זרוקים בסבנטיז

"אני מלא אי שביעות רצון. בכל תחומי החיים יש לי נטייה לא להיות מרוצה מעצמי ומשום דבר. אפילו אם אלך במדרכה הזו, ארצה להיות במדרכה השנייה. זה קשור באמביוולנטיות של האישיות שלי. זה לאו דווקא העולם שטועה. את מיצי אני אוהב בכל ליבי ואבקש למסור לה ד"ש".
לא הבנתם את המונולוג הסהרורי הזה? לא נורא. נא להכיר את ירון אשכנזי, 25, המגלם את מוטי סגל, אחד משלוש הצלעות הגבריות בסידרה מקורית חדשה העונה לשם "בקצב הקצב" (ערוץ 3, יום א' 20.55). זהו סיפורם של ארבעה "לוזרים" צעירים, ביניהם בחורה אחת. אלי מולו (גיא זוארץ), אנדי שטרודל (ירון ברובינסקי), מוטי סגל (ירון אשכנזי) ומונה פעמונה (טינקרבל) חיים בשנות האלפיים, אבל תקועים בבועה של שנות ה-70. הם חולמים להקים להקת קצב, בהשראת קליפסו ודומיו, והם מעריצים את "מציצים", המוסיקה והשירים. הם לבושים במיטב חולצות הטריקו סטייל HAPPY DAYS ומכנסי סן טרופז, עטורים פאות לחיים ארוכות ונעולים מגפיים שחורים בוהקים.
כאילו בתיאום מראש, שלושת הבחורים מגיעים לראיון, בזה אחר זה, רכובים על אופניים ומרכיבים משקפי ענק שחורים מפלסטיק. "ב'בקצב הקצב' כולנו רוקרים", מסביר אשכנזי, "כאלה פרובינציאלים, כל אחד הגיע מ-NO WHERE, כמוני שהגעתי מלוד. הם גם מאוד תקועים בקטע הרטרו של שנות השבעים, בסגנון החיים שלהם ובמוסיקה. יש להם מין שפה כזאת של החינוכית מהסבנטיז, כמו 'וואו, איזו חתיכה', 'בוגרת כמו שמבוגרת יודעת להיות' או 'חברים, הגיע הרגע הנכסף לי ביותר'".
לשני הירונים, אשכנזי ובורבינסקי, זוהי הופעת בכורה בטלוויזיה. גיא זוארץ ("רמת אביב ג'", "בוסתן ספרדי", "גן ריקי") מוכר יותר.

אשכנזי, מה הרעיון של הסידרה?

"כל פרק עוסק ברעיון אחר על התמודדות של אנשים צעירים בגילנו, עשרים פלוס, עם קשיי היומיום ועם כל מיני חלומות שבדרך כלל מתנפצים. הם לא אמורים לייצג שום דבר, אבל בכל זאת הבעיות שלהם נוגעות לכל אחד, כמו אהבות וחלומות להיות כוכבי רוק'נ'רול".

תמיד יש לך פאות כאלה?

"כן, גם כי זה מתאים לי וגם בגלל שאני קצת מזוהה עם התקופה. מה שכן, אני אומנם בקטע של רוק'נ'רול, אבל מה שאני הכי אוהב זה סיקטיז גראז', ואני חושב שזה מאוד משקף את האופי הפאנק-רוקרי שלי".

אתה ילד פרחים?

"אין לי דעות פציפיסטיות. אני יותר בקטע של לבעוט במוסכמות. אני לא מעורב חברתית. אני כותב שירים ויש לי להקה שנקראת 'השקרנים', שאני הסולן שלה. אנחנו די מיואשים ממצב הרוק'נ'רול בארץ ושוקלים לצאת עם החומרים האלה החוצה".

ומה עם מוטי סגל?

"הוא מתעתד להיות כוכב. הוא חושב שהוא מוסיקאי, אבל הוא לא ממש מוכשר. מה שכן, יש לו עולם פנימי עשיר שהוא אפילו לא מודע אליו, ויש לו פרצים אמנותיים. יום אחד הוא מוצא מצלמה ומתחיל לצלם, וכל פריים שלו מלא משמעות וערכים אמנותיים. אבל אל תטעו בחברה האלה, הם נהיים חברים ממש במקרה, רק בגלל שהם מזהים דברים דומים אחד אצל השני, ובעצם מערכת היחסים שלהם מושתתת על אינטרסים. בכל הזדמנות שיש להם הם דופקים אחד את השני. למשל, בפרק שמוטי ומונה מוצאים את המצלמה ומוטי מצלם תמונות יפות, מונה גונבת לו את התהילה, אומרת שהתמונות שלה ועושה תערוכה מאחורי הגב שלו".
"בקצב הקצב" מצולמת בתל אביב של כאן ועכשיו, אבל בצד האחר שלה. "רוב הלוקיישנים הם בג'יפה, תחנה מרכזית, פלורנטין, בתי השחי של העיר הזאת", אומר אשכנזי. בין השאר, משחקים בה בתפקידי משנה שחקנים מהעבר כמו יאיר רובין קויה ("בולבול הקבולבול"), איתן סנה ("אלכס חולה אהבה") וכן כוכבי סרטי הבורקס, יהודה ברקן וקרוליין לנגפורד.

מאיפה ילד כמוך מכיר את ההוויה של שנות השבעים?

"אבא שלי היה מלך מועדוני הקצב. הוא היה הרקדן האולטימטיבי. הוא היה בא עם החבר'ה שלו עם וספות לרמלה וקורעים את הרחבה לצלילי גבי שושן ו'החתול המטפס', וחוץ מזה אני מכיר את ההוויה מהתרבות שספגתי, מהמוסיקה מהסרטים. ניסינו ליצור משהו שיחזיר אותנו לימי הבורקס המהוללים והטובים, גם מבחינת שפה וגם מבחינת המראה. ניסינו לעשות משהו שהוא לא בפורמט הנורמלי של קומדיית מצבים".

ומה על סקס וסמים?

"היה במקור, אבל בגלל שיקולי רייטינג וקהל היעד זה ירד. כל מה שקשור לסמים וסקס הוא קצת לא חינוכי. אנחנו אפילו לא מעשנים סיגריות. רוק'נ'רול נראה לי הגישה המשוחררת והלא מחייבת. הנה אלי מולו".
ואכן, אלי מולו, הוא גיא זוארץ, 28, מסיר את משקפי הענק, מחנה את האופניים ומצטרף לשיחה: "הם מאוד ילדותיים בסידרה. יש ביניהם מין תמימות מוחלטת וקטנוניות של 'לקחת לי', 'תחזיר לי', 'אתה חייב לי 10 שקל' ברמה הכי ארצית. והשפה שלהם מגניבה: 'מה קורה, בן אדם?' 'מעה סלאמה' או 'שאפות'".

אלי מולו הוא "המאצ'ו הפגיע"?

"הוא ההפך מאיך שהוא נראה: חתיך, מתלבש יפה, מוקפד כזה. פיאות, כל שערה במקום. מכנסי סן טרופז, חולצות פרחים עם צווארונים גדולים. מלא שיק. השקיעו אז".

אז מה התסביך שלו?

"הוא תקוע קצת בילדות. יש לו עניין עם אבא שלו, שלא עשה לו בר מצווה. לכל החברים שלו עשו בר מצווה, למוטי עשו אפילו בר מצווה בסטייל אלביס, והוא אוכל את עצמו מקנאה. בגיל עשרים הוא עוד תקוע בתחושת הפיספוס הזאת".
מולו הוא יווני. אבא שלו (יהודה ברקן) נהג מונית ואמא שלו (קרוליין לנגפורד) עזבה את הארץ לפני הבר מצווה שלו והצטרפה לאיזו כת. "את מבינה", מרצין זוארץ, "הוא גדל בלי אמא, ולאבא שלו היתה איזו סימה. הוא מרגיש דפוק".

ברקן ולנגפורד - מחווה מוצהרת לבורקס.

"בטח, אחרת לא היו מביאים אותם. כמו שהבמאי והתסריטאי, אורן בן סימון הגדיר, הסידרה הזאת היא 'ניאו בורקס', יעני הבורקס החדש. העלילה והדביליות שיש בסרטי בורקס יש גם פה, אבל בצורה יותר מתוחכמת".

איזה טיפוסים הם שטרודל, מולו וסגל? מה הם עושים כל היום?

"מולו הוא הפגיע והרגיש, סגל רוצה לכתוב שירים ולעשות אלביס, ושטרודל הוא המעופף, החולמני. כל אחד מהם הוא פן אחר של אישיות. במונה, הצלע הנשית, יש בעצם הכל. הם מתעסקים ממש בקטנות. הולכים לאכול פלאפל, רוצים להקים להקת קצב, אבל רק מדברים".

ברקן מגלם את אביך. איך היה המפגש עימו?

"וואו, זה היה כבוד. כילד גדלתי על הסרטים שלו, 'חגיגה בסנוקר', 'צ'ארלי וחצי'. יש לו המון ניסיון. להופיע איתו זה היה קטע".

נולדת בשנת 73', אז מאיפה אתה זוכר משהו מהתקופה הזו?

"אני רק זוכר מסיפורים של סבתא שלי. היא וסבא שלי היו יוצאים לרחוב אלנבי, אוכלים גלידה ב'ויטמן', שותים גזוז ואחר כך הולכים לראות סרט ב'מוגרבי'. גם אנחנו בחבר'ה היינו קובעים לסרט ב'מוגרבי' על המדרגות. היום זה מגרש חנייה".
ירון ברובינסקי, 26, בוגר "בית צבי" שמגלם את שטרודל, לא מפסיק מאז הצילומים להגיד "אדוני". "זה יפה להגיד אדוני, יוצא לי הרבה, אפילו בסופר אני אומר 'תודה רבה, אדוני'".

איך קיבלת את התפקיד?

"מהשנייה הראשונה של האודישנים לתפקיד לא היה לי שום מושג מה הקשר שלי לדמות הזאת. אני אומנם בן אדם הזוי ומנותק, אבל יש לי עקבים על הרצפה. לאט לאט בתהליך החזרות זה בא. ואז הבנתי מה זה הניתוק הזה".

איפה מתבטאת הילדותיות של הטיפוסים בסידרה?

"הם לא מתעסקים ביחסים שבינו לבינה, בסיטואציות אנושיות או במערכות מורכבות. הם בעניין של לעשות דברים שטותניקיים, לקחת פחות ברצינות את החיים, לפתח איזשהו כיוון מוזר. זו בפירוש סידרה מוזרה".