מי יהיה השורד? למי איכפת

מגדלים מתמוטטים, אינתיפאדות מבעבעות, מיתונים מסתערים – העולם המערבי כולו סוחב רגל פצועה – ואילו בערבות אפריקה שועטים עשרות ילידים בעקבות ג'יפ חולף משוכלל שעל גגו מודפס לוגו "הישרדות – אפריקה". בתוך הג'יפ 16 אמריקאים שעומדים להעביר 39 ימים בשמורה פראית בקניה. דרמטי? גורלי? מותח? חסר-תקדים? כן, וגיל ריבה סטרייט. בסך הכל תוכנית טלוויזיה שפעם – מה פעם, לפני פחות משנה – נראתה דרמטית, גורלית, מותחת וחסרת-תקדים, וכיום נראית כמו שריד מאובן לבידור ביתי שטוח שהתחזה בעבר לתלת-מימד.
הנה הישג נוסף של הטרור הפונדמנטליסטי: גמילתו המהירה של העולם המערבי מההתמכרות לטלוויזיית המציאות - עד לפני שתי דקות הז'אנר שאיים לקחת את כולנו בשבי. מנקודת מבטנו הנוכחית, גורלם הבלתי משמעותי של 16 אמריקאים דשנים המשחקים במחנאות בשמורה בקניה בעודם מוקפים צוותי טלוויזיה לא יכול להיתפס כמיותר יותר על סדר יומנו. יש לכם ספק שהם יהיו בסדר? הם יהיו. כולם יחזרו הביתה – מי בצליעה, מי בשיזוף-יתר, מי במיליון דולר לפני מס – לא לפני שיבלעו כמה חיות קטנות, ילגמו נוזלים לא בריאים, יתעלפו בתיזמון מושלם, ובאופן כללי יזיקו לעצמם בדיוק במידה שעשרה ימי מילואים (או, לבחירתכם, עשרה ימי סרבנות) יזיקו לכם. "הישרדות"? כרגע מדובר, אם תרצו, בהסתלבטות.
מעברה של הסדרה, בעונתה החדשה, מערוץ 2 המרכזי והדרמטי (נניח) לערוץ AXN של הכבלים – איפה זה על הממיר, אגב? – הוא הסימפטום הייצוגי ביותר למהלך שעברה "הישרדות" בין שתי עונותיה הראשונות לעונה השלישית, לפחות מבחינת תפיסתה על-ידי ציבור צרכניה: מחוויה תרבותית מרכזית לתחביב שולי של פריקים לעניין. כפיסת בידור עסיסית, עשויה מידיום-רר, "הישרדות" בעונתה החדשה היא סחורה דומה להפתיע ל"הישרדות" בעונתה הקודמת. הבנות הפכו, ברובן, בלונדיניות ומצועפות יותר, הבנים - שריריים וחולמים. לפני שישים שנה בפלסטינה, האנשים האלה היו יכולים להפריח כמה שממות ולרקוד הורה. כרגע הם עסוקים בקניבליזם בדרגת חובבים ובניסיון לשמור את מבטם יציב על מיליון הדולר מבלי למצמץ.
המשתתפים, כרגיל, עסיסיים בסוגם: יש רופא שיניים, שני מוזגים בבר, חוקרת מדעי התנהגות אטרקטיבית, אשת שיווק אטרקטיבית, אשת פירסום אטרקטיבית, שוטרת אטרקטיבית (!), דוורית (לא צריך אטרקטיבית, מספיק דוורית) וגם שחקן כדורגל עם תספורת ברונו-מתהילה וגישה בהתאם. ג'ף פרובסט, הגבר האחרון עלי אדמות שנראה סביר בחאקי קצר, עושה את שלו, מקשקש רסיסי מידע נבובים על אפריקה ועל סמליותה של האש, והפסקול הדרמטי המתופף נכתב, לדעתי, על-ידי צינוביץ' ביום שבו למורן לא התחשק.
ייאמר מיד: גם עכשיו, "הישרדות" עובדת. הדרמות והקונפליקטים נוצרים כמעט מיד. אחד משני השבטים מתקשה לסחוב את כמויות המים מנקודת הנחיתה למיקום המחנה, ונאלץ לשפוך חלק בדרך; השבט השני נאלץ להתקיים יומיים רצופים בלי אש וללא יכולת להרתיח את המים, כלומר ללא מי שתיה. אחת המשתתפות מתעלפת כבר בפרק הראשון, ואחד המשתתפים גונב קצת שימורים לעצמו ונתפס. ברגע השיא של העונה הם יתבקשו לשתות דם פרה. דרמות גורליות, הא? "הישרדות" עובדת כתמול-שילשום, רק הפרופורציות סביבה השתנו, וגם הצורך – שבישראל מעולם לא היה דחוף מדי – בריגושים חיצוניים מלאכותיים המתחזים לאמיתיים.
למעשה, כדי לצפות בווידאו בפרקי הפתיחה של "הישרדות 3" נאלצתי לקטוע את מהלך השידור המיוחד בעקבות רצח ששת החיילים ביום שלישי בלילה. ל"הישרדות" לא היה סיכוי מול המתחרה הישראלית, "הידפקות". למעשה, "הישרדות" היתה בריחה נעימה לעולם אפריקני שמשי ועמוס חיות בר אנושיות ואחרות, וכל זה נראה נחמד ותיירותי בהחלט מול האלטרנטיבה המדממת והמציאותית ששידרו שלושת הערוצים המקומיים המרכזיים במקביל. רוצה לומר: "הישרדות" איננה עוד תוכנית מציאות, כי אם ערוץ החיים הטובים. את תוכנית המציאות המשכנעת ביותר כרגע מפיקה עבורכם ממשלת ישראל, והיא משודרת כמעט מדי יום, כמעט בכל הערוצים, ואנשים אמיתיים ממש מתים בה. אתם תאהבו את זה.