יצחק יעקב: "רציתי למכור את הספר"
הותרו לפרסום קטעים מעדותו של בכיר מערכת הביטחון המואשם במסירת מידע לגורם זר. "לא חשבתי שזה היה סודי", אמר
בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר היום (ד') לפרסום חלקים מעדותו של תת אלוף בדימוס יצחק יעקב, המואשם במסירת מידע לגורם בלתי מוסמך.
יעקב הואשם כי בשני ספרים שכתב ולא הצליח למכור, ספר דמיוני וספר זכרונות - מסר מידע סודי לגורמים בלתי מוסמכים. כמו כן הוא נתן ראיון
לרונן ברגמן מידיעות אחרונות, שפורסם בחלקו.
בעדותו בבית משפט סיפר יעקב כיצד דחו אותו חברות הוצאה לאור שונות בארצות הברית. "רציתי למכור את הספר, למכור את עצמי", סיפר יעקב "וכמו שנהוג באמריקה אתה עושה את זה עם סופרלטיבים, מגזים כמובן. זה ההסבר היחידי שיש לי. אז לא חשבתי שזה היה סודי ובוודאי לא חשבתי שהסיפור הדמיוני היה סודי".
יעקב טען בפני השופטים, כי בכתיבת הספרים הוא הסתמך על נסיונם של כותבים אחרים. "אני יודע מנסיוני, ובטח תשמעו את זה בהמשך, שהרבה אנשים אפילו בשירות פעיל, נניח אחד כמו ג'ון לה-קארה, שהיה בשירות פעיל וכתב ספרים בדיוניים, מספיק שהוא אומר שזה בדיוני שבשביל ששירות הביטחון האנגלי לא יעצור אותו כמו שעצרו אותי".
יעקב טען בעדותו, כי את ספר הזכרונות שלו הוא כתב לאחר שבתחילת שנת 99' גילו אצלו מחלת לב. "אני הרגשתי את מחלת הלב לפני כן... כשאתה בן 75 אתה מתחיל לחשוב כל מיני מחשבות מוזרות. אני חשבתי שאני רוצה לכתוב את ספר הזכרונות שלי, בעיקר בשביל להשאיר אחרי מורשת. זו הסיבה האמיתית. יש כאלה שאומרים שאני רציתי להתפאר. טומי לפיד למשל, אומר שרציתי להשוויץ. אפשר לקרוא לזה איך שרוצים, אני לא חושב שאני הראשון שכתב ספר זכרונות".
בעדותו אמר יעקב, כי השב"כ הפגיש אותו במהלך שהותו במעצר עם ח"כ משה ארנס. "מערכת הביטחון היתה יכולה לטפל בזה בצורה אחרת לגמרי וזו לא רק דעתי. אנשי שב"כ הגיעו אלי כשהייתי במעצר והפגישו אותי עם ארנס והוא אמר לי שצריך היה לדעתו להשתיק את העניין. אני חושב שבשלב מסויים היתה מחשבה שאני מרגל וחשבו שאני מסתיר דברים וארנס בא לרכך אותי. אפילו עשו לי בדיקת פוליגרף שאני אגלה את מסמכי הריגול שלי. לי באותו זמן לא היו יותר מסמכים. העברתי את הכל לחוקרים".