אין הפתעות: הריבית במשק עולה ב-0.6%

הריבית במשק עולה ב- 0.6%. על פי הודעת נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הריבית במשק לחודש מרץ תעמוד על רמה של 4.4%, במקום על 3.8% היום. כזכור, ב-23 בדצמבר הפחית הנגיד את הריבית ב-2%, כחלק מעסקה כוללת עם שר האוצר סילבן שלום. הורדת הריבית אז הובילה לפיחות מתמשך בשער השקל מול הדולר ולמדד גבוה יחסית של 1.1% בינואר.
בבנק ישראל מסבירים, כי הערכות האינפלציה לשנים הקרובות חרגו מעבר לגבול העליון של היעד לשנים 2002 ו-2003.
עוד אומרים בבנק המרכזי, כי העלייה בהערכות האינפלציה, לצד הגידול באי-הוודאות בשווקים הפיננסיים, על רקע הרפיון המסתמן במשמעת התקציבית והמצב הביטחוני, מחייבים העלאה בריבית במטרה לשמור על יציבות מחירים ועל היציבות הפיננסית.
בבנק ישראל הבהירו, כי למרות שמדד ינואר עלה במיוחד בשל רכיבים הרגישים יותר לפיחות, סביר להניח שאין מדובר בתופעה חד-פעמית המוגבלת לינואר בלבד. בכל מקרה, מדגישים בבנק, הדבר תלוי במידה בה יימשך תהליך הפיחות בשער השקל ובמידת השפעתו על כלל המחירים במשק.
עוד מוסיפים בבנק ישראל, כי המדיניות התקציבית לשנת 2002 אינה מתמצת בקיצוץ בהוצאות בסכום מסויים אלא בהשגת יעד גירעון של 3% תוצר אשר מוביל בצורה אמינה ליעד גרעון של 2% תוצר ב-2003, עליהם החליטה הממשלה.
הספקנות של הציבור באשר ליכולת הממשלה לעמוד במגמה זו של שיעור גירעון יורד, מתבטאת בשיעורי הריבית שהיא נתבעת לשלם על איגרות החוב אשר עליה למכור לציבור למימון הגירעון - ריביות אשר קובעות את מחיר ההון לכל המשק.
כוונת העדכון של המדיניות הכלכלית, עליו הוכרז ב-23 בדצמבר, אומרים בבנק המרכזי, היתה להוריד את שיעורי הריבית לכל הטווחים, כדי לעודד השקעות ותעסוקה, ודבר זה לא קרה, מדגישים בבנק ישראל.
בנק ישראל חוזר ומבהיר כי לא ניתן לשמור על רמה נמוכה של ריבית לטווח קצר לנוכח אי-ירידה, ואף עלייה, של הריבית לטווח ארוך, ובמקביל גם לשמור על יציבות מחירים.
הנגיד רמז כבר לפני כשבועיים על כוונתו להעלות את הריבית. בהודעה מיוחדת שהוציא הוא ציין: "לא ניתן להתמיד בריבית נמוכה לטווח קצר כאשר הריבית לטווח ארוך אינה יורדת, בלי לפגוע ביציבות המחירים". דברים אלה הובילו להתמתנות של כמה ימים בהתחזקות הדולר, בשל מה שכונה "אפקט קליין".

תגובות

במשרד האוצר אמרו בתגובה להחלטת הנגיד, כי "הורדת הריבית היתה הנדבך המרכזי בתוכנית המשולבת של ראש הממשלה, שר האוצר והנגיד. זהו הדבר הטוב ביותר שקרה למשק בחודשים האחרונים. הזיג-זג בו נוקט הנגיד אינו טוב למשק ויגביר את האבטלה".
עוד מציינים באוצר: "העלאת הריבית מנוגדת להסכמים בין ראש הממשלה, שר האוצר והנגיד. בעוד האוצר עמד בכל התחייבויותיו (קיצוץ תקציבי, יישור האלכסון, הסרת מגבלות על קופות הגמל ועוד), הנגיד לא עמוד בהתחייבויותיו".
מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, יוסי שוסטק, אומר בתגובה: החלטת הנגיד תגדיל את חוסר הוודאות ואי היציבות במשק. זאת, נוכח העובדה שתהליך קבלת ההחלטות אינו מתבצע לטווח ארוך אלא נגזר מחשש לא מוצדק על בסיס מדד אחד או שניים. "מדיניות זיג-זג תקשה עוד יותר על המשק , שממילא נמצא במיתון עמוק".