אגדה אורבנית או סכנה בריאותית?

גולשי אינטרנט לא מעטים נתקלו באחרונה במאמר שמסתובב ברשת ומצליח להבהיל רבים. תחת הכותרת המרשימה דו"ח בריאותי מנסה המאמר להלך אימים, בין היתר, על משתמשי משחת השיניים קולגייט. הסיבה: מרכיב מסוכן שנמצא בה, קובע המאמר, עלול לגרום נזקים חמורים למשתמשים.
קולגייט לא לבד: חוץ ממנה מציין הדוח את מוצרי קליירול, וטורח להדגיש כי המרכיב המסוכן - סודיום לאוריל סולפט, או בקיצור אס.אל.אס - נמצא באינספור מוצרי שמפו ומשחות שיניים נוספים. אס.אל.אס, על-פי נתוני הדוח, משמש לקרצוף רצפות במוסכים, ויצרני השמפו ומשחות השיניים משתמשים בו מכיוון שהוא מייצר קצף במהירות ומחירו נמוך.
רשימת תופעות הלוואי מבהילה: החומר עלול לגרום לקטרקט אצל מבוגרים; מצטבר בלב, בכבד, בריאות ובמוח ועלול לגרום לתפקוד לקוי של איברים אלה; עלול לגרום להיפרדות שכבות העור ולחספוס גס שלו; פוגע בזקיקי השיער וביכולתם להצמיח שיער, וכן הלאה. על המאמר - שכתוב בעברית - חתומה בחורה בשם מישל היילי, ממחלקת שיטות בריאות באוניברסיטת פנסילבניה.
הדו"ח הצליח ליצור פאניקה בקרב לא מעט אנשים. האם אכן אנו מסכנים את בריאותנו מדי יום כשאנו משתמשים בשמפו, משחות שיניים ומוצרים נוספים מסוג זה? יצאנו לבדוק מה מסתתר מאחורי המסמך וגילינו תעלומה מרתקת, שממחישה שוב את כוחו של האינטרנט בהפצת מיתוסים ואגדות - שבמקרים רבים, כמו זה שלפנינו, מתבררים כחסרי שחר.

תחנה ראשונה: משרד הבריאות

ורד אורן, דוברת מכון התקנים, נחרדה כמו גולשים אחרים מהמידע המפחיד שהגיע אליה מהאינטרנט. לדבריה, גולשים רבים שקראו את המאמר פנו למכון התקנים, חלקם על סף היסטריה, וביקשו כי יבדוק במה מדובר.
במכון התקנים לא שמעו על החומר והשלכותיו הרות הגורל, אבל החליטו ליתר בטחון להפנות את הנושא למשרד הבריאות. גם אנחנו פנינו אליו בתגובה, ומתברר כי איננו היחידים. לדברי עידו הדרי, דובר משרד הבריאות, גם הוא זכה בשבוע האחרון להצפה של פניות בנושא אס.אל.אס. החומר נמצא בכל סוגי השמפו כגורם הקצפה, מסר הדרי, ולמשרד הבריאות לא ידוע על סכנה הנגרמת משימוש בשמפו.

תחנה שנייה: קולגייט

גם חנה שמשי, מנהלת השיווק של קולגייט-פלמוליב בישראל, כבר שמעה על האס.אל.אס, שנמצא לדבריה במגוון עצום של מוצרים, כולל מוצרי מזון, טואלטיקה ותרופות ללא מרשם. לשמשי יש הסבר מעניין למאמר המבהיל: לדבריה, מדובר באגדה אורבנית, שנחשפה בארה"ב כבר ב-98.
על מה מדובר? לדברי שמשי, מאחורי בהלת האס.אל.אס עומדים יצרנים של מוצרי שמפו ומשחות שיניים שעשויים מחומרים טבעיים בלבד, ואינם משתמשים במרכיב האס.אל.אס. אלו בחרו, לטענתה, בשיטה מקורית לקידום מכירותיהם - הפצת בהלה ופאניקה ממרכיב סודי ומסוכן, לכאורה, שנמצא במוצרי המתחרים.
לדברי שמשי, בעקבות ההיסטריה שהתפתחה הודיעה רשות התרופות האמריקנית (האף.די.איי) עוד באוקטובר 98' כי היא אינה מוצאת כל סכנה באס.אל.אס, והוא אינו דורש מהיצרנים להוציא את המרכיב ממוצריהם. גם חוקרי ארגון הסרטן האמריקני לא מצאו כל קשר בין אס.אל.אס וסרטן. במהלך תקופה זו ניסו תחקירנים שונים לאתר את המחקר המפחיד המצוטט במאמר באוניברסיטת פנסילבניה, אך שם לא שמעו עליו. עשרות אתרי אינטרנט פרחו באותה תקופה סביב הנושא.
איך התעוררה פתאום אימת האס.אל.אס בישראל של ראשית 2002? בשסטוביץ, יבואנית קולגייט-פלמוליב, לא מצליחים לאתר את מקור השמועות.

תחנה שלישית: אוניברסיטת פנסילבניה

כדי לנסות ולהכריע אחת ולתמיד, החלטנו לחפש גם אנחנו את מקור הסיפור באוניברסיטת פנסילבניה. מתברר שגם שם טרם הצליחו לפצח את הדו"ח הבריאותי הכוזב והמפחיד, המיוחס לחוקרת באוניברסיטה בשם מישל היילי, מהמחלקה לשיטות בריאות באוניברסיטה. הדוח גם מפנה את המתעניינים לטלפון של המחלקה לייעוץ משפטי באוניברסיטה.
6 שנים אנחנו מוטרדים מקריאות טלפון של אנשים ועיתונאים מרחבי העולם, שמנסים לברר את אמיתות הדברים, נאנחת גרייס דילר, מוקדנית במחלקה המשפטית של האוניברסיטה, הפניות אלינו מגיעות בגלים, אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו מקבלים פנייה בנושא מישראל.
אם אפשר לקבוע משהו בוודאות מסיפור האס.אל.אס המוזר, הרי זה שאיש באוניברסיטת פנסילבניה לא ערך את הדו"ח שמופיע באינטרנט. ככל שידוע לחוקרי האוניברסיטה, אין סכנות דרמטיות בשימוש בשמפו, משחות שיניים או חומרים להגיינה אישית המכילים את מרכיב האס.אל.אס. אם היו נתונים כאלו, יש להניח שרשויות הבריאות בעולם היו כבר נכנסות ברצינות לעובי הקורה ובודקות את הנושא, אומרים באוניברסיטה.
בסופו של דבר, הקורבן האמיתי של הסיפור היא מישל היילי: אכן יש בחורה כזו, והיא אפילו מזכירה באותה אוניברסיטת פנסילבניה, אבל היא לא ערכה מחקר מימיה ואין לה מושג איך השתרבב שמה לדו"ח המפוברק. היא לא היחידה, מציינת דילר, במהלך השנים מצאו עצמם כמה וכמה עובדים של האוניברסיטה כששמם רשום כמקור להפחדת האס.אל.אס.