בן יהודה.נט

האינטרנט הישראלי מודל 2002 יכול להתגאות במילון עברי-עברי איכותי, מנועי חיפוש טובים למדי, מפות מקוונות, אתרי חדשות, אתרי בישול, טיולים ופנאי. נראה כי רק היצירה העברית ברשת לוקה עדיין בחסר.
אם מונים את האתרים החוקיים בלבד (כלומר, אלה שאינם מפרים זכויות יוצרים), הרי שמעט אתרים פועלים בתחום היצירה העברית ברשת, בהם "שירשת" של סנונית והליקון, "סיפורים" של GoGay, "דג אנונימי", "במה חדשה", "ליטרטורה" (סליחה מראש אם שכחנו אתר נחשב, בעיני יוצריו או בעיני אחרים).
האתרים שצוינו שופעים ביצירות עכשוויות, אך דלים ביצירות עבריות קלאסיות. "פרויקט בן-יהודה" מבקש למלא את החלל הזה, לתרום להעשרת היצירה העברית ברשת ולקרבה לקורא השפה העברית.
"פרויקט בן-יהודה" שואב השראתו מפרויקט "גוטנברג", אותו יזם מייקל הארט ב-1971. הארט ראה בעיני רוחו מאגר מקוון עצום של נכסי צאן ברזל של הספרות והשירה העולמית, זמינים להורדה חינם לכל גולש בעולם.
מאז, נרתמו למאמץ של האתר כ-1,700 מתנדבים שמסייעים בהעתקת הטקסטים מספרים ובהמרתם לפורמט דיגיטלי. כיום, 30 שנים לאחר שהחל, פרויקט גוטנברג כולל כ-5,800 יצירות, בהן "אליס בארץ הפלאות", התנ"ך, "פיטר פן", "מובי דיק", מחזות שייקספיר, הקוראן ורבות אחרות. בממוצע, נוסף ספר אחד מדי יום למאגר המקוון. אתרי מראה רבים של הפרויקט פעילים כיום ברשת באנגלית ובשפות נוספות.
"פרויקט בן-יהודה" פועל מאז 1999 וכיום יש בו כבר למעלה מ-160 שירים, כ-15 מאמרים וכמה סיפורים קצרים. "המטרה היא להביא את כלל הקלאסיקה העברית אל האינטרנט", כותב יוזם הפרויקט, אסף ברטוב, 25, בראיון שנערך בדואר האלקטרוני.

"לא יצוץ מעצמו"

"אני עוקב אחר פרויקט גוטנברג מאז 1992, ושאלתי את עצמי לא פעם מדוע אין פרויקט דומה עבור הקלאסיקה העברית. לבסוף, החלטתי שהפרויקט לא יצוץ מעצמו, ושבעצם גם אני יכול להתחיל פרויקט כזה".
ברטוב, שמרכז ועורך הפרויקט לבדו, התחיל לעבוד על הפרויקט בשנת 1999. כיום מעורבים בפרויקט כעשרים מתנדבים, חלקם תורמים מזמנם להקלדה והגהה, חלקם תרמו או השאילו ספרים וחלקם מנדבים תרגומים משלהם. ברטוב מדגיש כי מדובר בהתנדבות מלאה ואיש מהמתנדבים אינו מקבל תמורה עבור מעורבותו בפרויקט מלבד קרדיט, שמופיע באתר לצד היצירות שסייעו להפיק.
בין היצירות שכבר זמינות באתר: שירת רחל בעברית (חלק מהשירים מתפרסמים גם בתרגום לאיטלקית), חלק משירי יהודה ליב גורדון, שירי רבי יהודה הלוי, שירת רבי שלמה אבן גבירול, פרוזה של יוסף חיים ברנר ואחד העם, וממחזות ויליאם שייקספיר. בעתיד יתפרסמו באתר גם יצירות של דוד פרישמן, בנימין זאב הרצל ואברהם מאפו,
מתנדבי האתר מעתיקים את היצירות הספרותיות הקלאסיות מספרים מודפסים אל מעבד תמלילים ולאחר מכן הן מומרות לקובצי HTML ומתפרסמות באתר.
לדברי ברטוב, עיקר העבודה הוא בהעתקת הטקסט וניקוד השירים. הוא מסביר כי הוחלט לבצע העתקה ידנית במקום לסרוק את הטקסטים ולהציג אותם כקבצים גרפיים משום שקובצי גרפיקה אינם מאפשרים חיפוש בידי מחשב, וכי רכישת רשיונות שימוש של תוכנות זיהוי התווים האופטיות (OCR) לכלל המתנדבים בפרויקט כרוכה בכסף רב ונוסף על כך, אינה מתמודדת היטב עם טקסטים המכילים סימני ניקוד, ולכן אינה כשירה להעתקת שירים מנוקדים.

זקוקים לעזרה

לדברי ברטוב, הפרויקט חסר כרגע כל מקור מימון. הוא מקווה כי גולשים נוספים יתנדבו להשתתף בפרויקט בעתיד ויסייעו בהעתקת, עריכת, והגהת הטקסטים.
הגישה לאתר הפרויקט היא חינם, והיצירות חופשיות לשימושו של כל גולש. כמו פרויקט גוטנברג, גם "פרויקט בן-יהודה" כולל רק יצירות שעברו לרשות הציבור, כלומר, יצירות שמחברן נפטר לפני שבעים שנים לכל הפחות, על פי החוק הישראלי או יצירות שבעלי הזכויות עליהן התירו לשלבן בפרויקט.
"בינתיים אנו מתמקדים ביצירות שעל ערכן אין מחלוקת", כותב ברטוב, "עושר היצירות ביחס למשאבים העומדים לרשותנו הוא כזה, שיש לפנינו כמה שנים טובות של עבודה בטרם נידרש להכריע לגבי יצירות ויוצרים מרכזיים פחות, או שנויים במחלוקת".