חלון ההזדמנויות נסגר

המפלה הצורבת שנחלה אמש (ב') הממשלה בהצבעה בכנסת על הקיצוץ התקציבי והאירועים הפוליטיים שאחריה, הם ללא ספק תחילת סוף דרכה של ממשלת שרון. אולם, מעבר למישור הפוליטי, אי יכולתה של הממשלה לנצל את "חלון ההזדמנויות" שנקרה בדרכה עם מבצע "חומת מגן", הוא בבחינת אות מבשר רעות למשק.
תמונה אחת, שווה, כידוע, אלף מילים, ותמונת הלילה החולף היא ללא ספק מראה פניו של שר האוצר, סילבן שלום, שניה לאחר שהלוח האלקטרוני בישר את תוצאות ההצבעה במליאת הכנסת. על רקע מצהלות חברי האופוזיציה, נראה שלום כמי שחרב עליו עולמו. וכאילו לא די במפלה צורבת אחת, חטף שר האוצר כמה דקות לאחר מכן מכה כואבת נוספת, כאשר הכנסת דחתה גם את החוק למניעת חוקים פרטיים.

שינוי לרעה בדירוג האשראי של ישראל

ושר האוצר יודע טוב יותר מכל אדם אחר בכנסת במה דברים אמורים. בדיוק לפני שבוע שיגר שלום את החשב הכללי במשרדו, ניר גלעד, למשימה נואשת בלונדון ובניו-יורק. גלעד התבקש לנסות לשכנע את ראשי 3 חברות הדירוג הבינלאומיות הגדולות להשהות את כוונתן לשנות לרעה את דירוג האשראי של ישראל.
חברות הדירוג בוחנות את הנעשה בישראל בזכוכית מגדלת כבר זמן רב. גלעד שיכנע את ראשיהן להמתין עם החלטתם עד לאחר אישור התוכנית הכלכלית בכנסת. עכשיו, לאחר ההצבעה אמש, הופכת האפשרות להורדת דירוג האשראי של ישראל לאיום ממשי. והורדת הדירוג אינה דבר של מה בכך. אחת התוצאות המיידיות של הורדת הדירוג מרמה של A מינוס לרמה של BBB היא שכל הגופים המוסדיים בארצות הברית יהיו חייבים למכור את אגרות החוב של ממשלת ישראל ושל חברות ישראליות שברשותם.
ממשלת ישראל וחברות ישראליות, כמו בזק, חברת החשמל ורשות שדות התעופה, יתקשו ללוות בשוקי הכספים הבינלאומיים והריבית שהם יידרשו לשלם תהיה מעתה גבוהה יותר.

חידוש ההסתערות על הדולר

עד שזה יקרה, צפויים להגיב שוקי הכספים וההון שלנו, וזה יקרה כבר הבוקר. התסריט ההגיוני ביותר הוא של חידוש ההסתערות על הדולר. המשך הפיחות יגרור את המדד כלפי מעלה, ויחד איתו גם את הריבית. ובסרט הזה אנחנו משתתפים, לצערנו, כבר כמעט 5 חודשים רצופים.
מה יעשה אם כן האוצר? כאן נראית התמונה פחות דרמטית. ההצבעה אמש לא היתה על חוק התקציב, אלא על אסופת חוקים כלכליים, בנוסח חוק ההסדרים. לכן, מבחינה טכנית יכול האוצר לשוב ולהעלות את ההצעה להצבעה פעם נוספת כבר השבוע, ואכן ראש הממשלה מתכוון להביאה להצבעה פעם נוספת כבר מחר (ד').
בינתיים מה שיקרה הוא שהגירעון בתקציב ילך ויגדל. כדי לנסות ולהקטין את הגירעון יוכל האוצר להביא את חלק מהצעות הקיצוץ ישירות לוועדת הכספים, תוך עקיפתה של מליאת הכנסת. מרבית ההצעות האחרות הכלולות בתוכנית הכלכלית אמורות ממילא להשפיע על התקציב רק משנת 2003 ואילך. אפשרות נוספת היא שהאוצר ימיר את הצעות הקיצוץ השנויות במחלוקת (למשל הקיצוץ בקצבאות הילדים) בהצעה להכביד עוד יותר את נטל המסים.
והשאלה הגדולה היא, כמובן, אם מה שקרה לממשלה במליאת הכנסת לא מצפה לה גם בוועדת הכספים.