עוברים למרכז אמריקה

מדינה קטנה שנהנית מריכוז אדיר של בעלי-חיים וצמחיה, ומציגה לראווה את המערכת האקולוגית הכי מגוונת על-פני הכדור שלנו. קוסטה-ריקה, החוף העשיר, קיבלה את שמה מקולומבוס בכבודו ובעצמו, כשעבר בה במסעותיו. דרך הטיול הפופולרית כאן היא בג'יפ שכור. הנהיגה מהנה, אבל התענוג לא זול (כ-300 דולר לשבוע).

סן-חוסה היא הבירה וממוקמת במרכז המדינה. זוהי עיר מודרנית, ממנה יוצאים כבישים לכל המקומות החשובים. הפנינה של המדינה היא ארנאל - הר געש שמתפרץ מדי יום, וכאילו שזה לא מספיק מרשים הוא ממוקם בליבו של ג'ונגל. בכפר פורטונה שלמרגלות הצד הבטוח של ההר יש המון אפשרויות לינה, אבל לתשומת ליבכם: כאן תשמעו את ההר גועש, אבל לא ממש תראו את זה קורה. כדאי לקחת מפורטונה טיול של כמה שעות טיפוס על הר-הגעש. המדריך יראה לכם בדיוק איפה לשכב, מאיפה לצלם וכו'. עשרה ק"מ מפורטונה, עדיין מול ההר, ממוקמים מעיינות מאוד חמים ומאוד מומלצים. תחשבו על זה: לשבת בג'קוזי של הטבע ולהביט, ממש מולכם, בהר געש מתפרץ. הלב פועם בטירוף מרוב עונג.

הגענו לשמורת הטבע מונטברדה, שהיא יער גשם מעונן. זהו ג'ונגל גבוה, סופר ירוק, עם צמחים ענקיים.

אם אתם חושבים כמוני שגשרים תלויים זה אחד הדברים הכי כיפיים ורומנטיים בעולם, אז סמנו לעצמכם עוד היום ביומן את ה-SKY WALK בשמורת סנטה הלנה. זהו מסלול גשרים תלויים בלב הג'ונגל, בו אתם ממש נוגעים בצמרות העצים. בצד הפאסיפי של קוסטה-ריקה נמצאת שמורת מנואל אנטוניו - ג'ונגל שנשפך עד הים. החוף כאן אולי הכי מדהים בעולם. הקופים מסתובבים בשלווה, לטאות בכל פינה, נוף מטמטם.

הטרק ב-ה' הידיעה של קוסטה-ריקה הוא קורקובדו. אלה שלושה ימים די קשים, כשביומיים הראשונים נעים בין החוף לג'ונגל וביום האחרון נכנסים לתוכו. גם אם יהיה לכם קשה פיזית, מספיק שתיתקלו בתוכי הארה הצבעוניים להדהים כדי שתשכחו מהכל ותחייכו. בצד הקאריבי של המדינה לכו על טורטוגרו. זהו אזור ביצתי שמומלץ בו שיט תעלות. הלהיט הגדול הוא לצפות בצבי-ים מטילים ביצים, ולראות את הפצפונים רצים כמו מטורפים לים (איך לעזאזל הם יודעים שזה מה שהם צריכים לעשות?).

זמן שהייה מומלץ: שלושה שבועות עד חודש.

מרבית התושבים הם צאצאים ישירים של בני המאיה, ורמת חייהם די-עלובה. המדינה יפהפיה והתרבות הקדומה שלה יותר ממרשימה. כאן מתנהלים בתחבורה ציבורית, ולא בגלל שהיא איכותית. תשתית הכבישים גרועה, אבל השודדים אוהבים את האוטובוסים הרבה פחות. אגב, האוטובוס הוא פשוט סקול באס, שהלוו האמריקנים לגואטמאלה בשנות ה-60.

לגואטמאלה-סיטי אין מה להיכנס, ומומלץ לישון באנטיגואה - עיירה קולוניאלית יפה, כבישים מרוצפים, אווירה של פעם וגם הרבה בתי-קפה ופאבים. בשעות הערב שמיים מרהיבים נפרשים על בתיה הנמוכים של העיירה. ירח דבש כבר אמרנו? למי שיש זמן זהו יופי של מקום לעשות קורס של שבוע-שבועיים בספרדית. השיטה: לומדים בבוקר, ובערב מתגוררים אצל משפחה מקומית מאמצת שיודעת רק ספרדית. בסוף גם אתם תדעו.

טיול חובה הוא להר הגעש פאקאיה. טיול של יום בו מגיעים ממש עד הלוע, מרגישים את החום ומריחים את הגופרית. מהפנט. הכפר פאנאחצ'ל נמצא על שפת אגם אטיטלאן היפהפה, שמוקף שלושה הרי געש כבויים. השוק במקום מצטיין בחולצות, כיסויי מיטה ואריגים, התרבות האותנטית כאן חוגגת ופשוט כיף להסתובב.

אתרי המאיה במדינה מרוכזים בג'ונגל הצפוני פטן. העיר המרכזית היא טיקאל. זהו קומפלקס ענק שנהנה מהשילוב הבלתי-אפשרי של פירמידות מדהימות וג'ונגל פראי. שיא פריחת המאיה היה בין השנים 300 ל-900 לספירה. הם פיתחו לוח שנה מורכב, עקבו אחר נתיבים של כוכבי לכת, בנו מקדשי ענק ופירמידות מפוארות, וחשבו על משמעותה של הסיפרה אפס במתמטיקה לפני כולם. אל תעשו את הכל ביום אחד, כי המקום עצום. אפשר גם לחפש את הציפור הלאומית קצאל, שרבים מחשיבים אותה ליפה בעולם.

זמן שהייה מומלץ: שבועיים-שלושה.

שטחה גדול פי 90 מזה של ישראל, וכמו שכבר למדתם על מרכז אמריקה, תנשמו כאן טבע ותחוו תרבות בו-זמנית. אי-אפשר בלי המטבח המקסיקני, שמורכב מטורטיה (חביתית דקה מקמח תירס), שעועית ופלפלים חריפים. למקסיקנים זה מובן מאליו שחריף הולך עם כל דבר, ואם אתם לא רוצים אז חייבים לבקש. תירס עם שמנת, למשל, יוגש לכם כשהחריף כבר בפנים. האוכל במרכז-אמריקה די פשוט ומבוסס בעיקר על קמח תירס ושעועית. את הבשר אי-אפשר בכלל להשוות לטעם האלוהי שלו בארגנטינה ובצ'ילה.

המרכז של מקסיקו-סיטי הוא גדול, מודרני ומרשים. לבעלי לב חזק מומלץ ללכת למלחמת שוורים. זו הזירה הכי גדולה בעולם, 60,000 מקומות, וראו הוזהרתם: הם הולכים עד הסוף. מאוד אותנטי והרבה יותר מרשים ממלחמת השוורים התיירותית שמוצגת בדרך-כלל בספרד.

בעיר ישנן המון כיכרות, ובסופי-שבוע בכל אחת מהן יש פעילות, כמו להקות מריאצ'י - החבר'ה השמנים עם הגיטרות, החצוצרות והזמרים שיודעים לעשות שמח. כשעה וחצי מהעיר נמצאות פירמידות האצטקים. אתר עצום שעדיין חופרים אותו, ופורש בפניכם את פירמידות השמש והירח.

בחצי האי יוקטן תגיעו לחיים הטובים. חופים קאריביים וריכוז עצום של עתיקות. אתר המאיה המומלץ הוא צ'יצ'ן איצה, ובו בין היתר מצפה כוכבים ומגרש משחקים. כן, בני המאיה אהבו כדורגל, רק שאת תפקיד הכדור שאנחנו מכירים מילאה גולגולת אדם.

בקנקון הטמפרטורה בחוץ 27 מעלות, הטמפרטורה במים 33 מעלות, 245 ימי שמש בשנה. סייסטה ופייסטה. מקום מוכר ומקסים בחלק הצפוני של החוף הקאריבי, המיועד יותר למבוגרים שמחפשים מלונות של ארבעה ובעיקר חמישה כוכבים. בהייאט קריבה יש לכל חדר-וילה בריכת שחייה פרטית. נהדר להצעות נישואים.

התרמילאים לוקחים מעבורת של רבע שעה לאיסלה מוחרס - אי הנשים. זהו אי צעיר ותוסס עם אחלה חופים וחיי לילה, אבל הדיסקוטקים הכי גדולים ומודרניים נמצאים דווקא בקנקון.

התיירות באי קוזומל היא קצת יותר עשירה, ובעיקר מומלצת כאן צלילת המערות. מדובר בתופעה מסעירת חושים של מערות נטיפים שקרסו מתחת לפני הים והתמלאו במים מתוקים.

והנה טיפ מדליק: כמה שעות מקנקון נמצאת מרידה. ומה עושים בעיר הזאת? קונים ערסלים. אל תקלו ראש, כי כאן מתייחסים לקניית הערסל כאילו מדובר בחליפה שלושה חלקים. מודדים את הערסל, מתאימים אותו לדרישותיך ועוד. האיכות משובחת.

סן-קריסטובל בדרום-מזרח מקסיקו היא עוד עיר קולוניאלית משומרת ומקסימה, עם המון שווקים וכיכרות. מדי בוקר בתשע בכיכר זוקאלו תמצאו את מרסדס, אשה עם מטריה גדולה וצבעונית, שעורכת סיורים מיוחדים. היא תיקח אתכם לכפרים אינדיאניים שלבד לא תוכלו להגיע אליהם, ותכניס אתכם לבתי האנשים.

אחד הכפרים המעניינים שתגיעו אליו הוא כפר הקוקה-קולה - כפר שתושביו סוגדים למשקה (זוכרים את כולם נפלו על הראש?). הכל כאן מקושט אדום-לבן, בכל הטקסים מחליפה הקולה את המים הקדושים, וכמובן שזה מה שהם שותים. כדאי להגיע גם לעיר וואחאקה שגובלת בחוף הפאסיפי: ג'ונגלים וחופים יפהפיים.

האזור הצפוני של מקסיקו הוא מדברי, אופי הטיול בו שונה לחלוטין, המרחקים מאוד גדולים ומספר המטיילים נמוך בהרבה. לאוהבי המדבר.

זמן שהייה מומלץ: שלושה שבועות עד חודש.

מזכירה בנוף שהיא מציעה את קוסטה-ריקה, אבל הרבה פחות מתויירת. בחופי פנמה תמצאו תנאים מעולים לגלישת רוח וגלים, ובכל מקרה מומלץ לבקר במפעל ההנדסי הענק של תעלת פנמה.

כדאי לקחת את הרכבת שדוהרת לאורך התעלה, או לשוט בסירה וליהנות מהנוף. בעיר קולון יש אזור סחר חופשי ואפשר לקנות מכשירי אלקטרוניקה במחירים מאוד זולים. הפייסטות בפנמה מרהיבות, בעיקר אלה שבתקופת הקרנבל בפברואר. הנקודה הישראלית בפנמה: היאכטה של איריס ויריב. אירוח מלא, צלילות ואווירה ישראלית-משפחתית.

המשטר במדינה הפכפך, לכן חובה לבדוק בשגרירויות ובקונסוליות שלנו באזור מה המצב לפני שנכנסים. מטיילים רבים מוותרים על ניקרגואה, וחבל, כי היא אותנטית בצורה מדהימה. אין כאן הרבה תרבות, אבל יש טבע בשפע. באזור מנגואה יש הרבה לגונות שמהוות מרכז ספורט ימי. הטיול בהחלט קשה, כי כמעט אין תיירות. לחבר'ה עם יצר הרפתקני.

היא וניקרגואה הן המדינות הכי זולות במרכז אמריקה (עשרה דולר ליום יספיקו בהחלט). בבירה טגוסיגאלב פה יש שמורות טבע יפות, אבל האזור קיבל שם שלילי מאז מקרה הרצח הנורא של גל ארליך ז"ל לפני כארבעה חודשים.

האי אוטילה בצד הקאריבי הוא אחד המקומות הטובים והזולים בעולם לעשות קורס צלילה. יש רחוב אחד לאורך החוף ובו מועדוני צלילה רבים בבעלות אירופית או אמריקאית. מומלץ להתאסף כמה חבר'ה ישראלים ואז מקבלים קורס בעברית.