עלילות טרזן בארץ ישראל
החודש מלאו לטרזן 90. הנה הכל על עלילותיו בארץ ישראל של שנות ה-50 וה-60
| טרזן – אחד משלנו |  | טרזן נגד כולם | | טרזן – טוב יותר מפצצת אטום | | טרזן – בחלל החיצון! |
| ||||||
| טרזן משתקע בישראל | | | | | | |
"שם בקרחת היער הוא גר / אח איזה גבר, בחור נהדר / הכוכבים אל פניו מציצים / טרזן יושב לו מבסוט על העצים / טרזן על העצים!!! טרזן על העצים!!! /את החיות הוא מבין ואוהב / כבש יגור על ידו עם זאב / גם הנמר והפיל ידידים / אם אומר פה טרזן כולנו יהודים / טרזן על העצים!!! טרזן על העצים!!!" (מתוך "טרזן על העצים") להקת פיקוד דיזנגוף, מתוך תקליט שיצא בתחילת 1970) .
דמותו של טרזן איש הג'ונגל היא מהדמויות הספרותיות הפופולריות ביותר של המאה ה-20, והחודש מלאו לה 90 שנה. תקציר הפרקים כולם: טרזן הוא איש לבן שגדל בין קופים באפריקה והופך בבגרותו לשליט הג'ונגל ובו בזמן ללורד בריטי, בסדרת ספרים של אדגר רייס בורוז. דמותו זכתה לפירסום מתוגבר בסדרת סרטי קולנוע בכיכובו של השחיין ג'וני וייסמילר, כמו גם של שחקנים רבים אחרים, ולאחרונה בסרט מצויר של דיסני.
ובישראל? בישראל פעלה, לאורך תקופה ארוכה, תעשיה עירנית של חוברות וסיפורים בכיכובו של איש היער. בשנות החמישים והשישים פרח כאן ז'אנר חוברות הכיס – שהפופולריות שבהן הוקדשו למעללי טרזן וכולן נכתבו בידי סופרים ישראלים מתחילים, חלקם הפכו מאז מפורסמים. בסך הכל הודפסו בארץ קרוב לאלף סיפורי טרזן בחוברות רכות, תחת שמות הוצאה שכמו נלקחו מהג'ונגל – "הקרנף", "הפיל", "הנמר".
המפץ הגדול של חוברות טרזן החל ב-1953, עם סדרת חוברות שהודפסו בהוצאת "קרנף", שהשתייכה לדפוס מל"ן (שקיים עד היום). על החוברות היה חתום "יובב", לגביו מסרה ההוצאה כי מדובר בסופר ישראלי צעיר השוהה בחו"ל, ושהיה למעשה פרי יצירתה של חבורת סופרים מקומיים צעירים, ביניהם עמוס קינן, ישעיהו לויט, שמעון צבר, דני הרמן ואלישע גת, וגם כמה בוהמיינים מחוגי "כסית", ביניהם יוסף ספרה (כיום מנהיג קיבוץ נאות סמדר בערבה) וצפרירה לוין (כיום סופרת). עורך הסדרה היה הסופר והמתרגם אהרון אמיר, ולא פעם ניתן היה למצוא בחוברות גם ניחוחות של רעיונות כנעניים לגבי קירבתו של הגיבור לטבע ולאדמה – ממש בדומה לרעיונותיהם של המחברים לגבי דמותו של הצבר החדש. טרזן תואר בחוברות כהתגלמות האולטימטיבית של הצבר חסר הפחד.
"על המיטה שכבה נערה צעירה יפת תואר כשהיא מפרפרת ונאבקת בשארית כוחותיה עם ערפד דמים מחריד שישב על חזה ושתקע את מקורו הארוך בגרונה. 'הצילו' זעקה הנערה 'הציייייילו!!!!'. בפרץ נואש של מהירות זינק טרזן לעבר דרקולה המתרומם וניסה לתפוס אותו באצבעותיו . הערפד הנורא הסתער עליו וניסה לתפוס את גרונו בניביו האיומים. טרזן נאלץ להרפות ממנו ואז, בשתי חבטות כנפיים אדירות, התנשא הערפד באוויר וצווחתו החדה הילכה אימים באוויר הלילה הרוגע . כעבור רגע ראה טרזן את הערפד המעופף הולך ומתרחק מגג הבית לעבר העיר השלווה הנמה את שנתה" (מתוך "טרזן נגד דרקולה", הוצאת פיל).
למותר לציין כי טרזן תואר בחוברות אלה באופן שונה מאוד מזה שתיאר אותו בורוז. טרזן העברי תואר כמעין אב רוחני לסוכן מאלדר – מי ששיגרת יומו היא מאבק בפלישות אינסופיות מהחלל לכדור הארץ וליבשת אפריקה, והשמדת אינספור מפלצות דמויות גודזילה ומדענים מטורפים שעיקר עיסוקם בחיבור ראשי בני אדם לחיות אחרות. טרזן גם נלחם בשורה של אויבים ידועים, בהם המדען הסיני המטורף ד"ר פו מנצ'ו, הערפד דרקולה, המפלצת של פרנקנשטיין, מיסטר הייד ואחרים. בחוברות אחרות נאבק טרזן בנאצים איומים, בהם ד"ר מנגלה (שניתק פעם את ראשו של טרזן מגופו וחיבר אותו לזברה – אך אל דאגה, לזמן מוגבל) ומרטין בורמן ( שאותו הרג טרזן לפחות שלוש פעמים בסיפורים שונים). ובסוג שלישי של חוברות, נאבק טרזן בשליחיו של המנהיג המצרי נאצר, שתואר כמי שזומם ללא הרף להשתלט על כל יבשת אפריקה, ואחריה על העולם.
פה ושם, טרזן גם נסע בזמן והגיע, בין השאר, לתקופת הדינוזאורים, לימי האדם הקדמון (שם גילה כי אנשי המערות הם דוברי שפת הקופים הגדולים), לזמנו של יוליוס קיסר ולתקופת הקיסר נירון, בה אולף להילחם כגלדיאטור בזירה והשתמש באקדח מודרני כדי לגבור על אויביו. מצד שני, טרזן נסע גם לעתיד; בחוברת "טרזן ומדינת העתיד" בהוצאת הפיל, נחטף גיבורנו בידי נוסעים בזמן ומגלה כי בשנת 1989 פרצה מלחמת עולם שהשמידה את רוב אוכלוסיית העולם, וכעת סובלים הנותרים ממחסור חמור בכוח אדם ונאלצים לחטוף אנשים מתקופות אחרות ככוח עבודה זול. טרזן, מצידו, מחליט כי הוא מעדיף את שנת 1959 ובורח אליה בחזרה במכונת הזמן.
החוברות זכו להצלחה אדירה, לא רק אצל ילדים. בשלב מסוים אפילו פרסמה הוצאת הקרנף כמחווה לקוראים חוברת מיוחדת שהורכבה כולה מסיפורי קוראים על טרזן שנשלחו אליה. אגב, חלק ממאמציה של ההוצאה להחניף לקהל הקוראים היה הוצאת סדרה מתחרה לחסמבה בשם "חנמ"ט" (חבורת נערים מעריצי טרזן ) שהיתה תשובה מוחצת להתקפות על טרזן בספריו של מוסינזון, ושבה הוצגו הנערים הקוראים חוברות טרזן כמוכשרים ואמיצים יותר מחבריהם שאינם קוראים טרזן או שקוראים רק חסמב"ה.
"'טרזן, אני מתכבד להציג בפניך את ידידינו החדש פלאש גורדון'. טרזן פקח את עיניו לרווחה מרוב תמהון…. 'פלאש גורדון – אתה?'. הצעיר חייך. 'כן, וכי יש משהו מוזר בכך?'. 'לכל הרוחות', אמר טרזן, 'מימי לא תיארתי לעצמי שאדם כמוך קיים בכלל. כל כך הרבה ספרים נכתבו וכל כך הרבה סרטים הוסרטו אודותיך, עד כי קשה להאמין שאינך אגדה'. פלאש גורדון פרץ בצחוק. 'אינני אגדה בה במידה שאתה אינך אגדה, טרזן. ההרפתקאות והעלילות הרבות שלי נתפרסמו במידה כזו, שעשרות מפיקי סרטים בכל רחבי העולם החליטו כי מוטב להפוך אותי לגיבור סרטים. אבל איך אומרים - אין עשן בלי אש?' (מתוך "טרזן פוגש את פלאש גורדון" בהוצאת הפיל).
הוצאת הפיל יזמה חידושים נוספים בתחום סדרות סיפורי טרזן, בהם סידרה שלמה שעסקה בהרפתקאותיו של "בוי", בנו המאומץ של טרזן מהסרטים (שנפגש גם הוא עם פלאש גורדון והשמיד יחד איתו צי פולש של חייזרים בסיפור "הנער בוי נגד משמיד העולמות"), וסדרות שבהן כל החוברות היוו סיפור אחד ענק בהמשכים על עלילות טרזן ובוי, הנאבקים כנגד קבוצת נבלים מאורגנת במקומות שונים ברחבי העולם.
משך מספר שנים בראשית שנות השישים יכול היה הקורא חובב טרזן לבחור בקיוסק המקומי שלו מתוך לא פחות מעשר חוברות טרזן שונות של הוצאות שונות, ובראשן "רמדור" – שעטיפותיה היו מרשימות במיוחד. מלחמת הטרזנים גרמה להוצאות השונות להכריז כי רק אצלן ניתן לקרוא סיפורי טרזן "אמיתיים", והזהירו מפני חיקויים. הגיעו הדברים לידי כך שהוצאת הקרנף החלה להוציא ספר טרזן תחת שמה של הוצאת הנמר בניסיון לשבור לה את השוק.
טרזן נחשב באותן שנים לדמות ישראלית לכל דבר שאף תרם לקום המדינה, כפי שתיעד הסיפור "טרזן נלחם בבריטים", שראה אור בהוצאת הנמר, ובמסגרתו נזכר טרזן בנוסטלגיה בימיו כחבר בארגון ההגנה המסייע למעפילים להגיע לחופי הארץ. סיפורים אחרים דנו בתרומתו של טרזן למאבק הישראלי בערבים; בסיפור "טרזן בתעלת סואץ" (הוצאת הפיל), למשל, נענה טרזן לבקשתו של השגריר הישראלי באפריקה, פורץ את ההסגר המצרי על תעלת סואץ כשהוא הורג בדרך רבבות (!) חיילים מצרים ונוחת לבסוף בשלום בנמל חיפה. ובואו לא נשכח את ספרו של אבנר כרמלי, "הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה", במסגרתו עוזר טרזן לחבורת ילדים ישראליים להילחם בסוחרי עבדים סעודים, משמיד צוללת גרעינית מצרית ולבסוף אף מגיע לביקור עם זוגתו בארץ, ומחליט שישראל כל כך מוצאת חן בעיניו עד שכאשר ינטעו כאן מספיק יערות ישתקע בסביבה.
"'האם אינכם מגדילים את שטחי החורשות שלכם?' שאל טרזן. 'מגדילים ומגדילים', אמר הדוקטור קלונימוס. 'שאיפתו של כל אזרח ישראלי היא לייער את ישראל ביערות רבים וגדולים ככל האפשר'. 'אם כן', אמר טרזן, מהורהר, 'עוד יש סיכויים שאבוא להשתקע בישראל' (מתוך "הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה" מאת אבנר כרמלי).
מה הפך את טרזן לאזרח כבוד בישראל שנות ה50- וה60-? מעבר לחיבה ולנוסטלגיה לספריו של בורוז ולסרטיו של וייסמילר, אפשר להצביע גם על העניין העמוק ששרר אז בישראל לגבי יבשת אפריקה והמדינות החדשות שצצו בה – מדינות שישראל המבודדת ניסתה ליצור עימן קשרים באמצעות משלחות של מורים ורופאים. סיפורי טרזן הישראליים הציגו את דמותו של טרזן כאיש תרבות המביא חופש וידע לפראים בג'ונגל, ובדרך בולם מזימות שטניות שונות של ערבים ונאצים. ניתן לטעון שהחוברות ההן מהוות גם דוגמאות אמיתיות ראשונות למדע בדיוני עברי מקורי, בתקופה בה כמעט שלא תורגמו ספרי מד"ב לעברית.
בשנות השבעים חלה ירידה חדה בפופולריות של טרזן, למרות שהוצאות כמו מזרחי וש. אור הוסיפו להוציא חוברות מצוירות מעלילותיו. בשנות ה-80 נעשה ניסיון נוסטלגי בידי חובב טרזן להוציא מחדש את סיפורי הוצאת הקרנף הראשונים שכתב עמוס קינן, אבל הקהל נותר אדיש.
חוברות טרזן המקוריות הן כיום מצרך נדיר ומבוקש, בעיקר בקרב מי שמחפשים אותן כמזכרת מנעוריהם. התופעה כולה, למותר לציין, ראויה להירשם ציון-דרך בתולדות התרבות הפופולרית בישראל. ובעיקר בזמנים נטולי גיבורים אך עתירי סכנות – למשל ההווה – בוודאי שכולנו זקוקים לו יותר מתמיד.
(בקרוב יצא ספרו של אלי אשד בהוצאת בבל: "מטרזן ועד זבנג: תולדות הספרות הפופולארית בישראל")
לפנייה לכתב/ת 
