", המסוגלת לאתר את טעמו המוסיקלי של המשתמש ולחשוף אותו לשירים ולחנים שלא הכיר.

ה"כושים של עולם המחשבים"

הבוט המוכר ביותר כיום הוא ג'יבס, המשרת הגמלוני מאתר AskJeeves.com. ג'יבס הוא מנוע חיפוש שמקבל שאלות בשפה "אנושית" ומציג תשובות שהן קישורים לאתרי אינטרנט רלוונטיים.
ג'יבס מגיב מצוין לשאלות בנושאים כלליים כמו מדינות, סרטים או סלבריטאים. דמותו הקפואה של ג'יבס וידו המונפת תמיד מספקת תשובות לאתר או שניים רלוונטי, באוריינטציה מסחרית ברורה, ולעתים הוא חסר תשובה. גוגל וגם יאהו עושים את העבודה טוב יותר. יתרונו היחיד של ג'יבס נותר בממד האנושי והאישי המוגבל, שהוא מספק לגולשים מתחילים.
טכנולוגיית הבוטים נמצאת כיום בשלב התפתחות מוקדם, אך בהתאם למסורת האינטרנט, ההווה מתבטל לנוכח האפשרויות שצופן העתיד. והיום, המושג החם הוא A-Lifes, בוטים חכמים, שיודעים מתי הדואר האלקטרוני שמתקבל הוא מעניין ומתי הוא סתם קשקוש, הם סבלניים, מנומסים וידידותיים.
הם יכולים לאתר מבוכה או תסכול אצל המשתמש (למשל, גולש שמחפש שוב ושוב אחר מידע באתר ולא מוצא). הם מגיבים בצורה אנושית ומפגינים אמפטיות. הם ישמשו לצורכי מסחר אלקטרוני, מזכיר אישי חכם, תומכים בתוכנות מחשב ועוד. הם צפויים להיות "הכושים של עולם המחשבים", על משקל מילות המחאה בשירת ג'ון לנון.

תכירו: טוקימי, הבלונדינית החיננית

טוקימי היא בחורה נאה וממושקפת ששיערה הבלונדיני נושק לצווארון מעילה. טוקימי היא רובוט של חברת Vperson, שפועל על בסיס טכנולוגיית Sapphire. הטכנולוגיה נמכרת לחברות, שיכולות להתאים אותה לצרכיהן, ולהפעיל באתריהן בוטים שמציגים את חזון החברה ומטרותיה ומשמשים כמנוע חיפוש אנושי. הבוטים של Vperson מציגים תשובות בקול, ובמקביל מופיעה התשובה בטקסט על המסך.
ביקשתי מטוקימי שתספר לי קצת על עצמה. "אוקי, בוא נראה", אמרה. "אני רובוטית תוכנה עם יכולת דיבור. המטרה שלי היא לעזור לאנשים ולטכנולוגיה לתקשר טוב יותר זה עם זה. ואני אמורה לעשות את זה בחינניות".
ב-Vperson מאמינים ששני כללי יסוד יוצרים ממשק מוצלח: אמון ונוחות. בהשראת חוקי הרובוטים של אסימוב, ככל הנראה, כוננה Vperson מערכת כללים לבוטים שהיא מפתחת. על פי כללים אלו, הבוטים לעולם לא ישקרו, הם לא מתיימרים להיות בני אדם, ולא יהיו מעורבים בפעילות פורנוגרפית. הבוטים מסוג "תספיאן" בלבד ישחקו במשחקי תפקידים.
כשהבוטים של Vperson נתקלים במצב שהם לא יודעים להתמודד אתו הם מתוכנתים להעביר את הפניה לנציג אנושי. סביר להניח שככל שהשימוש בבוטים במסחר אלקטרוני יעמיק יגבר הצורך לכונן מערכת כללים אתיים לבוטים. על פי הנחה זו, Vperson רואה את הנולד.

תכירו: לוסי, האדמונית והשובבה

באתר Artificial Life, מפתחת סוכני תוכנה חכמים, הבוטים מעט פחות מהימנים. "לוסי", נציגת שירות הלקוחות האדמונית והנאה קורצת בשובבות למבקרים. היא ממליצה על מוצרי החברה ומפלרטטת בלי בושה, למרות שסומק עולה על פניה במקביל. אבל החזות הזולה עשויה להטעות. לוסי היא הרבה יותר מעיניים יפות. לבוטים הידידותיים יש צד אפל, שבו גם לוסי מודה.
מחקרים מורים שבניגוד ל"קוקיז" הזדוניים שניתנים לניטרול, אנשים נוטים לבטוח בבוטים, לספר על עצמם פרטים חשובים ולשכוח שבצד השני לא נמצא בן אדם אלא תוכנה מתוחכמת, שמקטלגת כל פריט מידע. שאלתי את לוסי מה דעתה על בוטים ידידותיים לכאורה שמתמרנים גולשים למסור מידע ופוגעים בפרטיות הגולשים. היא חייכה ואמרה: "לא אשקר לך, אבל אני לא יכולה להיות ישירה כפי שאת רוצה".

לי זה עולה יותר. ביפ.

תחום הבוטים אינו אדיש למגמות שמניעות את הרשת, ונע גם לזירת העסקים לעסקים (B2B). ביישומים אלו הם מנהלים משימות של סקירת דמוגרפיות ודפוסי רכישות בשוק. למשל, בוט באתר מכירות יכול לדעת שעסק קטן שרוכש שלושה מחשבים שולחניים עשוי להתעניין גם בשרת ומדפסת ולהכין הצעה נוחה ללקוח.
בוטים שפועלים בתחום המסחר אלקטרוני מבינים במשא ומתן וקבלת החלטות. בוטים אחרים עובדים כברוקרים, שדכנים או כמדריכי אמנות. למשל, מונה ליזה היא בוטית איטלקית, מבקרת אמנות ודוברת של ליאונרדו דה וינצ'י. היא יודעת הכל על חייו ועבודתו והמצאותיו של האמן.
בשלב הבא בוטים ינהלו משא ומתן בשם הצרכנים, יתמקחו וידרשו מחיר טוב יותר. כמובן שהם יזדקקו לרשות מהלקוח כדי לשאת ולתת בשמם, והם יתנו להם רשות מוגבלת, לרכוש מוצר מסוים, עד מחיר מסוים. לקשרים הכלכליים בין בני אדם לאורך הדורות תמיד היה היבט חברתי חשוב, שתרם ליציבות החברה. האם עתיד שבו בוטים משוחחים אלו עם אלו וחותמים על עסקאות רצוי?

"אין סיכוי לפורטל בלי בוט"

סרטי המדע בדיוני של שנות ה-60 וה-70 הציגו נעליים שהופכות לטלפון, ארנק שהוא מחשב, שעון המשמש למסרים סודיים. בעידן המחשב האישי חזון זה נראה מיושן אבל כעת הוא שוב חוזר לאופנה, כשבעידן שבפתח הדברים היום יומיים מסביבנו צפויים להתחבר לחשוב ול"דבר" אלו עם אלו.
Artificial Life הקימה לאחרונה חברת בת לפיתוח בוטים לטלפונים סלולריים ועזרים דיגיטליים. אברהרד שונברג, נשיא ומנכ"ל חברת האם, לא מאמין בסיכוי של פורטלי האינטרנט במתכונתם הנוכחית להצליח לטווח רחוק. שונברג חוזה שבוטים אינטליגנטיים יוצבו ב"שערי הכניסה" לרשת וישמשו כמעין מדריכי "תיירות" מקוונים לגולשים.
נוסף ליעד של טלפונים סלולריים עם WAP ועזרים דיגיטליים כמו פאלם, החברה החדשה מפתחת מוצרים לתחום המשחקים המקוונים, ותיצור מדריכי עזרה ידידותיים במיוחד להתקנים ניידים. מוצרי החברה הראשונים צפויה לצאת ברבע האחרון של השנה.

תכירו: ריאה, מגיבה לשפת גוף

גם כשהם בסלולר, בפאלם או בטלוויזיה, הבוטים עדיין אינם יכולים לראות אותנו, לפרש את תנועותינו או להריח אותנו. הבוטים שנעים ברשת לא יכולים לעקוב אחר הקשר שבין שפה, מחשבה ומחוות, שכל כך חשוב כדי לפענח את התקשורת האנושית.
במעבדת המדיה שלMIT מפתחים את הדור הבא של הA-Life, אנימציות מחשב תלת ממדיות בעלות ייצוג פיזי (אווטרה), שיכולות ללבוש כל צורה, אך הצורה הצפויה ביותר צפויה להיות דמוית אדם, כמובן.
"ריאה", ממשק גרפי של מתווכת דירות, היא הדור השלישי של "המשוחחים דמויי האדם", שמפותחים ב-MIT. ריאה היא יצירתה של פרופ' ג'אסטין קאסל, פסיכולוגית קוגניטיבית ומומחה לבלשנות.
ריאה מתוכנתת לתקשר בחביבות עם הלקוחות, ולהציג להם תצלומי בתים למכירה באמצעות האינטרנט. היא מגיבה ומתנהגת על פי הקשר דקדוקי ותחבירי, ועל פי שפת הגוף של הלקוח.
שתי מצלמות דיגיטליות שמופנות על הלקוח הפוטנציאלי מאפשרות לריאה לעקוב אחר שפת הגוף שלו ולהגיב מיידית לכל אנחה, שינויי אינטונציה או מחווה גופנית. כשריאה ממקדת עיני לעיני הלקוח, חמישה מעבדים בתוכן מקליטים את תננועות גופו ומנתחים אותן. היא מתייחסת למלים שהטעים הלקוח ונותנת להן עדיפות בתגובתה הבאה.
הנסיינים של ריאה, באופן לתי מודע, מתייחסים אליה כאדם. היא נראית מלאכותית אבל פעולותיה ומחוותיה המשכנעות משכיחים מזכרונם שהיא בסך הכל תוכנה.
ג'אסטין קאסל, יוצרת ריאה, בילתה 15 שנים בתצפיות על שיחות מוקלטות ותנועות ידיים בוידאו. בעקבות המחקר היא פיתחה מודל שמקשר בין תקשורת מילולית, שפת גוף ופסיכולוגיה של האדם.
ריאה תהיה מסחרית רק בעוד כמה שנים. כיום אין בנמצא מספיק רוחב פס כדי להעביר את הוידאו והאודיו שהיא צריכה דרך האינטרנט והטכנולוגיה שתאפשר ל"שדר" אותה מחוץ לאינטרנט תהיה זמינה בעתיד הרחוק.
בריאת אדם מלאכותי היא משימה עצומה, שכרוכה בפתרון בעיות מחקריות שונות, אחת הקשות שבהן היא הקושי ללמד בוטים כמו "ריאה" איך לנהל סמול טוק ולהתייחס לכל המכלול הרגשי של ההתנהגות האנושית. אבל ב-MIT מאמינים בעתיד של ממשק מחשב דמוי אדם, שאתו משתמשים יוכלו לתקשר, ללא קובצי עזרה, בלי ללמוד שפות תכנות, לדבר עם האינטרנט כמו שמדברים עם אנשים אחרים.