המפיק הכושל דוידוביץ' מכה שוב

מי שהיה מזכיר את השם "איציק דוידוביץ'" רק לפני שנה - היה זוכה מן הסתם לגיחוך בחוגי האמנים. דוידוביץ' הוקע כמפיק הכושל שהסתבך ב"פסטיבל האייטיז", בהשתתפות סמנתה פוקס, וגרם לכך שעזבה את הארץ מבלי להופיע. הוא הותיר אחריו שורה ארוכה של אנשים כועסים, שרבים מהם טענו כי דוידוביץ' נותר חייב להם כסף. הופעתו האומללה של דוידוביץ' בתכנית "ערב טוב עם גיא פינס" לא סייעה לתדמיתו.
אבל הזמנים הקשים בשוק, מסתבר, עושים את שלהם. וכך, רק בחצי השנה האחרונה הצליח דוידוביץ' שוב להותיר אחריו - פעמיים - שורה של אנשים תוהים וכועסים. בעיקר מסתבר, ששוב, ההבטחות של דוידוביץ' מחוללות פלאים. מילויין, הוא כבר סיפור אחר.

לאן נעלם פסטיבל הדראג?

כשהודיע דוידוביץ' על כך שהוא מארגן היום, ב-4 ביולי, את "פסטיבל הדראג החמישי" בבית ציוני אמריקה בת"א, הוא לא התקשה לגייס שורה ארוכה של משתתפים. בין האמנים המובטחים: סי היימן, דוד דאור, שרון חזיז, אתי אנקרי, צביקה פיק ודנה אינטרנשיונל. המנחה: איתי שגב. עוד הוזמנו ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, ושר התרבות והספורט, מתן וילנאי.
האמנים קיוו אולי שהפעם זה יהיה אחרת, אבל דוידוביץ', מסתבר, הוא מפיק שמתמיד בתחום עיקרי אחד - ביטולים. וכך, גם הפעם הם נתבשרו, שבועות ספורים לפני המופע, כי הוא "נדחה", ככל הנראה לסוף השנה.
המשתתפים המיועדים אומרים שלא ברור להם אם לצחוק או לבכות. הם אינם יודעים האם מדובר באירוע אמיתי שנדחה, או בבועה נוספת מבית היוצר של המפיק, שהעבר שלו רצוף בכאלה.
דוידוביץ' עצמו נעלם מקווי הטלפון בשבועות האחרונים, וכל ניסיונות ynet להשיג את תגובתו עלו בתוהו. הבוקר, לאחר פרסום הכתבה, יצר המפיק קשר עם ynet ומסר: "האירוע בוטל מסיבות טכניות".
איתי שגב, שאמור היה להנחות את החגיגה היום, אומר: "התכוננתי לאירוע, הכנתי גם טקסטים, אבל הוא הודיע שהאירוע נדחה. מבחינתי אני מוכן, ודחיתי התחייבויות אחרות". מקורבים לזמרת סי היימן אומרים: "דוידוביץ' לא חתם איתנו חוזה, ולכן מבחינתנו גם לא הייתה הופעה. אם יפנה אלינו בעתיד, אנחנו נופיע, כי זאת העבודה שלנו".

המסיבה שכשלה, המשרד שלא היה

אבל הסיפור הזה מחוויר לעומת סיפור המסיבה שארגן דוידוביץ' אך לפני מספר חודשים במועדון "האנדרגראונד" בחיפה. בשלטים הבטיח המפיק הפעלתן "פיצוץ של מסיבה". בפועל, המסיבה הייתה כישלון מוחלט, ורבים מהמעורבים בה עדיין מחכים שדוידוביץ' ישלם את מה שהבטיח להם. דוידוביץ' טוען כי אנשים פשוט לא הגיעו למסיבה, "בגלל המצב הביטחוני"; יתר המעורבים סבורים שהוא לא התאמץ מספיק להביא אנשים, ובכל מקרה היה צריך לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות.
בין האנשים שנשכרו לארגן את המסיבה היה אסף פרי, מפיק תל-אביבי והבעלים של חברת "פרי הפקות". לדבריו, גם חודשיים אחרי האירוע, הוא עדיין מחכה לכסף. "לא ייתכן שבן-אדם חותם איתי על חוזה, מביא אותי ואת האמנים שלי למועדון בחיפה, מבטיח הבטחות, ובסוף לא משלם את מה שמגיע לנו", הוא אומר. "לא האמנתי שזה קורה, הוא הבטיח שיהיו מלא אנשים, ואז האמן שלי מצא את עצמו מופיע בפני קומץ של אנשים. ושיהיה ברור: היה לו איפה לעבוד באותו ערב, אבל ביטלנו הכל בגלל דוידוביץ'".
פרי מספר כי ניסה לרדוף אחרי דוידוביץ' בניסיון להשיג ממנו את הכסף שהוא חייב לו. "התקשרתי אליו כמעט כל יום", הוא מספר. "השארתי לו עשרות הודעות, ביקשתי ממנו שיביא לי את הכסף, אבל שום דבר לא קרה. אחרי כשבועיים אמר לי דוידוביץ' שהוא ביצע העברה בנקאית לתוך חשבון הבנק שלי, ואפילו שלח לי את הקבלה. הוא קבע איתי פגישה אישית במשרד שלו, בבניין פנורמה בתל אביב. הגעתי לשם, ושום משרד כזה לא היה שם". בהנהלת הבניין המסחרי אומרים כי השם לא מוכר להם, וכי החברה מעולם לא הייתה שם. עם זאת, על כל המסמכים עליהם חתם דוידוביץ' מופיעה הכתובת של בניין פנורמה בתל אביב.
פרי מספר כי ימים ספורים לאחר המסיבה הכושלת שלח דוידוביץ' פקס למשרדו, בו הוא טוען כי "על פי הנתונים שקיבלה א.ד הלר הפקות על שהתרחש ביום האירוע ניתן להסיק על ביטול המופע על פי התערבות 'כוח עליון'. על פי חוק: 'באם מסיבה של התערבות כוח עליון לא יוכל המפיק ליתן/או לספק את המוזמן יהיה המפיק זכאי לקיים את המופע במועד מסוכם אחר. כוח עליון לצורף סעיף זה פירושו: כולל מלחמות, מצב חירום, גיוס בין חלקי ובין מלא, לרבות גיוס מילואים, לרבות גיוס משתתפי המופע, השבתות, שביתות, מחלות, אבל, לרבות אבל לאומי, פגעי טבע, חוסר אפשרות לנוע בכבישים, קלקולי כלי רכב, משבר, שריפות, ומעשה שאינם תלויים במפיק ו/או שאינם בשליטתו. הנכם נדרשים בזאת לקיים מופע במועד מסוכם על פי חוזה שנחתם".

"עדיין לא קיבלתי ממנו גרוש"

לתקליטן מורן שניצר, שהיה אמור להופיע במסיבה, חייב דוידוביץ' 750 דולר. "הגעתי לאירוע והיו שם אולי עשרים איש", מספר שניצר, "באותה השעה, במקומות אחרים, היו מלא אנשים, המסיבות היו בשיאן, ואני עמדתי כמו מטומטם באולם ריק". גם שניצר קיבל מכתב דומה על "כוח עליון".
משה גולדשטיין, הבעלים של מועדון האנדרגראונד, מספר כי דוידוביץ' פנה אליו בטלפון כחודש לפני האירוע המיועד, קבע אתו פגישה במועדון, ולאחר שהתלהב מהמקום, שלח לו חוזה באמצעות פקס. "הוא אמר לי שישלם לי עשרת אלפים ש"ח על המקום ועוד 1,500 ש"ח על האבטחה", אומר גולדשטיין. "אני מוכן לוותר על כל הכסף כמעט", אומר גולדשטיין בייאוש. "שישלם על האבטחה ונגמר העניין. אני לא מתכוון לרדוף אחריו. חבל על הכסף, חבל על הזמן".
י', סטודנט לתקשורת שסייע לדוידוביץ' בהכנת האירוע, מספר כי המפיק חייב לו כ-5000 שקל על העבודה שעשה עבורו. "פגשתי אותו אחרי המסיבה ושאלתי אותו מה עם הכסף", הוא מספר, "הוא אמר שהוא ישלם לי, אבל נכון לרגע זה עדיין לא קיבלתי ממנו גרוש". גם נעמי סרוסי, שתלתה מאות שלטים כדי לקדם את המסיבה בחיפה, לא ראתה ולו אגורה אחת בעבור העבודה שהשקיעה: "עבדתי תשעה ימים", היא מספרת. "בארבעה באפריל קיבלתי ממנו קבלה לפיה הכסף הועבר לבנק שלי. בדקתי – לא נכנס אפילו גרוש אחד".
ניסים בוכריס, בעל דפוס 2000 בעפולה, מחפש גם הוא עדיין את הכסף: "הוא הזמין אצלי שלטים והזמנות. עשיתי לו עבודה ב-4,000 שקל. נתן לי צ'קים, שאני העברתי הלאה לאנשים. אחרי זה הם באו וסיפרו לי שהצ'קים חזרו. עד היום אני מחכה לכסף".

התגובה: המצב הביטחוני פגע במסיבה

דוידוביץ מסר בתגובה לביטול האירוע בחיפה: "המסיבה 'מפגש פיסגה' ב-29.3.02 נכשלה עקב המצב הביטחוני ששרר בארץ,וכולי תקווה שאף אחד לא מאשים אותי במצב הביטחוני. עקב זה קיבלו כל הגורמים שנגעו בהפקה מכתב אישי וגם פגישה, בו הוסבר להם שיש כוונה לקיים את המסיבה הזאת שנית, לאחר שירגע המצב הביטחוני. אני, איציק דוידוביץ', מנהל הפקות, חתמתי חוזה עם כל אחד מהגורמים,ואני פועל על פי החוק. אני מציע לכל אחד מהגורמים לשתף פעולה ולפעול לפי החוק בלבד. אין לי כוח להתייחס לאשמות שכתובות בכתבה, כאילו שנאמרו על ידי העובדים".