חוק השב"כ אושר בכנסת

חוק שירות הביטחון הכללי עבר היום (ב') במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית ברוב של 47 ח"כים, 16 מתנגדים ושלושה נמנעים. החוק מגדיר בפעם הראשונה את מבנה שירות הביטחון הכללי, סמכויותיו ודרך הפיקוח על עבודתו.
בחוק החדש לא נכלל הסעיף המתיר הפעלת לחץ פיזי מתון על נחקרים. הסעיף, שהופיע בהצעת החוק המקורית נגרע בסופו של דבר מהחוק, בעיקר בשל הסתייגויות השמאל והחשש משערוריה בינלאומית שתגרור החקיקה המפורשת.
"כאשר הצגתי את החוק הבהרתי שלא יחוקק חוק שיאשר עינויים בישראל. אין צורך בסעיף הזה ואני לא מכיר חוק כזה בעולם", אמר שר המשפטים, מאיר שיטרית. השר סרב להתייחס להצעה להכליל את הסעיף השנוי במחלוקת בפקודה למניעת טרור והסתפק בתגובה: "כשנגיע לגשר נעבור אותו".
על פי סעיף 19 בחוק החדש חל איסור פרסום והדלפות של חומר הקשור בעבודת השב"כ, גם אם יש בו עניין לציבור. העובר על סעיף זה בחוק, צפוי לשנת מאסר.
מרצ התנגדה לחוק בשל הסעיף האוסר פרסום של חומרים הנוגעים לעבודת שירות הביטחון הכללי. "לא היינו יכולים להסכים לאפשרות שמפרסם ירצה שלוש שנות מאסר אם יפרסם פרשייה עלומה הקשורה בשב"כ" אמר יו"ר מרצ יוסי שריד לאחר אישור החוק. "לפי הסעיף הזה בחוק לא היה ניתן לדוגמא, לפרסם משהו שמבהיר את חלקו של אהוד יתום בפרשת קו 300. זהו סעיף מסוכן המאפשר לרהמ אם ירצה להתיר מעשים שלא יעשו, ששמש הפרסום צריכה לשזוף אותם כדי לבער ולחטא אותם".
סיעת חד"ש מסרה בתגובה, כי היא רואה באישור החוק "יום שחור לזכויות האזרח, האדם והדמוקרטיה בכלל". בהודעת חד"ש נאמר, כי "זהו חוק המתיר עינויים ומתעלם מאמנות בינלאומיות. לא במקרה אושר החוק דווקא כאשר מכהנת ממשלה מסוכנת שיכולה להכשיר כל שרץ".