ההיית או חלמתי חלום?

הרומאן הפורנוגרפי הנשכח, שכתבה האמנית הסוריאליסטית הבלגית-היהודייה ז'וסטין פראנק - דמות בדויה, שהאמן רועי רוזן הקים לזכרה עולם וירטואלי מסוגנן בספר זה - כולל שישה חלקים: הביוגרפיה של פראנק; רומאן פורנוגרפי פרי עטה, המתורגם לראשונה לעברית, בקיצורים; קטעי פרשנות על יצירת האמנית הדחויה והנשכחת; סדרת ציורים שנותרו כביכול בעזבונה; תצלומי ארכיון משנות השלושים והארבעים; ורשימה ביבליוגרפית, ערוכה על-פי כללי האקדמיה, שבה נזכרים בסדר מופתי ספרי מחקר באסתטיקה ובאמנויות, ספרים בתולדות הציונות וספרי שירה ופרוזה של אמנים סימבוליסטים וסוריאליסטים.
שלא במפתיע, היטעו הרשימה הביבליוגרפית, התצלומים הארכיוניים וקטעי הפרשנות כמה קוראים מזדמנים, שסברו כי מדובר בספר עיון על אמנית שנמנתה עם מקימי התנועה הסוריאליסטית בסוף שנות העשרים, היגרה בשנות השלושים לארץ, וכאן נשחקה ונשכחה. כך, על כל פנים, למדתי מאתר האינטרנט ynet, שם פורסם פרק מחקרי מתוך "זיעה מתוקה", זמן-מה לפני הופעתו.
ההיתה ז'וסטין פראנק או שאינה אלא חלום סוריאליסטי, עשויים לתהות קוראי הספר. לכאורה, מה זה משנה. הלוא נוכחותם של שרלוק הולמס ושל הרוזן דראקולה חיה עד היום (ומשפיעה אפילו על התיירות לאנגליה ולרומניה), אף שהם יצירי דימיון. אבל ב"זיעה מתוקה" מהווה היישות הווירטואלית של מדמואזל ז'וסטין מרכיב בלתי נפרד מסיגנון הספר. המחבר מגייס את כל המאמצים כדי להקים לזכרה הבדוי עולם אמין, אבל במקביל הוא מערער את האמינות במישחק מסכות ביוגרפי, וחוצה שוב ושוב את הגבולות בין מציאות היסטורית לבידיון. תוך כדי כך הוא נקלע למצב גבולי, המחייב את הקורא לחשיבה מחודשת על אחריותו המוסרית של האמן.
לקוראים המזדמנים, החפים מכל ידיעה היסטורית על צמיחת הסוריאליזם, עלול הספר להיראות כפרק בלתי מפוענח באזוטריקה, המהווה מבוא לסוכריה המובטחת, הרומאן הפורנוגרפי "זיעה מתוקה". רומאן זה מודפס כאן בקיצורים ובתוספת דברי קישור של המתרגמת (הבדויה). מי שאינו בעל תאוות משונות כשל אלה של גיבורי הספר עלול לחוש דחייה למקרא התיאורים המפורטים של סטיות מיניות מזוויעות, מתיאורי העונג שמעוררת זיעתה של ראשל, גיבורתה של ז'וסטין פראנק, ועד ניצול קטינים ורציחתם.
החיזיון המיני המצמרר מוגש בעטיפת מחקר ביוגרפי, המתחקה אחר עקבותיה של האמנית הדחויה, שנקלעה לארץ בשנות השלושים, ולמרות שהשתייכה לתנועה הסוריאליסטית איש לא ידע כאן להעריכה כערכה. החשיפה הציבורית היחידה שלה מתרחשת כשנה לפני מותה, בתערוכת מרסל ינקו, האמן הדאדאיסט שעלה לארץ ב-1940. ז'וסטין נעצרת על ידי המשטרה באשמה שחשפה את עצמה בצורה מגונה וניסתה לתקוף את ינקו. לאחר שיחרורה עברה להתגורר בבית ידידתה היחידה, האלמנה פניה חיסין, ומתה ב-1943.
המשחק המתעתע בין עולם הבדיה לעולם ההיסטורי הוא המאפיין המובהק ביותר של הסיגנון הכמו-תיעודי של "זיעה מתוקה". אולי משום כך נותן רוזן לגיבורתו שם, שסמליותו שקופה עד כדי בוטות. השם הפרטי ז'וסטין, כשם גיבורתו של המרקיז דה סאד בספרו "ז'וסטין או יסוריה של המידה הטובה"; ושם המשפחה פראנק, על שם תלמידו של שבתי צבי, יעקב פראנק, מייסד כת הפראנקיסטים, שהפך את ההשתלחות המינית לפעילות דתית פולחנית. גם גיבורת הרומאן של ז'וסטין פראנק עושה את המיניות הפרועה, הכוחנית, לדגל של אידיאולוגיה אנרכיסטית. גם נטיעתה של ז'וסטין בלב ליבה של התנועה הסוריאליסטית, ודווקא בשנותיה הראשונות המעצבות, שהן הנחקרות ביותר, עשויה להצביע, למי שבקי בתולדות המודרניזם, על האופי הבדוי של האמנית, שהיתה כביכול, ונשכחה.
יותר משהיא חלק מעולם האמנות, ז'וסטין פראנק היא דמות פעילה בעולמו האמנותי של רועי רוזן, אמן חזותי ותיאורטיקן, שעבודותיו הוצגו במוזיאון ישראל ובמוזיאונים של רמת-גן וחיפה ומאמריו הופיעו בכתב העת 'סטודיו'. חלקם עוסקים בנושאים קרובים ל"זיעה מתוקה". קטעים מהספר פורסמו בעבר, ועתה רואה אור הספר כולו, שאפשר לתארו כמין קטלוג של פרוייקט אמנותי חזותי, או כמרכיב בתוך עבודה רב תחומית, הכוללת גם עבודות וידאו, שהוצגו ב-2001.
השפעתו הרגשית של טקסט כתוב, שנראה כמו רומאן, עזה יותר מכל תערוכה רב תחומית. ספרו של רוזן, שמציע מיזוג שערורייתי של ארוטיקה מאולצת ויהדות אזוטרית, סוריאליזם ופורנוגרפיה חמצמצה במכוון, מלווה בקריצה ובחיוך, שרק יחידי סגולה בקהילת האמנות הישראלית עשויים להתחבר אליהם. הנימה השכלתנית הקרה, המאפיינת את המחקר שמלווה את הרומאן, מעוררת תהיות על גבולות האחריות של האמן ועל ההשלכות של עיסוקו ב'חומרים' לא נייטראליים, כמו פדופיליה ורצח קטינים.
לכאורה, רוזן חוצה את גבולות האבסורד וההיגיון, אבל הוא עושה זאת ברוח הסוריאליזם ולא בשירותה של מערכת שיווקית. העמדה שלו ברורה מעצם התרכובת של החומרים. ספר מעמיק ובהחלט יוצא דופן, בתקופה שבה השטותולוגיה והנונסנס הפכו לדגל.
(מתוך מוסף הספרות של "ידיעות אחרונות")

ז'וסטין פראנק, רועי רוזן, זיעה מתוקה, בבל, סדרת דרום, 290 עמ'.