החמישייה של גיל חובב

1. "כל אתמולינו", מאת נטליה גינצבורג, הוצאת הקיבוץ המאוחד (סימן קריאה)

לו הייתי יכול לבחור את הכישרון של מי הייתי רוצה לשדוד, נטליה גינצבורג הייתה הראשונה על הכוונת. הכתיבה שלה, פשוטה, ישירה, צנועה וחכמה כל-כך, לופתת את הלב ובועטת בבטן בכל הכוח. אם מישהו עוד צריך תזכורת עד כמה מלחמה היא דבר איום ועד כמה אנשים הם דבר נפלא – 'כל אתמולינו' הוא התזכורת המושלמת.

2. "סוף והתחלה", ויסלבה שימבורסקה, הוצאת גוונים

אוסף השירים הצנוע הזה של כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996, בתרגומו המבריק של רפי וייכרט, עושה צמרמורת. נטליה גינצבורג, האיטלקייה מההמלצה הקודמת, ניסתה כל חייה לכתוב "משפטים שיהיו פשוטים כמו סטירת לחי" כהגדרתה. ויסלבה שימבורסקה הפולנייה הצליחה לכתוב שירים שלמים כאלה, אם כי לטעמי הם פשוטים כמו נשיקה. ספר חובה בימי מלחמה, וספר מומלץ מאוד גם למי שחושב ששירה היא עסק מסובך (וטועה, כמובן).

3. "יער נורווגי", הארוקי מורקאמי, הוצאת כתר

הבעיה של הספר הזה היא שהוא מכניס לדיכאון – אבל באיזה כישרון! מורקאמי, כך מדווחים, עלול לזכות בקרוב בפרס נובל לספרות, ולא בהכרח בצדק – יש לו נטייה לכתוב על כבשים מעופפות וישויות נמוגות באוויר ושאר פטפוטי אנרגיות ניו-אייג'יות מעצבנים. אבל ב'יער נורווגי' הוא לא נופל לפח הזה והתוצאה היא ספר ענוג, עדין, עצוב, קריא להפליא וכאמור – טקסט שמוציא שם טוב לדכדוך.

4. "סרנדה תל-אביבית", נתן אלתרמן ואלכס ליבק, הוצאת הקיבוץ המאוחד

אם היו אומרים לי אי פעם שמישהו או משהו יצליח להאפיל על השירים של נתן אלתרמן הייתי פורץ בצחוק גדול. בא הצלם אלכס ליבק ועשה בדיוק את זה. הצילומים שלו, המצורפים אל שיריו התל-אביביים של אלתרמן, מצליחים לא פעם לגנוב את ההצגה. חמד של ספר – גדול, מוקפד, מושקע ומאיר עיניים, או במילים אחרות: אם אתם לא מביאים צ'ק, זו המתנה המושלמת

5. "חיים כהן מבשל", חיים כהן (כתיבה ועריכה: נעמה אברמוביץ'), הוצאת בבל

איזה יופי של ספר בישול! עדיין, אפילו כשהשוק מוצף והמדף קורס מעומס, מופיע לפעמים ספר שפשוט חייבים לקנות. והספר של חיים כהן הוא כזה – עם מתכונים פשוטים, נהירים, לפעמים מיוחדים נורא ולפעמים בסיסיים לתפארת, עם צילומים יפים ועיצוב נהדר (כל הכבוד להוצאת "בבל" על ההשקעה והמקוריות) ובעיקר עם רוח טובה ואוהבת, שעושה חשק לרוץ למטבח ולבשל. המגרעה היחידה שהצלחתי למצוא בספר הזה היא שלא אני כתבתי אותו, לעזאזל.
(גיל חובב הוא עיתונאי, עורך בעיתונים ובעל תוכנית טלוויזיה. בין ספריו "מטבח משפחתי", "שמש, ים ואוכל גם" ו"עושים שוק עם גיל חובב". לאחרונה יצא המדריך "אוכל עולמי 2002 - מדריך גיל חובב למסעדות חו"ל" בהוצאת סטימצקי)