מבצע "חומת מגן" - סיפורי ההרוגים

נולד בהתנחלות אלון-מורה שבשומרון, ושנים אחדות לאחר מכן עברה משפחתו לאיזור חברון. שמואל התחנך בקריית-ארבע, ואת לימודיו התיכוניים עשה בישיבה באילת. בתום לימודיו התגייס לחטיבת גולני.

משפחת וייס היא מהמשפחות הוותיקות והמוכרות בקריית ארבע. אביו של שמואל, אריה, הוא מראשי "מדרשת הרובע" בירושלים, ואמו - ספרנית באולפנה ביישוב.

"שמוליק היה אחד שאהב את כולם, אבל הצניעות היתה התכונה הבולטת ביותר שלו", אמרו אתמול בני משפחתו האבלים.

רבים מתושבי קריית-ארבע והאיזור הגיעו אתמול לנחם את המשפחה האבלה. שמואל וייס הועלה לאחר מותו לדגרת סמל.

מתניה גדל בקיבוץ טירת צבי, בבית מאוד ציוני. הוריו, רינה ומרק, עלו מניו יורק לפני 23 שנים במסגרת גרעין של תנועת "בני-עקיבא". לבני הזוג חמישה ילדים. מתניה היה הבכור. הוא היה שחקן כדורעף בנבחרת של המועצה האזורית ובתום הלימודים הצטרף למכינה הקדם-צבאית "בית ישראל" בירושלים.

"הוא היה בחור רגיש, עדין, אופטימי, גבר שבגברים, בחור רציני, מנומס ואדיב. לאחרונה התחיל לדבר עם חבריו על הטיול הגדול בתום השירות", סיפרו חברותיו לשיכבה.

הוריו של ניסן, חנה ועמי, ספרית ועובד התעשיה האווירית, מיררו בבכי במהלך סוף השבוע בביתם שהתמלא בעשרות מחבריו של הבן. אמו שאלה כל הזמן: "למה הוא לא ירה ראשון במחבלים?". בשנתיים האחרונות התגורר ניסן עם חברתו איה בתל אביב ולמד במכללה למינהל בראשון לציון.

"הוא היה התגשמות החלומות של הוריו", אמר אחד החברים. "הם כל כל שמחו שהוא מצליח בלימודים ריאליים, הם היו מאוד גאים בו. עוד בתיכון הוא התלבט מבחינת הלימודים ומבחינה חברתית. הוא ידע ליהנות מהחיים, אחרי הצבא עשה טיול גדול בדרום אמריקה. כל כך אבסורד, שדווקא הוא, שיכול היה להישאר בעורף כג'ובניק, התעקש להעלות את הפרופיל שלו ונהרג אחרי שקיבל צו 8".

הוא הותיר אחריו הורים ואחות, אורטל, תלמידת תיכון.

"הוא היה בחור מקסים ויפה תואר, חדור מוטיבציה ואהבת הארץ" ,סיפר בכאב האב.

במהלך שירותו הצבאי, שהה טל חודשים אחדים גם בדרום לבנון. אחר כך, מעת לעת, שירת בשטחים במסגרת הנח"ל. האב סיפר, כי "רועי מיעט לספר על שירותו הצבאי, כי לא רצה להדאיג את אמו. השיחה האחרונה שלי איתו היתה ביום חמישי. רועי היה בדרך הביתה לחופשה. הוא הגיע לחיפה ובשעה 4 אחר הצהריים הודיעו לו לחזור מיד. הוא התקשר להודיע שהוא חוזר. שאלתי אותו, 'רועי, מה קרה?', והוא אמר לי, 'אבא מה אני יכול לעשות, יש מלחמה ואני חייב להגיע מיד לבסיס'. ביקשתי שישמור על עצמו".

לפני כשלושה שבועות הגיע רועי בפעם האחרונה לביתו, ואת ליל הסדר עשה יחד עם חבריו לגדוד בשטחים.

רועי טל הניח הורים, עמי ומזל, ושני אחים גדולים, יובל, בן 32, וחגי, בן 28.

הוא יובא למנוחות מחר (א') בבית העלמין הצבאי בנהריה. מועד הלוויתו המדויק טרם נקבע.

ביום חמישי, יום לפני שנהרג, נפגשו האחים אלעד ועודד קורנפיין, בשטח הלחימה ברמאללה, לאחר שאלעד, בן 25, גויס למילואים בצו 8. "נפגשנו דקות ספורות לפני שעלה על המסוק בדרכו לג'נין. כשראיתי אותו פרצתי בבכי ולא יכולתי להיפרד ממנו. הרגשתי שמשהו רע עומד לקרות", סיפר אלעד בדמעות. "נתתי לו את הפלאפון שלי והוא שוחח עם בני המשפחה. זו היתה שיחתם האחרונה איתו".

קורנפיין היה מוזיקאי מוכשר, ומתופף בלהקה שניגנה בעמק הירדן ואף ליוותה את שרהל'ה שרון.

הוא הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. הלוויתו תתקיים מחר (א'). מועד מדויק להלוויה עדיין לא נקבע.

האב אבינועם ספד לבנו: "הוא היה בחור הכי צנוע שאני מכיר, נשמה של ילד, אהב לטייל בכל הארץ, הכיר את המדינה לאורכה ולרוחבה. האב אבינועם הוסיף: "הוא נהרג במשימת התנדבות. זה כל כך מאפיין את הבן שלי. הוא יחסר לנו מאוד".

סגן ניסים בן דוד למד בישיבה התיכונית נווה הרצוג ולאחר מכן במכינה הצבאית בעצמונה. ניסים, ששירת בסיירת גבעתי, נכנס לפני כחודש לשירות קבע. אתמול התנדב למשימה עם כוח גולני, ובה נהרג. הוא יובא למנוחות מחר ב- 13:00 בחלקה הצבאית של בית העלמין באשדוד. סגן בן דוד הותיר במותו זוג הורים שלושה אחים ושתי אחיות.

עינן היה הבן הבכור מבין חמישה אחים. הוא הותיר אחריו את אמו מזל, אביו ציון, שני אחים ושתי אחיות. שתיהן משרתות בקבע וכך גם אחד האחים. האח השני נמצא כעת במילואים.

עינן סיים לימודי הנדסה אזרחית בטכניון ובאחרונה חזר מטיול ארוך בחו"ל. קרוב משפחתו אמר עליו: "הוא היה הנכס של המשפחה, הבן הבכור שכל הזמן דאג לאחים שלו ולבני המשפחה. הוא היה האור של המשפחה ומבחינתו היא היתה כל עולמו".

"הוא נחשב לקצין מצטיין והתקדם מהר מאד", מספר ליאור, חברו ליחידה. "לפני חודשיים הוא חזר ליחידה אחרי חצי שנה של לימודים. הוא ואשתו קנו דירה במודיעין ואמורים היו לעבור לגור בה. הוא היה איש נפלא ולוחם נהדר, זו אבידה גדולה".

שמואל טולדנו הינו הצעיר מבין תשעת ילדי המשפחה. את לימודיו התיכוניים סיים בקריית שמואל והמשיך אחר כך במכינה הקדם-צבאית "קשת" שברמת הגולן. לפני כחצי שנה הוא התגייס לחיל השיריון ובחר לשרת בחיל קרבי, למרות שיכול היה לשרת קרוב לביתו. הוא שימש טען קשר, ולפני שבוע וחצי הוצב עם יחידתו באזור עזה.

אחיו חיים סיפר, כי "שמואל היה ילד שאהב מאוד לעזור לכולם וכבן זקונים היה היחיד שנותר עם הוריו". לפני שלושה ימים שוחח חיים בפעם האחרונה עם אחיו המנוח. בשיחה ביקש משמואל שישמור על עצמו, הלה השיב שאין לו מה לדאוג וש"הכל יהיה בסדר".

רק ביולי האחרון השתחרר רוט מהצבא. צו ה-8 שקיבל ביום שישי שעבר זימן אותו לשירות המילואים הראשון שלו מאז השתחרר. בני משפחתו סיפרו כי לא ידעו שנשלח לגיזרת בית לחם.

גיסו של רוט, רן שכטר, סיפר כי "הוא התארגן על החיים, התעסק בצילומים והיו לו תוכניות לנסוע לטייל בחו"ל". בחודשיים האחרונים עבד רוט בעבודות מזדמנות, וחסך כסף לנסיעה לחו"ל.

רוט היה הבן האמצעי במשפחה. אחותו הגדולה בת 27, ואחותו הצעירה עומדת לפני גיוס. "אופיר היה אדם יצירתי וישר. היו לו הרבה חברים. היו לו תוכניות גדולות לחיים והן נקטעו פתאום", אמרו בני המשפחה.

הלוויתו נערכה ביום חמישי, ה-4 באפריל, בבית העלמין הצבאי בנתניה.

ביום רביעי בלילה עוד היתה משפחת פומרנץ משפחה רגילה ומאושרת. בועז הגיע הביתה לליל הסדר, והשמחה היתה גדולה. לפנות בוקר הוקפץ בועז ליחידה. 24 שעות אחר כך הוא נהרג במהלך הפריצה לשטח המוקטעה.

בועז התגייס לסיירת "אגוז" בעקבות אחיו, אליהב, שהיה אף הוא לוחם ביחידה. "בועז היה משכמו ומעלה. מלח הארץ, איש שתמיד הצטיין בכל מה שעשה. היו לו עשרות חברים, הוא התקבל לכל הקורסים היוקרתיים בצה"ל, הוא תמיד שאף להגיע רחוק ותמיד התבלט", סיפרו חבריו.

האב אבנר חווה את הטרור על בשרו לפני 27 שנה. ב-1974 פרצו מחבלים לקרית שמונה, והגיעו לרחוב שבו התגורר. אבנר הסתתר בדירתו - וניצל. סגן בועז פומרנץ השאיר אחריו הורים, אח ואחות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שמונה.

משפחת שליאפשטיין עלתה מגרוזיה לפני שש שנים. "כשרומן התגייס לצבא שיבצו אותו כנהג משאית, אבל הוא לא היה מוכן להשלים עם ההחלטה. הוא נאבק במפקדיו ועשה מהומה כדי שיאפשרו לו להתנדב לגולני. כשנעתרו לבקשתו - הוא היה מאושר", סיפר האב דוד. כדי לא להדאיג אותם, לא סיפר רומן להוריו היכן הוא משרת. "כשהוא היה בג'נין - הוא סיפר שהוא בעפולה. כשהם נכנסו לטול כרם - הוא סיפר לנו שהוא בנתניה. כל פעם ששאלנו אותו מה הוא עושה בצבא, הוא היה מתחמק ומבקש 'תשאלו אותי רק איך אני מרגיש'", הוסיף האב.

וכאילו לא די באבל הנורא שירד על ההורים, אתמול היו צריכים לעסוק בשאלה היכן ייקבר רומן, שכן אמו אינה יהודיה, ולכן גם רומן עצמו אינו נחשב יהודי.