קליין העלה את הריבית ב-1%

נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, החליט היום (ב') על העלאה של 1% בריבית לחודש יוני, שתעמוד על רמה של 5.6%לעומת 4.6% בחודש מאי. העלאת הריבית היתה צפויה ונועדה לאפשר את השגת יעד האינפלציה. זאת, נוכח עלייה חדה בציפיות האינפלציוניות בעקבות הפיחות החד בשקל, ולאחר שהקצב השנתי של האינפלציה בארבעת החודשים הראשונים של השנה זינק כבר ל-8.1%.
בכך נמחקה הורדת הריבית הדרמטית מסוף 2001. החלטת הנגיד באה לאחר שמדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה ב-1.5%, והמדד המצטבר לארבעת החודשים הראשונים של השנה עלה ב-3.9%, כאשר יעד האינפלציה לשנה כולה הוא 3% - 2%. הבנקים הגדולים הודיעו היום בתגובה, על העלאת הריבית החובה הבסיסית בשיעור של 1%. הריבית על האוברדראפט תעלה, וכך גם הריבית בכל ההלוואות במסלול ריבית משתנה, כולל הלוואות משכנתא בריבית משתנה. גם הריבית בעסקאות תשלומים בריבית משתנה בכרטיסי אשראי תעלה בשיעור זהה. במקביל, עולה הריבית למפקידים במסלולי חיסכון הצמודים לריבית הפריים, ובעיקר פקדונות בריבית משתנה.

קליין מזהיר

במסיבת עיתונאים יוצאת דופן שכינס לרגל ההודעה על העלאת הריבית, הודיע הנגיד כי אם העלאת הריבית שעליה פורסם היום לא תספיק, יבואו בעקבותיה העלאות ריבית נוספות. עם זאת, הבהיר קליין כי אם יתקיימו שלושה גורמים, לא יהיה צורך בהעלאת ריבית נוספת, או שאפשר יהיה להסתפק בהעלאות ריבית מתונות יותר. שלושת הגורמים הם: ירידה בגירעון הממשלתי, השפעה קטנה יותר של האירועים הביטחוניים על המשק, והתכנסות האינפלציה ליעד שקבעה הממשלה.
קליין קרא לממשלה לנהל מו"מ עם ההסתדרות במטרה למתן את עליית השכר בשירות הציבורי, ולהקטין את הוצאותיה לתשלום קצבאות. לדבריו, אישור הקיצוץ בתקציב על ידי הכנסת אינו צריך להביא לסיום הטיפול בתקציב המדינה.
בתשובה לשאלה, שלל קליין כל אפשרות להתערבות ישירה של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ, במטרה להוריד את שער הדולר. לדבריו, ניסיון העבר מראה כי כל הניסיונות להשפיע על שער החליפין הסתיימו בכישלונות.

"העלאת הריבית חיונית"

בבנק ישראל אמרו היום, כי "העלאת הריבית חיונית כדי להחזיר את התפתחות האינפלציה לתחום של יציבות המחירים, וכדי לחזק את היציבות הפיננסית, על רקע התגברות אי-הוודאות עקב ההתרופפות המתמשכת במשמעת התקציבית, עליית הריבית לטווח ארוך והאירועים הביטחוניים. העלאת הריבית נדרשת כתוצאה מהעלייה באינפלציה החזויה לשנים הקרובות, הנמצאת מעבר ל-3%, הגבול העליון של התחום המוגדר כיציבות מחירים".
"כזכור, הורדת הריבית על ידי בנק ישראל בסוף שנת 2001 ב-2% נעשתה במסגרת תכנית לפיה נדרש שנוי בתמהיל המדיניות הכלכלית הכוללת. ואולם, עקב הרפיון המתמשך במדיניות התקציבית של הממשלה וההרעה במצב הביטחוני, התערערה בחודשיים האחרונים היציבות בשווקים הפיננסיים, נרשמה עלייה בציפיות לאינפלציה אל מעבר לתחום היעד שהוגדר כיציבות מחירים, וקיים חשש להמשך פיחות השקל ולהאצה הולכת וגוברת של תהליכים שליליים אלו".

"אין להעלות את המסים"

"בבנק ישראל חוזרים ומבהירים כי הבנק אינו יכול, לנוכח העלייה בשערי הריבית בשוק ההון, לשמור על רמתם הנמוכה של שערי הריבית לטווח קצר, אלא על ידי "הדפסת כסף" בקצב הולך וגובר, אשר תתבטא בסופו של דבר בעלייה בקצב האינפלציה", נמסר מהבנק.
בבנק המרכזי אומרים כי "המטרה המרכזית של המדיניות המקרו-כלכלית בכללותה היא לעצור את העלייה באבטלה ולתמוך בתהליך החזרה לצמיחה. לשם כך אין להשלים עם המשך העלייה בגירעון הגורם לעליית הריבית לטווח ארוך ולדיכוי ההשקעות, ואין להעלות את נטל המסים, אלא לעשות התאמות וצמצום בהיקף ההוצאות השוטפות של הממשלה, לרבות התאמת השנויים בשכר בסקטור הציבורי לסביבה של אינפלציה נמוכה. יוצא אפוא, שבהעדר קיצוץ מתאים בתקציב והשלמה עם גרעון של כ-4%, נדרשת עתה התאמה במדיניות המוניטרית".
עוד נמסר מבנק ישראל, כי "הבנק קורא לכנסת לבחון בקפידה את השינויים המוצעים בחוק בנק ישראל, שהונח בתחילת החודש לדיון בכנסת. הבנק תומך בכינונה של מועצה מוניטרית מקצועית, נטולת פניות וניגודי עניינים – אולם החוק המוצע אינו מבטיח זאת".

פרץ: מאבק שכולו על גב העובדים

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אברהם פורז (שינוי), תקף את החלטת הנגיד. לדבריו, זו העלאה מיותרת שלא תפתור דבר. "הריצה לדולר נובעת מאי-הוודאות במשק ולא מגובה הריבית, ולכן החלטת הנגיד תורמת להגברת אי-הוודאות במשק", אמר פורז.
יו"ר הסתדרות, ח"כ עמיר פרץ אומר בתגובה: "אזרחי ישראל משלמים את מחיר המאבק בין שר האוצר ונגיד בנק ישראל. על ראש הממשלה להפסיק את המאבק בין שר האוצר ונגיד בנק ישראל, מאבק שכולו על גב העובדים. מיתון ואבטלה יחד עם עליית מחירים - זהו שילוב בלתי נסבל שהאזרחים והמשק לא יוכלו לעמוד בו. על ראש הממשלה לגלות מנהיגות מיידית ולקרוא לכל השותפים במשק להגיע לתוכנית מוסכמת. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, אבל הפטנט הזה של גם אבטלה וגם אינפלציה בזמן מיתון הוא פטנט שכולנו מחויבים להפטר ממנו".
נשיא איגוד לשכות המסחר, דני גילרמן, אמר בתגובה להעלאת הריבית: "הריסון המוניטרי הקיצוני, הגלום בהעלאת הריבית, דווקא בתקופה של מיתון מן הקשים שידע המשק מעודו, הוא מהלך החונק את המשק ועלול לקבור סופית את הסיכוי להוציאו מהמשבר בשנה הקרובה".