נחל שופט: עמק השלום והאהבה

לטיולים בחורשת טל ובנחל כזיב לחצו כאן

"בעמק קטן בין כרמים ושדות, עומד מגדל בן חמש קומות. ומי גר במגדל?" (מתוך 'דירה להשכיר', מאת לאה גולדברג, הוצאת ספריית הפועלים).
עוד מעט ישתלט חום הקיץ על הצמחיה. לאט לאט העמק הירוק יהפוך להיות צהוב, חום כבד ינוח באמצע היום על העמק היפה, ורק לקראת ערב יזרמו רוחות מהים, יתערבלו במחול נעים ויבריחו את להט היום. וכך, העמק הקטן והנעלם יתמלא בניסור צווחני של צרצרים מחזרים, גחליליות יעופפו באוויר ויחלפו כחלליות עמומות בשמים השחורים, שלווה תנוח על הכל ואולי אולי אפשר יהיה לשמוע את הפיכפוך העדין של זרימת מי נחל השופט.
היערות הכבדים שעל הגבעות מסביב ייעטפו בחשיכה כבדה סמיכה, ורק ממערב, על הגבעות הרחוקות, יעלו אורות בבתים החדשים של יוקנעם עילית. אלה הבתים הגולשים ונוגסים במדרונות הגולשים לעמק. אולי כאן נבנה המגדל בן חמש קומות משיריה של לאה גולדברג.
עמק השלום נטוע בין יערות קק"ל ולא סתם אומרים אוהביו שהוא מסמל את האביב. הפריחה הנפלאה שבו, שדות החיטה הצרים, יערות האורנים מסביב והנחל שזורם בו כל ימות השנה מעניקים לו גם את השם הרומנטי 'עמק האהבה'. העמק משתרע באזור עמק יזרעאל, כשני ק"מ מדרום מערב לקיבוץ הזורע, סמוך לערוצו העליון של נחל השופט.

מעשה בשני גרמנים

את השם 'עמק השלום' לא ברור מי הגה. ותיקי האזור מייחסים אותו לשני גרמנים, אנשי שלום, שהתיישבו לפני שנים במקום. שניהם, מכת 'אוהבי ישראל', האמינו כי ביום הגאולה יובילו היהודים את התרבות העולמית. המלים קצת גבוהות, אבל הכוונות היו טובות. שני הגרמנים נאחזו בקרקע בקשיים רבים ולאט לאט בנו את המקום. שתלו, זרעו, נטעו את שבעת המינים וחייו מפרי עמלם הצנוע.
שלט גדול שהציבו, "הכניסה מותרת", הזמין את המטיילים ביערות מנשה להיכנס פנימה, לשבת ולאכול את הארוחה שהביאו עימם, לקטוף מעצי הפרי מסביב, לשבת בחדר ההיסב, לשוחח עם המארחים ולצאת מהמקום מחוזקים מהמחמאות ששני המתיישבים מרעיפים עלינו. חלפו שנים, השניים הזדקנו, כוחם תש, ובמסגרת אמונתם שאין להחזיק רכוש בעולמנו תרמו את המקום למדינה.
סיפורו של עמק השלום מתחיל בשנת 1936. שני שומרים צעירים שהוצבו במקום, יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי, נרצחו על ידי ערבים. תושבי האזור המזועזעים החליטו להקים על שמם ישוב שייקרא 'רמת השניים'. שני עצי ברוש חסונים ניטעו במקום ושני המעיינות בסביבה נקראו בשמם, עין יצחק ועין יואש. הישוב המתיילד לא החזיק מעמד וניטש אחרי זמן קצר. בשנת 1962 רכש את המקום אחד הגרמנים אוהבי ישראל ושם התגורר עד לפני כשנתיים.

כוח למוגבלים

ומה קורה כאן היום? את השטח קיבלה עמותת 'לטם', שמאפשרת לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים לקחת חלק בחוויה הרגשית של היציאה לטבע. האוויר הצח במקום, המרחבים, היערות, זרימת המים ומסתרי המערות בסביבה, מעשירים את האדם הבריא ומעניקים כוחות לאוכלוסיה המוגבלת יותר.
וכך, במאמצים מרובים, הופכים היום את דרכי היער לנגישות יותר למוגבלים בכיסאות גלגלים. בימים אלה משלימה קק"ל שביל ארוך שחודר לתוך היער ומותאם לאוכלוסיה שמתקשה בהליכה. בסיוע צוות המדריכים יכולים בני המשפחה ליהנות מהדרכה ופעילות יצירתית, והעיקר - להיחשף לנפלאות הטבע, עם דגש של שיתוף בן המשפחה המוגבל כאחד מכולם.
במסגרת הסדנאות יכולים המשתתפים ללמוד על סודות הריח בטבע (למי יש ריח? מה הם שימושי הריחות?). על הסביבה אפשר ללמוד דרך סדנה לחקר העבר, שעוסקת בחורבות, מערות חרסים, טחנות קמח ומצבות הנצחה. סדנה מיוחדת מוקדשת לעונות השנה, אור וחושך, נביטה ופריחה, ועוד. יש גם סדנאות לצלילים וקולות בטבע. הסדנאות מיועדות לקהל הרחב, עם דגש על עזרה מיוחדת לאוכלוסיות חלשות ונזקקות יותר.
מנהל המקום, עמוס זיו, סיפר לי על כיתה משולבת שהגיעה מבית ספר באזור ירושלים. בכיתה יש כמה ילדים מוגבלים שזקוקים לעזרה. שניים מבני הכיתה הרגילה הם עיוורים ואחת הילדות מתקשה בהליכה.
בני הנוער עבדו בגינת הירק ובניקוי ערוץ נחל השופט מחסימות אקולוגיות. הדובדבן שגרם התרגשות רבה לכולם היה פריצת שביל מיוחד לאחת המערות באזור, כדי שהילדה שמתקשה בהליכה תוכל להגיע אליה ללא קושי.
עמותת לטם פועלת ללא מטרות רווח והמחירים הנגבים עבור הפעילויות סבירים בהחלט. מחמם את הלב לראות, ובעיקר להשתתף בפעילות הברוכה.
איך מגיעים: היום כבר יש כאן כביש, שנסיעה בו מזכירה נסיעה ברכבת הרים, מיער הזורע עד כמעט לעמק. דרך אחרת: טיול רגלי לאורך נחל השופט עד לעמק השלום. העמק נמצא במרכז משולש הכבישים שמקיפים את יוקנעם - כביש 66 מצומת משמר העמק ועד מחלף התשבי, כביש 70 עד צומת אליקים והדרך היפה היורדת מרמת השופט למשמר העמק (כביש 6953). טלפון עמותת לטם: 9591808-04.