מנהיגותו החדשה של פוסק הדור

חודשיים לאחר פטירתו של המנהיג הליטאי הרב אלעזר מנחם שך, כבר ברור לכל כי התבססה מנהיגותו הבלעדית של "פוסק הדור", הרב יוסף שלום אלישיב. מספר עובדות לא ידועות וצורת התייחסותו לסוגיות הפוליטיות העומדות על הפרק מלמדות על דרכו ועל עוצמתו של האיש הכי חזק בציבור החרדי.

פסק: כוהנים עדיין אינם רשאים לטוס מבן גוריון

השבוע נועד הרב אלישיב עם שני טייסים מחיל האוויר והחליט כי עדיין אסור לכוהנים לטוס בטיסות היוצאות מנמל התעופה בן-גוריון. לפני כחודשיים פסק הרב אלישיב כי חל איסור על כוהנים לטוס בטיסות אלו, כיוון שהן עוברות מעל בית העלמין בחולון.
שר התחבורה, אפרים סנה, התגייס לפתור את הבעיה, והשבוע דיווח לנציגים החרדיים כי נתיב הטיסות שונה. אפילו העיתונות החרדית דיווחה כי הבעיה באה אל פתרונה, אך הרב אלישיב עדיין לא אישר את הסיכום שהתגבש. כדי לקבל החלטה סופית, ביקש הרב להיוועד בביתו עם טייסים שאינם אנשי אל-על (כדי שלא יהיו בעלי אינטרס, או כלשונו - "שאין להם נגיעות").
בנוסף לכך, ח"כ הרב אברהם רביץ ועוזרו, יוסי גרז, בילו השבוע שעות יקרות בבית העלמין בחולון, כדי לבדוק האם אכן המטוסים אינם עוברים מעל בית הקברות. לאחר סדרת הבדיקות שערך, החליט הרב אלישיב כי עדיין מוקדם להתיר לכוהנים לטוס מנמל התעופה בן-גוריון.
בפסיקתו מתייחס הרב לעובדה שבבתי קברות יהודיים אחרים המתים נקברים כשבין הגופה לבין המצבה מונחים לוחות ונשאר רווח - מה שמונע מן הטומאה "לבקוע עד השמיים" - אולם בבית העלמין בחולון נהוגה שיטת קבורה אחרת, שאינה "חוסמת" את טומאת המתים. לכן אסור לכוהנים לטוס מעליו, כשם שאסור להם להיכנס לבית קברות. כפי שפורסם בעבר ב-ynet, הרב אלישיב לא רק שהתנגד לפתרון ההלכתי שהוצע, על פיו כוהנים יטוסו כשהם עטופים בשקיות ניילון, אלא אף התייחס אליו בלגלוג והגדיר אותו "מעשה ליצנות".

הורה לח"כ גפני לקרוא לאפשר לערפאת לנסוע למיסה

הרב אלישיב הוא שהורה לח"כ משה גפני לפנות לראש הממשלה אריאל שרון ולקרוא לו לאפשר ליאסר ערפאת להשתתף במיסת חג המולד בבית לחם. ח"כ גפני ספג בשל פנייתו זו קיתונות של ביקורת מהציבור החרדי. בשבועון החרדי האולטרה-ימני "השבוע" אף השוו את מעשהו של גפני להפגנות השמאל לאחר הטבח בסברה ושתילה וטרחו לציין כי הרב שך הגדיר את התנהגות השמאל דאז כ"מסירה".
בלשכתו של גפני התקבלו טלפונים נזעמים של אזרחים חרדיים. בין היתר היה מי שמחה על כך ש"גפני מכשיל את ערפאת המוסלמי בעבודה זרה הכרוכה בהשתתפות בטקס נוצרי". ההוראה של הרב אלישיב לגפני היתה כפולה: ראשית, לקרוא לאפשר ליו"ר הרשות הפלסטינית להשתתף במיסה, ושנית, לא לייחס את הדברים אליו, אל הרב אלישיב. הוא הסביר שאינו מעוניין בייחוס הדברים אליו, "כדי שלא יטעו לחשוב כי מדובר בפסק הלכה".
הנימוק הזה מעיד על הדרך שבה הרב אלישיב נתפס בעיני עצמו ובעיני הציבור החרדי. אם ראש ישיבת פוניביז', הרב שך, נתפס יותר מכל כ"הראש ישיבה" (במלעיל), הרי שהרב אלישיב הוא יותר מכל "פוסק הדור", או הכינוי האחר המוצמד לו תדיר - "עמוד ההוראה", ועל כן החשש הגדול שלו, שכל הנהגה שלו תיתפס כפסק הלכה. אגב, ייתכן כי מי שהבין שהקריאה לאפשר לערפאת להשתתף במיסה יצאה מביתו של הרב אלישיב, הוא הרב הראשי האשכנזי, הרב ישראל מאיר לאו, שמיהר להוציא הודעה דומה לזו של גפני.
אופי ההנמקות שנלוו לבקשה להקל על ערפאת, מעיד כי בכל הקשור לתפיסות המדיניות של ההנהגה הליטאית אין חדש תחת השמש, והתפיסה היונית, הגורסת כי מדיניות החוץ הראויה לעם היהודי היא מדיניות של הנמכת קומה וותרנות - נותרה על כנה. הרב אלישיב לא נאחז בטיעונים דוגמת "חופש דת", אלא חזר לטיעון החרדי עתיק היומין - "אסור להתגרות בגויים".

לנציגיו בדגל התורה יש כמעט מונופול על האידיאולוגיה

כוחו של מנהיג הציבור הליטאי גדול לאין שיעור ממה שניתן היה לצפות. למרותו הישירה כפופים רק שני חברי הכנסת של "דגל התורה", אברהם רביץ ומשה גפני. שלושת חברי הכנסת האחרים של המפלגה החרדית "יהדות התורה" משתייכים ל"אגודת ישראל" ומייצגים את החסידויות השונות. ובכל זאת, עיניהם של חברי כנסת אלה, כמו גם של 17 חברי הכנסת של ש"ס, נשואות במידה לא מועטה אל הבית ברחוב חנן 10 בשכונת מאה שערים, בו מתגורר הרב אלישיב.
לנציגי "דגל התורה" יש כמעט מונופול בכל הנושאים האידיאולוגיים - ב"השקפה", כמו גיוס בחורי ישיבות, בית משפט לחוקה וההברקה האחרונה - "חוק השבת" מבית מדרשו של ח"כ נחום לנגנטל (מפד"ל). בכל הנושאים הללו נוקט הרב אלישיב בקו "השקפתי" עקבי, המבטא את יחסה המורכב של היהדות החרדית ל"ישראליות" ולמעורבותם בה.
לעתים הוא תומך במעורבות שקטה מאחורי הקלעים. לרוב הוא חסיד של "שב ואל תעשה", למשל בסוגיית הנח"ל החרדי בתחילת דרכו של הפרויקט, אז גרס כי אם הצבא רוצה להקים נח"ל חרדי - שיקים, אך ללא "הכשר" חרדי. בעניין הנח"ל החרדי, כמו בעניין חוק השבת של לנגנטל, למרות התנגדותו, הוא אינו יוצא למערכה בנושא.
בדומה לכך, מובילי המאבק לכינון "בית משפט לחוקה", שיעקר את כוחו של בית המשפט העליון, הנתפס כעוין לציבור החרדי, עשויים להתאכזב אם וכאשר תגיע ההצעה לקריאה שלישית בכנסת, וההכרעה תהיה נתונה בידי החרדים. אל יתפלאו אם הרב אלישיב יורה לנציגיו להימנע, כדי לא לערב את הציבור החרדי בהחלטות גורליות ולא להיות חתום על הסכם שיש בו סוג של פשרה והכשר לשינוי.
ההנהגה החרדית משחר ימיה של האורתודוקסיה, לפני 200 שנה, אמונה על האידיאל הגדול - לנסות לשמור על הקיים ולהימנע משינויים. למרות זאת, מנהיגיה הגדולים של היהדות החרדית העזו לחולל שינויים שהותירו חותם על אופיו ועל אורחות חייו של הציבור החרדי (הקמת מוסדות "בית יעקב" לבנות, שותפות בקואליציה ועוד).

גורלו הפוליטי של אריה דרעי נתון בידיו

בקרוב מאוד עשוי הרב אלישיב לעמוד בפני הכרעה משמעותית. 18 שנה לאחר שהרב שך הקים את ש"ס, הולכת ומתבהרת התמונה כי גורלו הפוליטי של ה"אס" האלקטורלי הגדול של הציבור החרדי - אריה דרעי, נתון בידיו של הרב אלישיב.
נכון להיום, חמישה ימים לפני כינוס הוועדה שתדון בשחרורו לאחר ריצוי מחצית עונשו, דרעי לא יכול לחזור לש"ס בשל העדפתו הברורה של הרב עובדיה יוסף את אלי ישי. דרעי יתקשה ערכית ודתית להקים מפלגה שתתמודד מול ש"ס בהנהגת רבו. בעולם התורה היהודי של היום יש רק דמות אחת בעלת עוצמה מספקת לתת לו גב רוחני שיאפשר לו לעשות זאת: הרב אלישיב.

יציאת השבת

פעיל חרדי ניסה השבוע להתמודד עם הסוגיה, כיצד זה העזו מנהיגים חרדיים לחולל שינויים, למרות שהאורתודוקסיה החרדית אמונה על סיסמתו של החת"ם סופר "חדש אסור מן התורה" ומצהירה על התנגדות לכל שינוי. לאחר שניסה את הנימוק "דור דור ודורשיו", בחר להבהיר את דרך ההנהגה החרדית על ידי סיפור קצרצר:
"אחרי רצח סאדאת, הנהג של מובארק הסיע אותו ללשכתו. כשהגיעו לצומת עמוס אמר לו מובארק: 'תפנה שמאלה'. אמר לו הנהג: 'סאדאת היה פונה פה ימינה', השיב לו מובארק 'אז קודם תאותת ימינה, ואחר כך תפנה שמאלה'".