אז מי ניצח, פרארי או פרארי?

רק פניה אחת נותרה כדי שרובנס בריקלו, הנהג המרשים ביותר של סוף השבוע באוסטריה – עם הזמן הטוב ביותר והובלה כמעט לכל אורך המירוץ - ירשום את נצחונו הראשון העונה. מאחוריו, קרוב מאוד-מאד, נהג אלוף העולם והמלך הגדול של עולם הגרנד פרי בשנים האחרונות, מיכאל שומאכר. הגרמני היה שם, עושה ככל הניתן כדי לשמור את בריקלו בטווח נגיעה, אורב לטעות, ממתין לתקלה, להילוך סורר. אבל לאף אחד לא היה ספק מי עומד לנצח. כי בריקלו באמת הבריק לאורך כל האירוע באוסטריה, החל ממקצי האימונים, דרך מקצה הדירוג ועד המירוץ עצמו.
אלא שביציאה מהפניה האטה לפתע הפרארי האדומה והמובילה, ואפשרה לפרארי מספר אחת, זו של שומאכר, לחצות ראשונה את קו הגמר. קהל עשרות האלפים במסלול, יחד עם מאות המיליונים בבית, לא המתין לועדת חקירה, לא צריך היה לשמוע הסברים על טקטיקה, אסטרטגיה, בעיות מכניות, חוזי פרסום או מושב עתידי בקבוצה, לאחר פרישתו של הגדול מכולם.
ולכן הקהל הגדול קרא בוז, התעקש להמשיך ולשרוק במחאה ולא להפסיק. ושומאכר, נבוך לכאורה או שלא, התעקש להעלות-לדחוף את בריקלו אל העמדה מספר אחת שעל דוכן המנצחים. ובאותה הזדמנות גם העניק לו את גביע המנצחים השייך למעשה למנצח, וגרם בכך לבלבול קל. כדי להוסיף על-כך, גם במסיבת העיתונאים שאחרי המירוץ הושיב את הנהג הברזילאי במושב מספר אחד.
"ההחלטה הקבוצתית לא תואמה איתי" אמר שומאכר לאחר מכן. "אני הופתעתי ממנה לא פחות מהצופים. עם היתרון הגדול שלי בדירוג לא חשבתי שיש בכך כל צורך, אבל פרארי כנראה רוצים להבטיח זכייה באליפות כמה שיותר מהר".
בריקלו לעומתו נראה רגוע יותר והסביר "אני בתקופה טובה בחיי, כאדם טוב יותר וכנהג טוב יותר, ואין לי בעיה להקריב ניצחון אחד עבור הרבים האחרים שכן יבואו". כדאי להזכיר בהזדמנות זו כי הנהג הברזילאי חתם רק לאחרונה על חוזה לשנתיים נוספות בפרארי, אולי לאחר עידן שומאכר…

אקשן?

הגרנד פרי האוסטרי נראה בשלבים הראשונים כעוד מירוץ נטול דרמות ומתח, בו תגבור פרארי באופן מוחץ על היריבות. וזה בדיוק מה שקרה, כאשר שוב הוכיחו האיטלקים באדום עד כמה הם מובילים על פני השאר בכל הנוגע לפיתוח הרכב הנכון למסלול הנכון. אלא שתוצאות הסיום - עוד ניצחון לשומאכר, יתרון ענק של נהגי פרארי על שאר המתחרים - לא מספרות על הדרמות שפקדו את המירוץ, בוודאי לא על הסיום השנוי במחלוקת.
בזינוק למירוץ פרצו שני נהגי פרארי ותפסו את המקומות הראשונים כאשר בריקלו, שזינק מהעמדה הבכירה, נוטל את המקום הראשון. שומאכר שפתח מהמקום השלישי, הצליח לעבור את אחיו הצעיר ועלה מייד למקום השני. מאחור היה זה ניק היידפלד בסאובר שהפתיע, פתח היטב ונטל את המקום השלישי לפני צמד מכוניות הוויליאמס.
אך תוך שתי הקפות הצליחו המכוניות בכחול-לבן לחלוף על פני הנהג הגרמני, שיהפוך - ולא מהסיבות הנכונות - לאחד מגיבורי היום. מאחור הצליח קולטארד לשפר מעט מיקום לאחר מקצה דירוג מאכזב, ותפס את המקום השישי כשהוא מקדים את בן קבוצתו קימי ראיקונן, זה שיפרוש מעט מאוחר יותר.
לאחר 22 הקפות כבר היה יתרון האדומים גדול מחצי דקה, וזה אומר זמן הקפה ממוצע מהיר בכמעט שנייה וחצי משאר המתחרים, על-פני מסלול עם זמן הקפה כולל של מעט יותר מדקה. אבל אז ניתן האות לתחילת הדרמה. מנוע מכונית הבאר של אוליביה פאניס פקע באמצע הישורת, והיא הסתחררה ועצרה במרכז המסלול. כאן לא היה מקום לשיקול דעת. המכונית הקוצבת זינקה ממקומה ועלתה למסלול, כדי לאפשר את פינוי שיירי מכונית המירוץ.
אולם בהזנקה מחדש היה זה תורה של מכונית הסאובר להחליק לרוחב המסלול. ניק היידפלד איבד שליטה והפך נוסע בטיל משוגר שנע על צדו, היישר לתוך הפניה הראשונה. המכונית הכחולה חלפה מילימטרים ספורים מהוויליאמס של מונטויה, ופגעה בחוזקה בג'ורדן של סאטו. וזה נראה מאד רע. שברי מכוניות התעופפו לכל עבר ונראה שהפגיעה בסאטו קשה למדי. שוב יצאה המכונית הקוצבת ואילו הצוות הרפואי מיהר להגיע למקום. לאחר דקות ארוכות של דאגה, כולל התמונות שחשבנו שלעולם לא נראה עוד, התברר שסאטו נפצע באורח קל בלבד. מסוק פינה אותו לבית החולים הקרוב.

ושוב אקשן?

בהקפה ה37-, לאחר 15 הקפות עם מכונית קוצבת, שוב יצאו המכוניות לדרך. לכאורה היה הדבר אמור לשחק לטובת וויליאמס, ומרבית הקבוצות שתכננו עצירה אחת בלבד, לעומת פרארי שבחרה בשתיים. אלא שבסופו של דבר יצאו הצמד של פרארי מהעצירה השנייה כאשר הם עדיין בראש, ובאותו סדר - בריקלו ראשון, שומאכר שני.
מאחור החליפו נהגי וויליאמס סדר. חואן פאבלו מונטויה בחר שלא להחליף צמיגים בעצירת התדלוק, ויצא לפני ראלף. זה האחרון לחץ עליו בהקפות האחרונות אך פחד לסכן את הישג הקבוצה ולא תקף בחמת זעם. במקום החמישי סיים ג'אנקרלו פיסיקלה בג'ורדן, לפני קולטארד במקלארן ששוב הוכיחה כי היא אינה בתמונה.
וחובה להזכיר את אחת מנקודות האור של המירוץ, ז'ק וילנייב. הנהג הקנדי פתח מהמקום ה17-, אך בחר לערוך במהלך המירוץ שתי עצירות, כמו פרארי. עובדה זו אפשרה לו לקבוע זמני הקפה מהירים במיוחד, כאשר מקדימים אותו נהגי וויליאמס ופרארי בלבד. לכן, אפילו עונש עצור-סע של 10 שניות, בעקבות מגע מיותר ואסור עם היינץ הראלד פרנצן, לא עיכב אותו במיוחד. ווילנב אף הגיע למקום השלישי, אך עצירת תדלוק איטית להחריד הורידה אותו למקום השביעי. בכל מקרה, ולמרות שקבע כאמור זמני הקפה נאים, לא זכה הקנדי לחצות את קו הסיום בנסיעה. לקראת סוף ההקפה האחרונה פרצה להבת ענק ממנוע ההונדה, מה שאילץ אותו לנטוש את המכונית במהירות.

ומה זה אומר?

המירוץ באוסטריה הותיר אמנם קהל מבולבל מעט ובכל מקרה לא מרוצה, כזה הקורא בוז לקבוצה האהודה בעולם. אבל הוא גם הבהיר באופן חד-משמעי – כאילו שהיינו צריכים הבהרה נוספת - שלמכוניות פרארי יתרון עצום על-פני המתחרים. הוסיפו ליכולת הגבוהה של האיטלקים תצוגה בינונית מצד המתחרים, ותבינו מדוע מעמדם של שומאכר ופרארי בראש הדירוג אינו נתון בסכנה. היא גם מחזקת את התחושה שהעונה הזו כבר גמורה. מה שמעלה שוב את השאלה הגדולה של אוסטריה – "אם זה כך, למה לא לכבד את הקהל?"

גרנד-פרי אוסטריה

1. מיכאל שומאכר - פרארי
2. רובן בריקלו - פרארי
3. חואן פבלו מונטויה - וויליאמס
4. רלף שומאכר - וויליאמס
5. ג'אנקרלו פיסיקלה - ג'ורדן
6. דיויד קולטארד - מקלארן

אליפות הנהגים

1. מיכאל שומאכר - 54 נק'
2. חואן פאבלו מונטויה - 27 נק'
3. רלף שומאכר - 23 נק'

אליפות היצרנים
1. פרארי - 66 נק'
2. וויליאמס - 50 נק'
3. מקלארן - 14 נק'