חיים חפר: המרוקאים - לא מפותחים
חתן פרס ישראל מפציץ לכל הכיוונים: "מה המרוקאים הביאו לתרבות ישראל, מופלטה? אולי ההתפתחות שלהם תבוא עוד מעט"; על אביב גפן: "הוא עילג"; על יפה ירקוני: "פרס ישראל עלה לה כמו שתן לראש"
"רוב העדה המרוקאית לא תפסה את העניין של מה שנקרא העולם המערבי; אולי ההתפתחות שלהם תבוא עוד מעט, אולי היא בתהליך, אבל מה שהם הביאו ממרוקו זה לא מי יודע מה", אומר חתן פרס ישראל, חיים חפר, בראיון שנתן ל"ידיעות אמריקה" ושחלקים ממנו מתפרסמים בסוף השבוע במקומוני רשת ידיעות תקשורת.
חפר מדבר בראיון, עם הכתב יניב חלילי, על רמת המוסר במדינת ישראל, ותוקף, בין השאר, את אביב גפן, יפה ירקוני ובעיקר את העדה המרוקנית ותרבותה. חפר, 76, משורר החתום על עשרות שירים הכלולים כיום בקנון העברי, העניק את הראיון לרגל ערב הוקרה לכבודו שהתקיים בארה"ב. "אם אני מתחיל לחשוב על מרוקו, אז לא הייתי אומר שמרוקו היתה העדה שהביאה הכי הרבה תרבות לישראל", מסביר חפר. "עיראק הביאה הרבה יותר תרבות. מרוקו היא לא עדה ספרדית. היא עדה לחוד. אני לא יודע איזו עדה זו, אני לא יודע מה המולדת ומה המקור שלהם. אני באמת לא יודע. הם (המרוקאים) לא הביאו איזשהו דבר מיוחד במינו לתרבות ישראל. מה הם הביאו, את המופלטות? בחייך. זה דבר חשוב? מה הם הביאו, תרבות של כמה קברים? הפיוט המרוקאי הוא יותר טוב מהפיוט של התימנים? הפיוט של התימנים הרבה יותר נקי, טוב, רציני. התימנים קיבלו את המורשת העיקרית שלהם מהרמב"ם, מהאיגרת לבני תימן, המרוקאים דחו אותה".
חפר מנמק גם את עליונותם, לדעתו, של בני העדה הפולנית: "הם (הפולנים) הביאו תרבות של כתיבה והם גם מסודרים מבחינת קהילה. הם המציאו הרבה דברים במתמטיקה ובפילוסופיה. אי אפשר להגיד את זה על המרוקאים. אני לא מדבר על כל אפריקה. עובדה שהעיראקים תרמו הרבה לעלייה לישראל. הם הביאו תרבות של מושבה אנגלית, זאת אומרת סדר דמוקרטי, ניהול, דברים כאלה. המרוקאים היו מושבה צרפתית, והיו שם דברים כמו במושבות צרפתיות, כמו אגרסיביות, דברים כאלה. אני לא אומר את זה על כלל העדה, אבל אני אומר את זה על רובם. רוב העדה המרוקאית לא תפסה את העניין של מה שנקרא העולם המערבי, שהוא העולם של היום".
בזמר המזרחי אין אמת
כאשר נשאר חפר האם המרוקאים, לתפיסתו, פרימיטיבים, הוא משיב: "אני מכיר פרופסורים כמו (דוד) אוחנה, הוא לא פרימיטיבי. אני אומר, באופן כללי, שהדימוי שלהם נחות. יש לי חבר מרוקאי שאומר: 'אני רוצה שהבן שלי ילמד מהמערב'. הוא רוצה שלבן שלו יהיה טוב. הדימוי של המרוקאים נוצר על-ידי עצמם. כשמראיינו של חפר מציע כי הדימוי נוצר, בין היתר, על ידי שלטון מפא"י הישראלי - כאשר בן גוריון קבע שלתרבות יוצאי צפון אפריקה אין מקום בישראל - משיב חפר: "בן גוריון אמר הרבה דברים. הוא לא צדק. בפלמ"ח המחלקה הכי נערצת היתה המחלקה הערבית, שהורכבה מיוצאי עדות המזרח. מסביב למדורה הם היו שרים שירים ערביים, היו לובשים כאפיות. המדורה, מאיפה היא באה? מהתרבות המזרחית. אני, למשל, מעריץ גדול של אנשים מעדות המזרח. יצחק נבון הוא מרוקאי?"
- הוא ספרדי.
"זה בדיוק העניין. אבו חצירה הוא לא הגאון הכי חשוב. בינו ובין אלברט איינשטיין יש הבדל של יום ולילה. המחשבות הן אחרות, הכיוונים הם אחרים".
בהמשך הראיון התייחס חפר למוזיקה המזרחית ואמר: "הרבה פעמים כשאני שומע את הזמר המזרחי, אני חושב: 'רגע אחד, זה כמו מכתב של נער או נערה'. אין בזה פיוט, אין בזה אמת. זה לא זמר מזרחי. פוליקר הוא זמר מזרחי אמיתי. החבר'ה האלה גם לא מדברים עברית נכונה. זה דבר מעוות. אני לוקח את המילים 'בלעדייך, אני חצי בן אדם, בלעדייך, אני בעצם כלום'. מה זה? איזה מין פיוט יש בזה? זה משפט שאומרים לבחורה ברחוב". (את המילים לשיר, אגב, כתב עוזי חיטמן - אשכנזי לכל דבר ועניין - א.ק.). חפר מוסיף: "זה לא רק עוני של השפה, זה עוני של רגשות".
עם זאת, חפר אומר כי בשיריו של זוהר ארגוב אכן היה פיוט ומזכיר כי הוא (חפר) היה המשורר הראשון שכתב מילים למנגינה בוכרית, עבור "הבלונדיני הזה, זה ששר 'איזו מדינה', נו, לוזון". כמו כן, טוען חפר בראיון כי היה רוצה שזמר ים-תיכוני טוב ישיר את שיריו. "פעם דיברתי עם ג'ו עמר שאולי אכתוב לו תוכנית, אבל זה לא יצא", הוא נזכר. "אני מאוד אוהב את שיריו, הוא אורגינל".
אביב גפן עילג, יפה ירקוני בדרנית
חפר תקף בראיון גם את אביב גפן ויפה ירקוני. על גפן הוא אומר: "אני לא אוהב את שיריו, כי יש בהם הרבה זיוף. יש שיר שהוא שר 'לנצח אחי, אזכור אותך תמיד'. מה זה לנצח ותמיד? זה אותו דבר. אתה רואה שהאדם עילג, וחלק מהעילגות הוא האיפור. למה אתה מתאפר? מה, בוב דילן צריך איפור?... כשבן אדם מתאפר זה מוכיח שחסר לו משהו בשירה, במילים".
לגבי ירקוני, ציין חפר כי הרעש סביב דבריה היה מוגזם. "מה היא אמרה? משפט אחד שטותי על השואה. האנשים שיצאו נגדה ראו את השבויים הפלסטינים עם המספרים על הידיים. זה באמת דבר נורא, גם בקרב פטריוטים גמורים... ובכל זאת, ירקוני היא לא מורת הדור ולא צריך להתייחס אליה כאל יותר מזמרת ומבדרנית. פתאום פרס ישראל נכנס לה כמו שתן לראש. פרס ישראל היה מוגזם בשבילה. גם אני קיבלתי את הפרס, וכל הזמן הזהירו אותי שלא אשתנה. אני מקווה שלא השתניתי".
עזי"ת: "חפר זקן טרחן, נרגן ונשכח"
מנכ"ל עמותת עזי"ת (זמר ישראלי ים-תיכוני), עזרא סולימן, מסר בתגובה: "אנו מוחים נגד דברי הבלע, הנאצה והגזענות ה'היידרית' של חיים חפר הזקן, הטרחן, הנרגן, שנשכח על-ידי הציבור ומנסה לתפוס טרמפ על גבי השינאה כנגד התרבות המרוקנית והזמר המזרחי. לצערנו, הגזענות בישראל לא פסה, וחיים חפר הוא נושא הלפיד התורן. חיים חפר ושכמותך – בושו והיכלמו". סולימן סיפר כי במהלך השעות האחרונות התקשרו אליו אמנים רבים שביקשו ממנו לא לוותר. "אנחנו מתכוונים לצאת למאבק בלתי מתפשר נגדו. מה שהיה עם טומי לפיד הוא קצה קצהו של הקרחון. קשה לי להאמין שמדובר בחתן פרס ישראל. אני לא מאמין שמדובר בפליטת פה, היתה לו הזדמנות לתקן את עצמו היום ברדיו אבל הוא אמר שהוא לא חוזר בו. כשהתקשרתי אליו לפני מספר שעות, הוא ניתק לי את הטלפון". על-פי סולימן, מתכוונים אנשי העמותה לארגן הפגנה מול ביתו של חפר בתל-אביב, ולהשמיע את השירים אותם להם הוא מסרב להאזין.
במכתב אישי ששיגר סולימן לחפר נאמר, בין היתר: "חיים חפר – זקנתך מביישת את נעוריך ואת כתיבתך, אותה אנו מוקירים ומעריכים... הזמר המזרחי אינו זקוק להמלצותיך".
מרגלית צנעני: "הוא איש מר, סר וזעף"
הזמרת מרגלית צנעני הגיבה גם היא לדברים: "אני מזועזעת מהדברים שהוא אמר, אלוהים ישמור. מכל שורה שלו מבצבצת שנאה עזה לא רק למרוקאים אלא גם לכל העדות המזרחיות ולש"ס. הוא עשה נזק גדול. זהו ניסיון ליצור קרע ולעורר שוב את הוויכוח המכוער בין ספרדים לאשכנזים. מדובר באיש של מילה שעשה פרנסה מכובדת מחידודי לשון, מקאמות וחמשירים, הוא יודע טוב מאוד מהו כוחה של מילה. זה לא מפליא אותי, הוא תמיד היה מר, סר וזעף, מעולם לא היה איש נוח ונעים. התחושה שלי היא שחיים חפר חש תחושת החמצה גדולה, הוא רצה מדינה אירופאית ויצאה לו מדינה מזרח תיכונית. זה משעשע מכיוון שהוא אחד מאותם אלה שהכניסו מילים כמו מעלייש, חליק ג'נטיל, ואח-יא-ראב-יא-ראב, וניסו באמצעות מילים ערביות להשתלב באיזור. אדם שכזה אל לי ללמוד ממנו על תרבות ומורשת. השנאה שמבעבעת ממנו היא משהו שאני לא רוצה להידבק בו. חיים חפר מבצבץ גם במקומות אחרים כמו לדוגמה התכנית 'קו לדמות' שבה כל הדמויות הן גלוזמן וגלזרמן והקו המשותף להן הוא הניחוח האשכנזי. עם כל הטלוויזיה המגעילה הזאת של לימור המזרחית בפריים-טיים כי בצחוקים, אבל חדשות מכתיבות דוקטרינה אשכנזית או במקרים מסויימים ספרדים שמתחפשים לאשכנזים. מזרחיים זה טוב בשביל להסתלבט. בכל מדינה אחרת היו מברכים על ההשפעות התרבותיות ההדדיות".