שלא נדע: איך לכתוב צוואה
בימים טרופים אלו רבים חושבים על הכנת צוואה. מהי צוואה, איך מכינים אותה ובמה זה כרוך. מדריך
כל אחד, בשלב כזה או אחר בחייו, חושב על הצורך להכין צוואה. אבל נראה כי לא הרבה עשו משהו מעבר למחשבה: יש הדוחים את הקץ משיקולים של מזל רע, יש החשש מהפרוצדורה וההוצאות העלולות להיות כרוכות בכך וממריבות במשפחה, ויש כאלה שפשוט לא יודעים איך לעשות את זה.
אז מהי צוואה, איך עושים אותה, במה זה כרוך, ומעל לכל – איך לא גורמים תוך כדי כך למשבר משפחתי ולמאבקי ירושה. על כל אלה ננסה להשיב על קצה המזלג בטור זה.
לשון החוק קובעת כי במותו של אדם עובר עזבונו ליורשיו. אם לא קיימת צוואה, העזבון מחולק על-פי דין. כלומר, במידה שאין צוואה (או במקרה בו נפסלה צוואה) יחולק העזבון בין מי שהיה במות המוריש בן-זוגו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי-הוריו וצאצאיהם (כולם יקראו להלן "קרובי המוריש").
לבן-זוגו של המוריש מגיע חלק מהרכוש, כולל מכונית הנוסעים, השייכים לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף. אתהרכוש נוטל בן הזוג לפי החוק כדלקמן:
אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי; אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים. עם זאת, במידה שערב מות המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון. לעניין זה, מי שאומץ כדין נחשב כבן משפחה בהתאם.
יורש פסול או יורש שהסתלק מחלקו (ויתר עליו) לא ייכלל בהסדר זה. אם לא הניח המוריש קרוב – יורש בן הזוג את העזבון כולו.
באשר לסדר עדיפויות היורשים: ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי-הוריו. ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי-הוריו ביניהם. כאשר לא הניח המוריש אחריו הורים או הורי הורים, וילדו מת לפניו והשאיר ילדים - הילדים יורשים במקומו. על דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו.
חשוב לדעת: במידה שאין יורשים כמפורט יזכה בירושה לא אחר מאשר אוצר המדינה.
ארבע דרכים לעריכת צוואה כל האמור לעיל יחול במידה שאין צוואה תקפה. אם נערכה צוואה תחול היא במקום ההסדר החוקי שתואר. קיימות דרכים שונות לעריכת צוואה: צוואה בכתב-יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה.
צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה (המוריש), תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.
צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת-ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור. קטין, מי שהוכרז פסול-דין ומי שיש לו עניין בצוואה (כלומר נזכר בה כיורש) אינם כשירים להיות עדים לעשיית צוואה.
צוואה בפני רשות תיעשה על-ידי המצווה באמירת דבריו בעל-פה בפני שופט, רשם של בית-משפט, רשם לעניני ירושה חבר של בית-דין דתי או נוטריון או בהגשת דברי-הצוואה בכתב. דברי-הצוואה כפי שנרשמו או כפי שהוגשו ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והגורם המאשר יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
נכתבה הצוואה בלשון (שפה או נוסח) שהמצווה אינו מבין, תיקרא היא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה. במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על-ידי המצווה עצמו.
מי שעשה צוואה בכתב-יד, בעדים או בפני רשות, רשאי להפקידה אצל רשם לענייני ירושה. שכיב-מרע (אדם הנוטה למות) וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו. במקרה כזה ירשמו דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, בזכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה. רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם. נעשתה צוואה בעל-פה ולא נפטר המצווה בתוך חודש ימים ממועד שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה תהא הצוואה בטלה.
במקרה שאין לבית-המשפט ספק באמיתותה של צוואה, רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים הנ"ל או בכשרות העדים. כלומר, כאשר ברור שהצוואה אמיתית ומשקפת נכונה את רצונו האמיתי של המצווה לא יפסול אותה בית-המשפט בשל פגם טכני. גם אם ייפסל חלק מהצוואה לא בהכרח תיפסל הצוואה כולה, ובמידת האפשר יקויימו החלקים האחרים (במגבלות הנ"ל).
מה קורה כשהמוריש נפטר? כדי לפעול להעברת העזבון על שם היורשים יש לקבל צו ירושה (כשאין צוואה) או צו קיום צוואה (במידה שקיימת כזו). כל אחד מהצווים דורש פרוצדורה מסוימת. קיימים אנשים המעדיפים להוריש ב"יד-חמה" (בעודם בחיים) כדי למנוע מאבקי ירושה עתידיים. יש לציין כי בסיטואציות שכאלה אי-נוחות המצווה, אף בהעדר קרוביו, הינה רבה. נוכחות של קרובים עלולה להפוך הדבר ממשימה בלתי נעימה אך הכרחית לעינוי של ממש.
חשוב לדעת: מטרתה של הצוואה הינה כי רצונו של המצווה יקויים ולא רצונם של אחרים. על המצווה לעשות הצוואה, במידת האפשר, כשהוא חופשי מלחצים (קל וחומר מלחצים העלולים להשפיע על חשיבתו הרציונלית ובחירתו החופשית).
לסיכום כדאי לדעת: גם אם יש לכם משפחה מגובשת, תומכת, אוהבת ונדיבה אין זה מתכון בטוח לחלוקה שקטה של העזבון בהעדר צוואה אמינה. מעמד חלוקת רכושו של הורה מנוח הוא רגיש ביותר הרווי מתחים שיש בהם הרבה מעבר לעניין הכספי עצמו.
ולנו לא נותר אלא לקוות שיורשיכם יוסיפו ליהנות עוד זמן רב מכם ולא מכספכם. חיים ארוכים!
תוכן הרשימה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו בביצוע ו/או בהמנעות מביצוע פעולה כלשהי.
הכותב הוא עו"ד, בורר, חבר וועדת החקיקה למדע וטכנולוגיה, וועדת החקיקה למחשוב, וועדת הבנקאות, וועדת תובענות ייצוגיות וועדת המחשוב הארצית של לשכת-עורכי-הדין.
לפנייה לכתב/ת 
המחבר, עו"ד תומר ריטרסקי
מומלצים
