"האם אני צריך למות בקרב כדי שאמי תקבל אזרחות?"

בפיגוע ליד קיבוץ מצובה נהרגו שישה ישראלים. אלה סיפוריהם האישיים (על הפיגוע עצמו - בקישור מימין).

אמו של ההרוג לא קיבלה אזרחות

סגן גרמן רושז'קוב (25) שנהרג בחילופי האש עם המחבלים סמוך לקיבוץ מצובה עלה מאוקראינה לפני 7 שנים בגפו והתגורר בקרית שמונה.
כשהתגייס לחטיבת הנח"ל בצה"ל הוא היה אמור לשרת שנה וחצי בלבד, אולם התנדב לשרת עוד 18 חודשים כדי שיוכל לצאת לקורס קצינים ולפתח קריירה צבאית. בתפקידו האחרון שירת כסגן מפקד פלוגה.
סגן רוז'קוב היה בכוח החלוץ שהסתער על המחבלים, תוך כדי חיפוי על מח"ט הגיזרה, ובחילופי האש נפגע ונהרג.
לפני כשנתיים עלתה אמו של רושז'קוב. אביו נותר באוקראינה. משרד הפנים סירב להכיר בה כיהודיה ולתת לה אזרחות. חבר של רושז'קוב סיפר שהדבר גרם לקצין צער רב. לאחרונה הוא אף הכין מכתב אותו התכוון לשלוח לראש הממשלה, בו שאל "האם אני צריך למות בקרב כדי שאמי תקבל אזרחות ישראלית?". ממשרד הפנים נמסר הלילה שמעמדה של האם יוסדר. האם, לודמילה, אמרה: "הוא כל הזמן הבטיח לי 'אמא תראי, אני אהיה איש גדול בצבא. ניסיתי לשכנע אותו שיעזוב אבל הוא אמר לי כבר כשהיה בן 4 'אני אמות בשביל המולדת שלי".
מועד הלוויתו של רושז'קוב טרם נקבע.

"איבדתי אשה נהדרת ובת מדהימה"

לין לבנה (49), ובתה עטרה (16) מקיבוץ חניתה, שנהרגו בפיגוע, היו בדרכן מקיבוץ חניתה לקיבוץ מצובה, שם תיכננה עטרה לפגוש חברה.
לין עלתה לישראל מאנגליה. היא הגיעה לישראל כמתנדבת בקיבוץ כנרת, שם הכירה את בעלה לעתיד, טוביה. לקיבוץ חניתה הגיעו בני הזוג לפני כ-20 שנה. לקראת העלייה והנישואין, לין התגיירה ובעלה שסייע לה החל להתקרב לדת וחזר בתשובה. "איבדתי אשה נהדרת ובת מדהימה", אמר האב טוביה.
יעקב קרים, מרכז המשק בקיבוץ חניתה, סיפר כי לין ריכזה את המכבסה בקיבוץ שנים רבות. "היא היתה אשה עם המון אהבה ושמחה. לפני חודשיים וחצי ארע לנו אסון כאשר שני בני הקיבוץ, אינגריד ואביתר רם נהרגו בתאונת דרכים בדרכם לנמל התעופה בן גוריון. מאז לין לא חייכה עוד. היא היתה חברתה הקרובה ביותר של אינגריד, שעלתה אף היא מאנגליה, וקיבלה את מות בני הזוג מאוד קשה".
נאוה ארז, רכזת החינוך בקיבוץ חניתה, סיפרה כי לאחר מותה של אינגריד בתאונה התהדקו יחסיה עם לין. "היא התקשתה לקבל את מות חברתה וניסיתי לסייע לה להתגבר על האבדה של חברתה הטובה", אמרה.
לין הותירה בעל, טוביה ושלושה ילדים, טליה - חיילת, מירב תלמידת כיתה יב', ויונתן תלמיד כיתה ו', הלומד בישיבה מחוץ לקיבוץ. הלוויה המשותפת תיערך ב-16:30 בקיבוץ.

עופר נהרג שבוע לפני בר המצווה של בנו

עופר קנריק (44), חקלאי ורועה צאן ממושב בצת, יצא לסיור בשטחי המרעה של קיבוץ מצובה.זמן קצר אחרי שיצא שמעו בני משפחתו על הפיגוע וניסו לאתרו בטלפון הסלולרי שלו.
"המשכנו להתקשר לטלפון הנייד ובמקביל התקשרנו לבית החולים בנהריה וחיפשנו את שמו ברשימת הפצועים. כשהבנו ששמו לא ברשימה הזו, הבנו שמשהו נורא קרה לעופר", סיפר אחיו אודי.
קנריק היה מהבנים הראשונים של מושב בצת. הוא גידל כבשים והיו לו מטעי בננות. "הוא היה בחור שדאג למשפחתו. זה כל כך עצוב" אמר אחד מתושבי המושב.
בשבת הקרובה היה אמור קנריק לחגוג את חגיגת הבר מצווה של אחד מבניו.
קנריק בן מושב בצת הניח אחריו אשה, אליס ושלושה ילדים. הלוויתו תתקיים ביום רביעי.

דניאל המתין בביה"ס לאמו - לשווא

יום שלישי הוא יום העבודה הקצר ביותר של יהודית כהן משלומי. כדורי המחבלים פגעו בה בשעה שעשתה את דרכה מבית הספר שבו היא מלמדת לבית הספר בו לומד בנה דניאל.
דניאל בן השבע וחצי נשאר בבית הספר יחד עם שאר הילדים, שהיציאה עליהם נאסרה מחשש שמחבלים מסתובבים בשטח, כשהוא אינו יודע שהם הספיקו כבר להרוג את אמו.
יהודית (33) היתה בעלת תואר שני במתמטיקה ועבדה כמורה לתיכנות מחשבים בבית ספר להנדסאים ובמכללות שונות בגליל. "כל מי שהכיר את יהודית פשוט העריץ אותה", אמר אתמול בעלה, טכנאי מיזוג אוויר במקצועו.
יהודית ז"ל תובא למנוחות היום בשעה 15:00 בבית העלמין בשלומי.

אלכסיי ציפה ללידת ילדו השני

אלכסיי קיטמן, נהג המשאית (29) מקיבוץ בית השיטה, עלה לארץ עם אשתו ובתו לפני כשנתיים. לפני יותר משנה שכרה המשפחה דירה בקיבוץ בית השיטה והאשה הרתה. לזוג ילדה בת 3 ויחד הם המתינו ללידת ילדם השני.
"מעט מאוד אנשים הכירו אותו בקיבוץ, אולם המשפחה אהבה את החיים פה", סיפרו אנשים בקיבוץ. "איבדנו עובד מסור, חרוץ וחבר אמיתי", ספדו לאלכסיי חבריו לעבודה.
פאדי סלאח, בדואי מרמת הייב, חבר לעבודה של אלכסיי, סיפר עליו: "הוא היה בחור אמין, שקט. חבל עליו". סלאח ואלכסיי קיטמן נפגשו אתמול, שעתיים לפני הפיגוע, לארוחת בוקר בצומת כדרים. השניים קבעו להיפגש במקום הפיגוע. אלכסיי הספיק להגיע למקום, נורה ונהרג, סלאח הגיע עד למרחק של כחצי קילומטר משם וכך ניצלו חייו. סלאח סיפר כי אלכסיי עוד הספיק לשוחח עם אשתו במהלך ארוחת הבוקר, שעות ספורות לפני שנהרג.

בכתיבת הכתבה השתתפו איתן גליקמן וראובן וייס