ועדת השחרורים החליטה לשחרר את יונה אברושמי

ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר החליטה לנכות שליש מתקופת מאסרו של יונה אברושמי ולשחררו בשחרור מוקדם. עם זאת, החליטה הוועדה לעכב את ביצוע בכמה ימים, על מנת לאפשר למדינה לערער על ההחלטה.
שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, שישב בראש ועדת השחרורים, אמר לאברושמי עם הקראת ההחלטה: "מי ייתן ותכפר בעתיד על מעשיך". אברושמי אמר לאחר מתן ההחלטה: "אני מתרגש. אני חוזר ואומר שאני מתחרט על מה שעשיתי".

הוועדה: הליכי השיקום הניבו פירות

הפרקליטות התנגדה לניכוי שליש ממאסרו של אברושמי. נציגת הפרקליטות, עו"ד גנית גדות-כרמי, טענה כי מדובר ברצח מסוכן על רקע אידיאולוגי, ולדבריה שחרור של אברושמי יפגע בתחושת הצדק של הציבור. בנוסף, טענה הפרקליטות כי לאברושמי הרשעות רבות, שחלקן בוצעו במהלך מאסרו הנוכחי. לדברי נציגת הפרקליטות, התנהגותו של אברושמי בבית הסוהר הייתה שלילית, והיא הגיעה לשיאה כאשר בשנת 92' הוא דקר שני סוהרים.
מנגד טען בא כוחו של אברושמי, עו"ד אבי עמירם, כי אברושמי אינו מסוכן, וכי הוא עבר תהליך שיקום ממושך. לדברי עו"ד עמירם, אברושמי מתחרט על מעשיו, והוא מבקש לנסות ולשקם את חייו במסגרת הקהילה.
חברי ועדת השחרורים - השופט אדמונד לוי, הקרימינולוג ד"ר מרדכי ירושלמי, העובד הסוציאלי אברהם מור ונציגת שירות בתי הסוהר, סגן גונדר עו"ד עליזה יעקב - כתבו בהחלטתם כי לנגד עיניהם עמדו השיקולים לחומרה, אך עם זאת הם התרשמו שבהתנהגותו של האסיר חלה רגיעה ניכרת. לדבריהם, הליכי השיקום הניבו פירות, ולו המצב היה שונה, מותר להניח שהשב"כ, המשטרה והשב"ס לא היו נותנים את הסכמתם לכך שאברושמי יהלך כמעט חופשי במסגרת השיקום שלו.
הוועדה קבעה כי לאחר שחרורו של אברושמי יהיה מעקב אחר התנהגותו, והוא ייפגש בסדירות עם עובדת סוציאלית בת"א. הוא יעבוד עם שחרורו במפעל דפוס "חיש" ברמלה, ויהיה רשאי ללמוד בשעות הערב, ע"פ בקשתו, שיעורי תורה. בחצי השנה שלאחר השחרור יהיה עליו לשהות בביתו בין חצות לשש בבוקר.
עו"ד עמירם אמר לאחר ההחלטה: "אין לי ספק שההחלטה הייתה מאוזנת וראויה. אברושמי ריצה תקופה מאוד ארוכה והביע חרטה על מעשיו".
יו"ר סיעת מרצ, יוסי שריד, גינה את ההחלטה ואמר כי "יש בכך סימן לכך שאם הטרור הוא 'שלנו', הרי שהוא פסול פחות". לדברי שריד, "היחס הסלחני של רשויות החוק כלפי טרור יהודי הוא הרה אסון. שורש הרע נעוץ בשחרור החפוז והשערורייתי בשעתו של אנשי המחתרת היהודית בלחץ אנשי ימין".

רקע: אברושמי זרק רימון בהפגנת "שלום עכשיו"

בעשרה בפברואר 83', במהלך הפגנה של "שלום עכשיו", זרק אברושמי רימון לעבר המפגינים. פעיל השמאל אמיל גרינצוויג נהרג, ועוד תשעה בני-אדם נפצעו. בינואר 84' נעצר אברושמי.
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את אברושמי שנה לאחר מכן ברצח וגזר עליו מאסר עולם. השופט צבי טל סבר, בדעת מיעוט, שיש להרשיע את אברושמי בפגיעה בנסיבות מחמירות בלבד.
עשר שנים לאחר מכן קצב נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן, את עונשו של אברושמי ל-27 שנות מאסר. מאז ריצה אברושמי כבר 18 שנים בכלא. בשנה וחצי האחרונות עבד בהוסטל שיקומי וחזר לישון בכלא.