גישור במקום משפט. סוף לסכסוך?

כששני צדדים נקלעים לסכסוך משפטי הם הופכים פתאום מאתה ואני לתובע ונתבע, במקום לדבר זה עם זה הם מתקשרים באמצעות עורכי-דין יקרים, ולבסוף מכריע בעניינם שופט - ולא תמיד בטוח שהחלטתו היא האופטימלית לשני הצדדים. למראית עין יש אמנם צד אחד שזכה במשפט, אבל בהתחשב בזמן הרב שחלף והתבזבז בדיונים המשפטיים, בכסף הרב ששולם עבור סיוע משפטי ובמקרים רבים בהרס המוחלט של היחסים בין הצדדים - לא בטוח שזכייה היא הביטוי הנכון כאן. אבל לטחנות הצדק האיטיות והיקרות יש חלופה - ולמרבה הפלא מערכת בתי-המשפט היא הראשונה שתמליץ על חלופה זו: הליך הגישור.
גישור הוא תהליך של תיווך בין שני צדדים מסוכסכים, שמטרתו להגיע לפתרון המוסכם עליהם. תפיסת העולם העומדת מאחורי טכניקת הגישור היא כי הידברות היא הדרך העדיפה, וכי אנשים מוכשרים לפתור מחלוקת ביניהם טוב יותר מאשר גורם חיצוני. הנקודה המשמעותית ביותר בהליך היא שלגישור מגיעים הצדדים מבחירה חופשית וללא כל כפייה. הצדדים נפגשים עם צד שלישי, המגשר, שמסייע להם ליישב את המחלוקת. הוא אינו שופט ולא מוסמך להחליט עבור הצדדים או לכפות עליהם דבר. בגישור אין מצב שבו צד שלישי (שופט או בורר) קובע עבור הצדדים, ובכך מכריע אומנם את הסכסוך אך לא מיישב אותו. מדובר בתהליך חיובי מעיקרו, והרעיון הוא להימנע מהטחת אשמה ולאפשר לצדדים עצמם למצוא פתרונות. כאמור, בגלל העומס הרב המוטל על בתי-המשפט הם החלו בשנים האחרונות, בהנחיית נשיא בית-המשפט העליון השופט אהרון ברק, להוביל מגמה של הפניית סכסוכים לגישור. על-פי הערכה מידי שנה מפנים בתי-משפט אלפי תיקים שנמצאו מתאימים להליך של גישור. לפי הביטאון נקודת גישור של לשכת עורכי-הדין, מספר התיקים שהופנו לגישור בשנת 2001 (עד נובמבר) רק מביהמ"ש השלום בתא עמד על 522 תיקים למרכזי גישור, ו-717 תיקים למגשרים פרטיים. להערכת עוד שי סגל, יו"ר המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי-הדין, כ-50 עד 60 אחוז מהתיקים שמופנים לגישור מסתיימים בהצלחה, ובתביעות קטנות כ-75% מהתיקים הסתיימו בהסכם.

מתאים לסכסוכים בתוך המשפחה

לדברי עו"ד תמר ברק, מנהלת חברת גומא המרכז הישראלי לגישור, כמעט כל מקרה מתאים לגישור. "הכול תלוי בשאלה אם הצדדים מסוגלים להכריע בסכסוך של עצמם, וכן באינטרסים שלהם". קחו למשל את המקרה של אורית (שם בדוי). היא עבדה בתור מפיקה במשרד הפקות גדול, עד שקיבלה הודעת פיטורין על רקע מחלוקת מקצועית עם המנהל שלה. אורית פנתה למנכ"ל החברה ודרשה את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לה. "אבל אז נדהמתי לגלות כי המעסיק טוען שאני פרילאנסרית, ולכן דרישותיי נדחות", מספרת אורית. אורית הגישה תביעה נגד המשרד אבל אז החליטה שלא להמשיך את ההליך בבית-המשפט. "המנהל שלי בעצמו הציע שנלך על מגשר". "בהתחלה חשבתי שזה לרעתי, אבל אחר-כך עשיתי אחד ועוד אחד והבנתי, שאני עוד אצטרך אותו בעתיד. התחום שלנו הוא תחום מצומצם, וחבל להסתכסך ולהיתפס כבעייתית. גם בשבילו זה היה פתרון טוב, כי בית-המשפט יכול היה להכריע לטובתי וזה היה מציב לו בעיה מול שאר העובדים". בעזרת המגשר הצליחו אורית ומשרד ההפקות ליישב את המחלוקת. "בבית-משפט הייתי אולי משיגה יותר כסף, אבל בגדול אני מרוצה. כל השנאה והמתחים נעלמו, פתרנו את העניין בצורה מכובדת בעצמנו ואני לא אתפלא אם בעתיד הקרוב אפילו נעבוד יחד".

לא לכל סכסוך

למרות זאת חשוב להבין שהליך הגישור אינו מתאים לכל סוגי הסכסוכים. המקרים המתאימים ביותר הם סכסוכים שבהם מערכת היחסים בין הצדדים היא אישית, נמשכה זמן ארוך ועוד צפוייה להימשך. כמו למשל בין בני משפחה, שותפויות, קשר בין עובד למעביד, ספק-לקוח, רוכשי דירה מול חברת בנייה ועוד. כמו כן סכסוך שמקורו בשאלות עובדתיות מתאים יותר להליך של גישור מאשר סכסוך העוסק בשאלה משפטית מורכבת. במקרים המתאימים, בחירה בהליך של גישור נושאת בחובה יתרונות רבים. ראשית הוא קצר באופן משמעותי מההליך השיפוטי, שם יכולות לחלוף להן מספר שנים עד מתן פסק-דין. גם ההוצאות הכספיות קטנות במידה ניכרת מהוצאות הכרוכות בניהול משפט. הגישור הוא גם הליך פשוט ולא מאיים, והצדדים אינם נדרשים להציג ראיות והם יכולים לבחור אם לשבת עם או בלי עורכי-דין. שלא כמו בבית-המשפט כל צד יכול להיפגש ישירות עם המגשר. יתר על כן, אם הליך הגישור נכשל, כל מסמך או אימרה המוחלפים במהלך הגישור אינם מחייבים את הצדדים והינם חסויים באופן מוחלט - כך שלא ניתן להציגם מאוחר יותר בבית-משפט.
גישור גם מתאים לצדדים המעוניינים לשמור על פרטיות ולנהל את ענייניהם ללא ידיעת התקשורת. דיון בבית-משפט הוא פומבי וניתן לדווח עליו לציבור הרחב. הפומביות הזו גורמת לעיתים קרובות להסלמה של היריבות בין הצדדים. אבל היתרון הגדול ביותר של הליך הגישור היא העובדה שאיש לא מסיים את ההליך כמנצח או מפסיד. שלא כמו בבית-המשפט, השליטה בהליך היא בידי הצדדים: הם אלה שיחליטו בסוף איך ייראה ההסכם אשר יביא לסיום הסכסוך בניהם. ויש לכך עוד תוצאה חיובית: מכיוון שהצדיים הם אלה שקבעו את תוצאות הגישור נפתחת בפניהם אפשרות לשתף פעולה בעתיד. אגב, גם אם אחד הצדדים בסכסוך זו מדינת ישראל אפשר לבחור בהליך של גישור. היועץ המשפטי לממשלה קבע באחרונה קריטריונים לגבי סכסוכים, שגישור הוא הדרך המתאימה ליישבם. למשל סכסוך שבו המדינה מוכנה לפעול לפנים משורת-הדין או מצב שבו המדינה מעוניינת בשיתוף פעולה עתידי עם בעלי-הדין.

אין פיקוח על הכשרת מגשרים

מטבע הדברים, בחירת המגשר היא השלב הקריטי ביותר בהליך הגישור. אישיותו, רמתו המקצועית וכישוריו הם אלו שיכריעו אם התהליך יסתיים לשביעות רצון הצדדים או שההליך ייכשל והצדדים יפנו לבית-המשפט. מגשר חייב להיות בעל תואר אקדמאי, ניסיון של חמש שנים בתחום עיסוקו, ועליו לעבור קורס של 40 שעות במרכז גישור (בקרוב תיכנס לתוקף המלצה לקורס של 60 שעות). כמו כן אסור שלמגשר תהיה עבירה שיש עמה קלון. לצדדים המסוכסכים הזכות לקבוע את זהות המגשר, אולם אם הם לא הגיעו לידי הסכמה רשאי בית-המשפט לבחור מגשר מתוך רשימת מגשרים המצוייה בידי מינהל בתי-המשפט. מדובר במצב בעייתי מכיוון שבישראל פועלים עשרות מרכזי גישור, ללא כל פיקוח. יש רשימות מגשרים ארוכות, אך האזרח לא יכול לדעת איזה מרכז ואיזה מגשר נחשב לטוב ומי פחות. חמור מכך, לאזרח שנפגע לטענתו מפעילות של מגשר אין כתובת אליה הוא יכול לפנות ולהגיש תלונה, למרות שפורמלית למנהל בתי-המשפט יש סמכות להוציא מגשר מרשימת המגשרים של בתי-המשפט.
עו"ד שי סגל מודאג מאוד מהמצב בארץ: "יש לזכור שגישור הוא עניין מקצועי. אבל כיום כל נושא פעילות מרכזי הגישור אינה מפוקחת, וכל אחד יכול להקים מרכז גישור ולתת שירותי גישור". כך לדוגמא, המרכז הארצי לגישור, שהינו יחידה של משרד המשפטים, מספק רשימה ארוכה של מרכזי גישור אך מוסיף הדגשה: רשימה זו הינה אינפורמטיבית בלבד ואין בה משום המלצה. למשרד המשפטים אין מידע על הרמה המקצועית של שירותי הגישור וההכשרה. אנו מציעים כי תערכו על כך בירור בעצמכם.
גם במקרה שבית-המשפט ממנה מגשר, אין בכך ערובה לטיבו ולאיכותו. לטענת עורך-דין המצוי בתחום, בתי-משפט מפנים למגשרים על-פי תחושת בטן, ויש אינו יודע באמת אם הרשימה המצוייה בידי מנהל בתי-המשפט מבטיחה בהכרח מגשר טוב. לדברי עוד רונית זמיר, היועצת המשפטית של המרכז הארצי לגישור, בחודשים הקרובים מתעתד המרכז לבצע פעילות של הערכת התפקוד המקצועי של מגשרים. עד אז ההמלצה הטובה ביותר היא כאמור לבקש המלצות ממי שכבר התנסו בהליך כזה.

גישור חינם בתביעות קטנות

לגישור ניתן להגיע במספר דרכים. ראשית אם אחד הצדדים הגיש תביעה לבית-המשפט - הצדדים יכולים לבקש למנות מגשר שיסייע ביישוב הסכסוך, או שבית-המשפט מפנה אותם לגישור לאחר שנתנו את הסכמתם לכך. אם הליך הגישור מסתיים בהסדר, הוא מקבל תוקף של פסק-דין בהתאם לבקשת הצדדים והאגרה ששולמה מוחזרת. אם הצדדים לא הצליחו להגיע להסדר, ממשיך הדיון בבית-המשפט מן המקום שבו הופסק.
אפשר גם לפנות למגשר מוסכם עוד לפני שפונים לערכאות שיפוטיות. להסכם שהושג בהליך של גישור טרם משפט יהיה תוקף של חוזה. כיום מספק החוק חידוש, לפיו הצדדים יכולים להגיש לאישור בית-המשפט הסכם שהושג מבלי שהוגשה אפילו תביעה ומבלי שהסכסוך נכנס למפתן בית-המשפט. במהלך הגישור מקיימים הצדדים ביניהם מפגש או סדרת מפגשים בהנחיית המגשר. פגישה ממוצעת נמשכת כשעתיים וחצי ומספר המפגשים תלוי בצדדים עצמם, וינוע בין בדרך כלל מפגש אחד לחמישה. החוק לא קובע שכר מינימום או מקסימום למגשר. רוב המגשרים גובים באמצעות מרכזי הגישור כ-205 שקל מכל צד עבור כל שעת גישור, אבל ניתן למצוא מגשרים שגובים גם 250 דולר לשעה ויותר. הכול תלוי במורכבות התיק ובדמות המגשר (למשל שופט בדימוס יגבה שכר גבוה יותר). אגב, מי שהגיש באחרונה תביעה בבית-המשפט לתביעות קטנות כדאי שיידע שהוא יכול לקבל שירותי גישור חינם אין כסף. מערכת בתי-המשפט אימצה את יוזמת המוסד הארצי לגישור לפיה מגשרים יבצעו את גישור בתיקים ללא שכר. במקביל, מגשר שטיפל חינם בשניים עד שלושה תיקי תביעות קטנות יהיה זכאי לקבל מבית-המשפט תיק אחד לגישור בשכר בתביעות גדולות יותר.

400 דולר לשעת גישור

אחד היתרונות המרכזיים בהליך גישור הוא עלויות מצומצמות. אבל גם לכלל הזה יש יוצאים מין הכלל ואפשר למצוא מגשרים שיגבו ממכם גם 400 דולר לשעה. מדובר בעיקר במגשרים הנוצצים, שהיו בעבר בעלי תפקיד רם או ישבו על כס השפיטה. בין אותם נחשבים ומוערכים ניתן למצוא את שופט בית-המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר, את השופטות המחוזיות בדימוס שרה פריש והדסה בן-עתו, וכן את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עוד מיכאל בן-יאיר. הם גובים בין 300 ל-400 דולר לשעת גישור. סכום זה מתחלק בין הצדדים לסכסוך, כך שבהערכה גסה כל צד ישא בשכר טירחה של 800 שקל לשעה. אגב, לא בטוח כי שופט בדימוס הוא דווקא הבחירה הנכונה למגשר. לא ברור מה הקשר בין יכולת של שופט בדימוס שהכריע במשך שנים לבין יישוב סכסוכים. מדובר בפעולות שונות המצריכות כישורים שונים, אמר לנו אחד מעורכי-הדין הבכירים המשמש כמגשר. מגשר אחר הוסיף כי כישורי שופט וכישורי מגשר הם שני הפכים. שופט רגיל להיות במרכז, לנהל את ההליך כמעט מבלי שהצדדים יתבטאו ולהכריע בכל נקודה. מגשר עושה פשוט את הפעולה ההפוכה: הוא מציב את שני הצדדים במרכז, ומשתדל לאפשר להם לבטא את עצמם טוב יותר במקום לפתור להם את הבעיה. לדבריו קשה להאמין שמי שמורגל לחשוב כשופט יכול לעשות מטמורפוזה. האיום הגדול על התחום הוא, ששופטים נוטים להעביר את רוב התיקים לעמיתיהם לשעבר, וכך בעצם מתקבלים פתרונות כמו-משפטיים במקום גישורים אמיתיים.

מנקודת מבטו של מגשר / אורן רוזנשטיין

אין שום סיכוי שאני אגיע איתו להסכם! - זה המשפט הנפוץ ביותר ששומעים בתחילת גישור. אבל למרבה ההפתעה של שני הצדדים, כשמגיעים למגשר טוב מסתיימים רוב הסכסוכים בהסכמים ובאנשים מרוצים. מה בעצם גורם לשני אנשים מסוכסכים, שבתחילת הגישור בדרך-כלל שונאים זה את זה, לצאת מהחדר עם הרבה פחות כעסים, ולרוב בלחיצת-יד? זה נובע מכך שהגישור מעניק חוויה נדירה מאוד במציאות היומיומית הישראלית. הגישור מציב במרכז את האנשים. הם באים, מספרים את סיפורם במילים שלהם, וכשאחד מספר, כל שאר האנשים בחדר רק מקשיבים. לא קוטעים, לא מתעמתים, לא מגיבים. מתי בפעם האחרונה הקשיב לכם מישהו כשהייתם במצוקה, מבלי לספק מייד את דעתו המלומדת? להקשבה כזו יש כוח לרפא כאב.
התוצאה של דיון מהסוג הזה היא, שהצד השני שומע פתאום סיפור אנושי ולא צרור האשמות. במקום הוא עשה לי, הוא אשם, שומעים מלים כמו זה כואב לי. כשמבינים שהצד השני לא מנסה להשיג משהו על חשבונך, לאנשים הרבה יותר קל להיענות ולהיות לארג'ים. אנשים מגלים בחדווה כמה כיף להיות בסדר, ופשוט להגיע לפתרון הטוב ביותר עבור שני הצדדים.
גישור אינו פשרה כפויה, שבה כל צד מרגיש שקצת דפקו אותו, זה לא מצב שבו מישהו יצא פראייר. הפתרונות בגישור שונים לחלוטין. בגישור בודקים את מערכת היחסים ומנסים להפיק ממנה את המקסימום. לדוגמא אם מוסכניק הסתכסך עם נהג טנדר שדפק לו את האוטו בכביש, בית-משפט רק יעביר כסף ביניהם. בגישור יכול בהחלט להיוולד מיזם משותף של מוסך תיקונים נייד, שבו אחד מספק את הטנדר ונוהג, והשני את המיכשור ואת כוח-האדם לתיקונים. כך, במקום להפסיד כסף אפשר פתאום לייצר כסף שבכלל לא היה בתחילת הסיכסוך. תחשבו על זה.

עו"ד אורן רוזנשטיין הוא מגשר ומדריך קורסי גישור בגישור בישראל, גומא ולשכת עורכי-הדין בירושלים.