מפעל הפיס: איך זה התחיל?
מפעל הפיס, שחגג בחודש האחרון 50, הוקם כדי לממן בית חולים חדש בתל אביב, על-אף התנגדותו של בן-גוריון, שחשש מההשלכות המוסריות על החברה המתגבשת בארץ; במשך השנים העביר הפיס 12 מיליארד שקל לפרויקטים ציבוריים שונים, אך הסתבך בלא מעט שערוריות - מתביעת יורשי צ'רלי צ'פלין ועד דפוסי הניהול הלקויים של יעקב ברדוגו, המנכ"ל הקודם
בתי החולים לא עומדים בעומס, אין תקציב, והאזרחים לא יעמדו בהעלאת מסים. נשמע מוכר? בטח למי שזוכר את המדינה בחיתוליה. ראש עיריית תל-אביב, ישראל רוקח, ניסה למצוא מקור תקציבי להקמת בית חולים נוסף לבית חולים הדסה שפעל בעיר. מספר התושבים המבוססים כלכלית היה קטן, מספר העולים החדשים הלך וגדל, והדסה לא עמד בעומס.
הרעיון של רוקח היה להשתמש בדוגמה השוויצרית שהכיר מתקופת לימודיו בציריך: מפעל ציבורי לאומי להגרלות, שהכנסותיו מיועדות לשיפור חיי האזרחים. בדצמבר 1949 עלה הרעיון לדיון בממשלה. בין המתנגדים לרעיון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שחשש מההשלכות המוסריות שתהיינה למפעל ההגרלות על החברה המתגבשת בארץ". אבל ב-1950 קיבלו בן-גוריון ושר המשפטים דאז, פנחס רוזן, החלטה עקרונית בעד ההגרלות.
בשביל בית-החולים
"מחיר איגרת" - כך נקרא כרטיס ההגרלה - היה לירה אחת, והפרס הגדול - 1,000 לירות (כ-24 אלף שקל היום). נקבע כי ההכנסה תהיה רק למטרת בניית בתי חולים עירוניים בתל-אביב וחיפה. ב-1951 עבר בכנסת חוק חינוך חינם, שיזם פרופ' בן-ציון דינור, שר החינוך, שקיווה שמפעל הפיס החדש יעזור במימון מבני חינוך בארץ. באוגוסט 1951 הוקם מפעל הפיס רשמית, ונרשם בבעלות פרטית של שבעה אנשים "המכהנים כראשי רשויות מקומיות" - חברה פרטית-ציבורית, שאינה מנוהלת על-ידי משרד ממשלתי. ליו"ר הראשון נבחר ד"ר מיכאל לנדאו, איש משרד האוצר לשעבר.
במרוצת שנות ה-50 גדל מספר ראשי הרשויות המקומיות "בעלי מפעל הפיס" לתשעה. בתחילת תקופת הכהונה של היו"ר אברהם כץ-עוז, ב-1996, עלה המספר ל-- 11 השניים הנוספים הם יו"ר מרכז השלטון המקומי ויו"ר המועצות האזוריות. ב-1998 נקבע, כי 39 ראשי רשויות מקומיות, לפי משקלם היחסי באוכלוסייה, יהיו החברים לשבע שנים באסיפה הכללית, שהיא אסיפת הבעלים. בנוסף יש 13 חברי דירקטוריון למפעל הפיס, ביניהם שני נציגי משרדי ממשלה - כולם ללא שכר.
איך מממנים הגרלה
כדי לממן את הוצאות ההגרלה הראשונה, אספו חמישה ראשי רשויות מקומיות 10 אלפים לירות מקופותיהם. 120 אלף כרטיסים, במחיר לירה לכרטיס, הודפסו בירושלים והובאו לתל אביב בסודיות ותחת שמירה קפדנית. מוכרי הכרטיסים הציבו שולחנות על המדרכה, והקהל הנלהב חיסל את הכרטיסים בתוך שעות אחדות.
ההגרלה הראשונה נערכה ב-16 באוקטובר 1951, באולם אהל שם בתל-אביב, והאירוע שודר בקול ישראל. הזוכה בפרס הענק של 1,000 לירות היה יצחק כהן, סוחר טקסטיל מתל-אביב. בדצמבר אותה שנה הועבר הכסף שנאסף בהגרלה הראשונה למטרת הרחבת בתי חולים בחיפה ובירושלים.
ההגרלות נערכו אחת לחודש בערים שונות בארץ. הפיחות הראשון, בפברואר 1952, הקפיץ את הפרס הראשון ל-2,500 לירות. ב-1957 עמד הפרס הראשון על 10 אלפים לירות, ההגרלה נערכה כל שבועיים ומספר הכרטיסים שהודפסו לקראת כל הגרלה היה רבע מיליון. בית-החולים איכילוב, למשל, נבנה במימון ההגרלות של שנות ה-50. לאחר מכן נבנו בעזרת מפעל הפיס בניין תיאטרון הקאמרי בתל-אביב. בסך הכל העביר הפיס מאז הקמתו ועד היום 21 מיליארד שקל לפרויקטים השונים.
סוכני המכירות של כרטיסי הפיס הופנו למפעל על-ידי המחלקות הסוציאליות בכל עיר, והיו בעיקר בעלי מוגבלויות ונזקקים. ב-1952 הוחלט לוותר על השולחנות המוצבים על מדרכות, ולבנות דוכני פיס. 22 דוכנים נבנו בתל-אביב. כיום קיימים ברחבי הארץ 780 דוכנים, ועוד כ-1,900 נקודות מכירה בבתי קפה, קיוסקים, מכולות ועוד. זכייני הפיס כיום נבחרים אחרי שאלונים ומבחנים. הזכיינים אינם עובדי החברה, אלא עצמאיים, שנהנים מעמלה של 7% מהמכירות. 10 משווקים אחראים על הזכיינים השונים, תמורת עמלה של 2.5%.
ב-1968 נוספה הגרלת הלוטו, ובינואר 1979 יצאה לדרכה הגרלת החיש-גד. ב-1998 יצאו לדרכן הגרלות סופר-לוטו.
ההסתבכויות: צ'פלין וברדוגו
אחת הסיסמאות הראשונות לפרסום הפיס, "פיס בכפר", "פיס בעיר", "פיס הופך עני לעשיר", חוברה על ידי קופירייטרית, לימים חברת הכנסת, גאולה כהן. כהן עבדה במשרד הפרסום דחף בשנות ה-60. מסעות פרסום אחרים עוררו מחלוקות משפטיות: ב-1991 יצא הפיס בקמפיין בהשתתפות ספי ריבלין, שחיקה בסרטונים את צ'רלי צ'פלין. הקמפיין זכה לפופולריות רבה בציבור - אבל לא בקרב יורשי צ'פלין. חברות רוי אקספורט" ובבלס", בעלות זכויות היוצרים על סרטי צ'פלין, הגישו באמצעות עו"ד ד"ר שלמה כהן תביעה נגד מפעל הפיס. בין היתר העידה במשפט בתו של צ'פלין, ג'וזפין. המשפט הסתיים ב-2000 בפשרה כספית בסך 850 אלף דולר, ששילם מפעל הפיס לתובעים.
במקביל לפרשת צ'פלין, מונה ב-1997, בעת כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה, יעקב ברדוגו, כמנכ"ל המפעל. ברדוגו היה מועמדה של תנועת גשר, בראשות דוד לוי, אז כוח חשוב בקואליציה של נתניהו. המינוי נתקל בעתירה לבג"ץ, בטענה שמדובר במינוי פוליטי מובהק, וכי לברדוגו אין השכלה בתחומים כלכליים ועיסקיים. העתירה נדחתה, וברדוגו נכנס לתפקיד ביולי 1997.
תקופת כהונתו של ברדוגו התאפיינה בשערוריות ותביעות משפטיות. ברדוגו המשיך לכהן בתפקידו הקודם, כיור החברה למשק וכלכלה, וכן שימש נציג גשר במו"מ עם הפלסטינים. תחקיר "ידיעות אחרונות" גילה אי-סדרים כספיים קשים בחברה למשק וכלכלה בתקופת כהונתו של ברדוגו. בהמשך קיבל ברדוגו, בעודו מכהן בשתי המשרות, תמלוגים מהחברה למשק וכלכלה בסך 100 אלף שקל, ונחקר במשטרה תחת אזהרה על מעורבותו במעשי מרמה בחברה בין השנים 1994-1997.
כמנכ"ל מפעל הפיס, החליט ברדוגו להשתמש בתמונתו שלו כפרסום ומקדם מכירות לכרטיסי ההגרלה. בעקבות עתירה לבית-המשפט המחוזי, קבע בית-המשפט כי מעורבות אישית בולטת של נושא משרה בתאגיד ציבורי מדליקה נורה אדומה בדבר חשש לניגוד עניינים", ואסר על השימוש בתמונת המנכ"ל.
בהמשך כהונתו של ברדוגו התגלו במפעל הפיס אי-סדרים: מספר בלתי סביר של טלפונים סלולריים שנקנו מפלאפון; מינוי בתו של דוד לוי כעובדת מפעל הפיס; וכן מינוי אחיו של אחמד טיבי כעובד מפעל הפיס. בתקופת כהונתו קבע מבקר המדינה, כי בהקשר לשיפוץ מבני משרדי מפעל הפיס נמצאו חריגות חמורות בעלות השיפוץ, וניהול תקציבי לקוי ביותר".
בינואר 2000 פרש ברדוגו מתפקידו, לאחר שמבקר הפיס קבע כי תפקודו גרם להפסדים של מיליוני שקלים לחברת הפיס, הוא מינה עובדים על דעת עצמו, מסר דיווחים לא נכונים לדירקטוריון, ובזבז מיליוני שקלים". ביולי 2001 נבחרה ענת קינן כמחליפתו. ברדוגו משמש היום יועץ בחברת דנקנר-השקעות.
עוד כמה דברים
* הכנסות מפעל הפיס מהגרלת הלוטו של ה-17 בדצמבר, הגרלת היובל: מעל 100 מיליון שקל. 55 מיליון שקל חולקו כפרסים; 20 מיליון שקל חולקו לרשויות; 5 מיליון לקידום מכירות; 10 מיליון לפרסום; ו-5 מיליון לזכיינים ולמשווקים, שהפכו לזוכים בלי להשתתף בהגרלה. תריסר הזוכים שניחשו נכונה את 5 המספרים של הפרס הגדול, שלשלו לכיסם 4 מיליון ו-166 אלף שקל כל אחד.
* בין הפרויקטים שמומנו בעזרת כספי ההגרלות של מפעל הפיס: בניית שישה מרכזים בשם אשכולות פיס למדע ואמניות" בצמוד לחטיבות הביניים בישובים שונים בעלות כוללת של מיליארד שקל; רכישת 90 אלף מחשבים לבתי-ספר שונים בעלות של מיליארד שקל; בניית 6,500 כיתות וגני ילדים מ-1970 בעלות של חצי מיליון שקל לכיתה.
* מקור המילה פיס הוא במשנה, והיא מופיעה בהקשר להגרלות שנערכו בבית המקדש.
* הסיכוי לזכות בפרס הגדול בהגרלה רגילה, בה יש לנחש 6 מספרים, הוא 1 ל-8 מיליון.