"בגלל השופט בתי נלקחה ממני"

תביעה תקדימית נגד שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, ד"ר גרשון גרמן, מוגשת היום (ד') לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התובע, ירון רותם (37), מאשים את השופט ברשלנות ובהפרת חובת חקוקה. צו איסור פרסום שנתן השופט גרמן בבית המשפט לענייני משפחה מונע את פרסום עילת התביעה המלאה שתוגש בבית המשפט המחוזי. כדי לעקוף את חסינות השופט, מצויינת מדינת ישראל בתור נתבעת מספר שתיים. גם המדינה, כמעסיקו של השופט מואשמת בכתב התביעה באותן האשמות.
"הנתבעים פגעו באופן ישיר ואנוש בזכותו של התובע להורות, המוכרת כזכות יסוד", נטען בכתב התביעה "התובע אהב את ביתו אהבת נפש, והיא לו כל עולמו. בהילקחה ממנו, איבד התובע באחת את כל מה שהיה לו וחייו אינם חיים. לתובע נגרמה עוגמת נפש בשיעור שלא ניתן לאמוד בכסף, אך לצורך תביעה זו נאמד הנזק בסך 10 מיליון שקל".
דוברת הנהלת בתי המפשט תמר פול כהן מסרה כי הנהלת בית המשפט אינה מגיבה על הליכים משפטיים.
סיפורם של ירון רותם ואשתו לשעבר מרינה החל כסיפור אהבה גדול. ירון הכיר את מרינה בלפר, עולה חדשה ממוסקבה, ב-1994. הם התחתנו וב- 1997 נולדה ביתם לילך. ב-1999 הם התגרשו. יום אחד הגיע האב לקחת את לילך מבית גרושתו וגילה כי היא נעלמה יחד עם הילדה.
"הייתי בהלם מוחלט" הוא מספר "אמרו לי שאולי היא נסעה לחופשה בארץ אבל אני הרגשתי שקרה משהו גרוע הרבה יותר. ואכן במשטרה אמרו לי שלפי הנתונים שלהם היא עזבה את הארץ. התחלתי לבדוק כיצד דבר כזה יכול להתרחש"
מאז ועד היום מרינה לא חזרה לארץ. ירון, שידע כי מרינה יצאה מהארץ לארה"ב, החל לחפש אחריה שם בעזרת חוקרים פרטיים, ומאוחר יותר גם באמצעות משטרת ארה"ב, אך היא נעלמה עם הילדה בלי להותיר עקבות, וניתקה כל קשר עם חבריה.
מאז נעלמה בתו, עזב ירון את עבודתו כמנהל שיווק ב"אגד" והקדיש את כל זמנו לחיפושים אחריה ולהתכתבות עם גורמים שיכולים לסייע לו. ירון גם הקים תנועה למען החזרת לילך הביתה במסגרת עמותת "הורות שווה". הוא מפרסם בכלי התקשורת מודעות לחיפוש אחר בתו ועשרות אנשים גולשים לאתר האינטרנט שהקים ומציעים לו עזרה.
גרושתו מבוקשת כעת עו"ד מרקוביץ'. "האינטרפול, ועקבותיה מובילים כפי הנראה לרוסיה. אולם לרוע מזלו של ירון, רוסיה אינה חתומה על אמנת האג בנושא חטיפת ילדים לחו"ל, ואינה מסייעת לחיפושיו. כעת הוא מפנה את זעמו נגד השופט. "הילדה הזאת היא הדבר הכי יקר שיש לי", אומר ירון "אני אוהב אותה יותר מאשר את עצמי, ובחיים לא אוותר עליה, כבר שבעה חודשים אני סופר את הדקות שלא ראיתי אותה. הילדה נולדה בישראל, והיא צריכה את שני ההורים. חברי כבר מציעים לי לוותר על המאבק ולהקים משפחה חדשה, אבל גם אם יהיו לי עוד עשרה ילדים לילך לא תפסיק להיות הבת שלי, ואני לעולם לא אפסיק לחפש אחריה. אני מוכן לסלוח למרינה על מה שהיא עשתה לילדה ולי אם היא תחזור לכאן, אבל אני לא מוכן לסלוח לשופט".
כתבתנו טובה צימוקי מוסרת: מדי שנה מוגשות מאות תביעות רשלנות נגד שופטים שכולן נדחות על הסף. לפני מספר חודשים, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, אמר נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ורדי זיילר, כי במקרים קיצוניים יש לאשר תביעות רשלנות אישית נגד שופטים.