שי זילברבוש - שאלות נפוצות ותשובות בנושא התפתחות התינוק
מומחה לתנועה מוטורית משיב לשאלות משתתפי פורום "הריון והתינוק" שבקהילת הריון ולידה. שי הינו מורה בכיר בשיטת פלדנקרייז, מומחה להתפתחות תינוקות וילדים, שמנהל את מרכז "צעד ראשון" המיועד להנחיית הורים ותינוקות להתפתחות נכונה ותקינה. לפניכם לקט שאלות ותשובות.
תשובה: ראשית מנצל את ההזדמנות בכדי לספר שוב כיצד מתפתחת זחילה וזחילת גחון,ולאחר מכן מוסיף הנחיות לתרגול.
לאחר שהתינוק מתהפך מבטן לגב ומגב לבטן מימין לשמאל ומשמאל לימין ,בשלים התנאים לזחילת גחון זחילת גחון כשמה כן היא (על החזה והבטן) הרבה יותר קשה ללמידה ליישום,וזאת בגלל שעל התינוק למשוך את כל משקל גופו תוך חיכוך עם הרצפה.
זחילה זו הופכת להיות עניין של מה בכך כאשר לומד התינוק את יכולות ההצלבה היינו יד ורגל נגדית ואז כתוצאה מארגון ביומיכני מופלא זה מתהווה זחילת גחון אשר תמיד מושכת קריאות התפעלות ממבוגרים.
שוב,זחילה זו קשה ללמידה מפני שהצלחתה תלויה בהתהוות שלבים רבים המתחילים החל מיום הלידה .לדוגמא:כאשר התינוק לומד להתקדם בצורה בלתי רצונית על הבטן (תנועת תולעת),בהמשך בגיל 4 חודשים ישנה חשיבות רבה ליכולת השכיבה על הגב וקרוב הרגליים אל הפנים ומשחק עם כפות הידיים,כמו כן חשובה יכולת השכיבה על הבטן והעברת משקל ויכולת משחק של כל יד בנפרד .כלומר כאשר התינוק על הבטן נשען על מרפק ימין ומשחק ביד שמאל עם חפץ כלשהו וההיפך. בנוסף לכך משמעותית מאוד היא יכולת הגב ועמוד השידרה להזדקף ולהתעגל.
כאשר תנאים אלו מתמלאים בנוסף למספר שלא ציינתי קיים סיכוי רב שהתינוק יזחל על גחונו.
נדיר לראות תינוקות זוחלים כך, ואחת הסיבות הינה ההנחיה היסודית לא להשכיב תינוקות על הבטן בזמן השינה, וכמו כן הושבה לפני הזמן, (כלומר לפני שהילד למד להתיישב בכוחות עצמו) קיימות סיבות נוספות אך אלו הנפוצות שביניהן.
רבים מאיתנו נוטים לבלבל בין זחילת גחון לבין גרירה על הגחון,הזחילה המאורגנת הינה פעולה מוצלבת של הידיים והרגליים,פעולה המכשירה את התפתחות ההליכה והריצה(בריצה אפשר להבחין בהצלבה זו). בעוד שגרירה נעשית בעזרת משיכת הידיים, והרגליים אינן נוטלות חלק בפעולה.)
פעולה זו מבוססת על כוח ולא על ארגון ,כלומר ארגון הוא , החיבור בין השרירים שהם הכוח,השלד, ומערכת העצבים(המוח) . כאשר הפעולה מבוססת על ארגון דרוש פחות כוח ומתקבלת זריזות,מיומנות,שווי משקל משופר וכיו"ב.
מתוך הסיבות שציינתי רוב התינוקות מדלגים ועוברים לזחילה על שש זחילה זו קלה הרבה יותר מצד אחד אולם מצד שני דורשת שווי משקל מפני שגוף התינוק נמצא באויר ונשען על פחות נקודות מגע.בזחילה זו ניתן להתקדם גם כשהגב ועמוד השידרה אינם תנועתיים במיוחד וזאת על ידי שימוש במפרקי הירכיים(מקום החיבור בין הרגל לאגן) ובכתפיים.
כלומר תינוק יכול לזחול על שש אולם זחילתו אינה מהירה וזריזה ומנגד תינוק אחר זריז ומהיר ובעל יכולות טובות יותר ומסוגל לשחק תוך כדי זחילה עם כדור, לעבור לישיבה,לטפס לרדת וכיו"ב.
ברצוני להדגיש שנטיית ההורים הינה להקל ראש באיכויות ההתפתחות המוטוריתומדגשים רק את העובדה שהתינוק אכן זחל ,נכון לתחילת החיים קשה להבין מה החשיבות בדקויות אלו ,אולם בכיתה א' או בגן הילדים כאשר תראו את בנכם או בתכם נהנים מנדנדה,מטפסים ומתגלגלים נהנים מגופם ומיכולתם רק אז ניתן להעריך תקופה זו.
שמחתי מאוד לשמוע שבנך יושב ועומד ,כרגע שרירי הגב פועלים נמרצות בכדי להחזיק את גופו בישיבה ובעמידה. כתוצאה מהישיבה ומהעמידה מתפתחת תבנית יציבה בה שרירי הגב מתחזקים והגב מזדקף. בכדי לעבור מעמידה על ארבע (שש) לישיבה יש להרפות מעט את שרירי הגב בכדי לאפשר לו להתעגל.השילוב בין ההתעגלות להזדקפות מהווה את היסוד ליכולת לשבת לבד ולזחול (נסי בעצמך לעמוד על שש ומשם להתיישב והבחיני מה קורה בגבך את וכיצד את גורמת לו להתעגל ) בכדי לשפר את יכולת ההתעגלות יש לפתח בישיבה את היכולת להתעגל ומשם לעבור לתרגול על הגב:
1. בישיבה דחפי קלות את החזה כך שירגיש הטייה אחורה לכיוון הגב בתגובה הוא יעגל את גבו בכדי לשמור על שווי משקל.
2. אחזי משני צידי החזה ליד בתי השחי והטי אותו להישענות על אחד המרפקים ומשם אפשרי לו לחזור בעצמו לישיבה.
3. כתוצאה מתרגול זה נוצרת תנועתיות בגב ובעמוד השידרה.משם המשיכי עד לשכיבה על הגב.
4. בשכיבה על הגב שחקי עם רגליו כך שיתרוממו והניחי משחקים על רגליו בכדי שכפות ידיו ירצו לשחק עם החפצים שעל או קרוב לרגליו.
5. אחזי בכפות הרגלים עם כפות הידיים והניעי אותו מצד לצד (תוך משחק, שירה וכן הלאה).
6. הניחי אותו על שש והובילי את האגן שלו לאחור לכוום העקבים עם הטייה ימינה או שמאלה.
7. במצב זה הניחי יד אחת על החזה מקדימה והובילי את החזה לאחור תוך כדי התנועה של האגן.
8. בהצלחה!
- מגיל 3 חודשים היא שוכבת יפה על הבטן, היא התחילה להתהפך בגיל 4 חודשים, החזיקה יפה חפצים בשתי הידיים בזמן שכיבה על הבטן.
- לא הושבתי אותה לפני שישבה לבד, בגיל 9 חודשים.
- היא זוחלת מגיל 7 וחצי חודשים - דומה למה שתיארת כ"גרירה" - על הגחון, נתמכת על מרפק ימין ומושכת עם יד שמאל. הרגליים דוחפות, אבל בהחלט לא בהצלבה ולא בצורה מסודרת.
- בערך בגיל 10 חודשים היא התחילה לזחול לפעמים על 6, לאחר שזחלתי איתה על הרצפה והראיתי לה איך אני מרימה את הידיים - היא חיקתה את התנועה והצליחה לזחול על 6. היא זוחלת יפה, אבל כשהיא מתרגשת, ממהרת או מתעייפת - היא חוזרת לזחילת הגחון שלה...
- לפני כחודש נעמדה לראשונה, וגם התחילה לטפס במדרגות (ועל כל דבר אחר).
השאלה שלי היא האם יש צורך בטיפול נוסף, או שעצם העובדה שהיא עברה לזחילת 6 "תקנית" מספקת? (האם היא תעבור לזחילה זו או תמשיך עם שני סוגי הזחילה במקביל?).האם ישנה אפשרות שה"גרירה" הלא סימטרית גורמת נזק לגב? בגיל 9 חודשים נבדקנו ע"י רופאת טיפת חלב, שטענה שאין צורך בפזיותרפיה או טיפול כלשהו, ושהיא אמנם מעט איטית בהתפתחות, אבל בדרך הנכונה.
תשובה: נשמע בהחלט מספק. ניתן בנוסף לשכלל יכולות. לגבי שאלתך האם רומי זקוקה לטיפול? תשובתי היא בהחלט לא ,כפי שתיארת מהלך התפתחותה תקין על פי כל הקריטריונים. עצם העובדה שהיא תזחל על 6 מספקת על פי כל הקריטריונים התפתחותיים.
הגרירה הלא סימטרית אינה פוגעת בגב אך בהחלט קשורה לסימטריה עתידית בעמידה וביציבה. כמובן שניתן לקדמה ולשפר את מיומניותיה בצורה המאפשרת לה לזחול טוב יותר ,ההחלטה האם לכוונה בתרגול נוסף משולה להתלבטות אם לחשוף אותה בפני חוג לריקוד, בלט וכל חוגי העשרה למיניהם בכיתה א' או בגן. לשיקולך.
תשובה: עד היום לא מצאתי פתרון בטיחותי אחר מאשר סל קל לנסיעה ברכב עם תינוק.
לדעתי קשה להניח כי קיימת פגיעה בגב כתוצאה משהיה ממושכת בסל קל בזמן הנסיעה.
בגיל חודשיים אין התינוק יושב, אלא נשען לאחור בתנוחה מעורסלת המחקה נשיאה על הידיים בעירסול,הלחץ אינו על הגב אלא מחולק באופן שווה על כל חלקי גופו.
כמובן שנוח הרבה יותר להחזיקו על הידיים ולהניעו לכן אני ממליץ על עצירות מרובות, ובזמן העצירה תרגול והנעת גופו במישורים המאפשרים את איזון הגב ועמוד השידרה.
1. החזיקי בו תחת הבטן כך שגופו יזדקף והניעי אותו במרחב
2. לאחר מכן החזיקי אותו על צידיו כך שצידיו יפתחו ויתארכו.
3. משם ערסלי איתו שוב וחוזר חלילה מספר פעמים.
לאחר תרגול זה שאינו צריך להיות יותר ממספר דקות החזירי אותו לכסא והמשיכו בנסיעתכם.
התינוק שלי בן חודשיים וחצי, נולד לאחר הריון תקין, בשבוע ה-41 במשקל של 3800 גר'.
שאלתי היא:
יש לו העדפה ברורה לצד ימין, מסתכל ימינה כמעט כל הזמן, ישן על צד שמאל, אינו מתעניין בגירויים הנמצאים בצד שמאל וכמעט ואינו מפנה את ראשו לצד שמאל. גם ידו הימנית יותר פעילה מהשמאלית. אני משכיבה אותו על צד שמאל אבל הוא מתהפך לבטן. למרות שאני מציגה לו גירויים בעיקר בצד שמאל זה לא נראה כאילו שזה עוזר. האם זה טבעי ויסתדר עם הזמן או שיש מקום לדאגה? אני חייבת לציין שהוא תינוק פעיל מאוד, מחייך הרבה ומתחיל להחזיק בידיו רעשנים.
תשובה:
יש חשיבות לכך שהתינוק ישכב על שני הצדדים וירגיש נוח זהו הבסיס להתהפכות סימטרית וגם לשימוש מאוזן בידיים. עלולה להיות אי סימטריה בשרירי הצוואר ורופא התפתחותי יכול לבדוק זאת וכמו כן עלול להיות הרגל של שכיבה על צד אחד בלבד, והרגל זה ניתן לשינוי די במהירות.
לכן לדעתי יש מקום ללמדו לשכב על הצד הלא מוכר.
אפשר לנסות את התרגילים הבאים:
1. להשכיב על הצד המוכר משם לגלגל אל הגב ואל הצד השני בחזרה אל הגב ואל הצד המוכר וכך חוזר חלילה כמה דקות.
2. להשכיב על הצד המוכר משם לגלגל אל הבטן וומשם לגלגל אל הצד השני (החדש) ובחזרה חוזר חלילה במשך כמה דקות.
3. לאחר סדרת תרגילים זו , להשכיב על הצד החדש ולטפוח קלות על כל חלקי גופו במטרה להרפות את הגוף ולהסכים למנח החדש לשהות כל מספר דקות להחזיק אותו עם ידייך בכדי שלא יתהפך אל הבטן.
4. אפשר להניח כרית דקה תחת הראש בצד הלא מוכר עד שייתרגל זה מרפה את החזה והצלעות ומקל על השכיבה.
כאשר תינוקך ילמד לשכב על הצד החדש גם ידו השמאלית תיכנס לפעולה. נסי תרגול זה שבוע ימים וראי אם חל שיפור במידה ולא צרי קשר ואנסה לחשוב על תרגלים נוספים. בהצלחה!
עכשיו הוא לא מוכן להיות בשום תנוחה חוץ מעמידה. אני מוחאת לו כפיים כל פעם שהוא מתרומם והשמחה על הפנים שלו ממש עצומה. תחשבו איזה הישג אדיר זה בשבילו, לראות את העולם מגבוה.
תשובה: רציתי להוסיף לדיון התייחסות לנושא איכויות תנועה ויציבה. במהלך התפתחותו של כל ילד מגיע תמיד השלב בו הוא ילמד לשבת ולעמוד וכמובן ללכת,וכפי שכולנו יודעים לכל ילד ואדם יש את היציבה הייחודית לו צורת ההליכה וכן הלאה.
חלק מאיתנו מתפתחים ונעשים ספורטיביים יותר נמשכים לריקוד ולספורט ומגלים יכולות טובות וחלק מאיתנו מגלים יכולות נמוכות יותר ומן הסתם מתענינים בכוונים אחרים.מדוע זה כך?מדוע לא כולנו ספורטיביים ובעלי יכולות מוטוריות?מדוע לחלק מאיתנו יש בעיות יציבה?
חלק מהתשובות לשאלות אלו נעוצות בהתפתחותנו כתינוקות,בכדי לממש את מלוא היכולת התנועתית ולהגיע ליציבה טובה המשרתת את הילד בעתיד יש חשיבות לממש את מלוא שלבי ההתפתחות שניתנו לילד ובאיכויות המירביות. בתהליכי ההתהפכות,זחילה,מעבר לישיבה לומד הגב ועמוד השידרה את כווני התנועה החשובים לעמידה ולהליכה.ולכן הם כל כך חשובים.
חשוב להבחין שהגב תנועתי וגמיש ואיננו נוקשה יתר על המידה , הראש מתנועע באופן חופשי לכל הכיוונים , כפות הרגלים והקרסולים תנועתיים וכףהרגל והאצבעות פרושים ומוכנים לעמידה,יש לוודא שקיים תיאום בין החלק העליון והחלק התחתון כלומר הרגליים והאגן מתואמים עם הראש. כאשר כל התנאים הללו מתקיימים מסגל הילד עמידה יציבה המאפשרת לו להתכופף מעמידה ולחזור ,לעמוד על רגל אחת ולקפוץ,לעבור מכשולים וכן הלאה.
לגבי הילדים שעומדים יש לשים לב:
1. האם הגב מקושת בחלקו התחתון?
2. האם הרגלים מתכופפות בברכים או נשארות ישרות?
3. הוא נשען על העקבים או על קצות אצבעות?
4. עומד ללא עזרה או רק עם?
5. מתרומם בעזרת חפץ או על ידי שווי משקל עצמי?
6. מהו רוחב הפישוק?
7. האם יכול לשבת מעמידה או בכלל לבצע תנועות בעמידה?
8. מה מידת שווי המשקל?
מנסיוני בעבודה עם ילדי כיתה א וגן הילדים.ילדים רבים מגלים היום קשיים במוטוריקה גסה היינו ריצה קפיצה טיפוס וכן הלאה וכמו כן במוטוריקה עדינה כתיבה ציור השחלה.
מחקרים רבים הראו את הקשר בין מימוש יכולות מוטוריות בגיל הינקות לבין התפתחות תנועתית,רגשית,ואף שכלית אצל ילדים בוגרים וכמובן מבוגרים.
מתוך שנת עבודה אחת בביה"ס עם ילדים בכיתה א' ברמת חן ראיתי שיפור עצום ביכולותיהם של הילדים. כאשר נושאי הלימוד אותם העברתי בכיתה היו "איכויות תנועה התפתחותיות של תינוקות".
לסיכום , זה לא רק חשוב שהילד זוחל,יושב או עומד אלא גם איך הוא עושה זאת ומתי!
אשמח אם תסביר לנו כיצד מבחינים שהילד באמת עומד בצורה תקינה.
תשובה: עמידה ראשונית של תינוק אינה מאורגנת כלל ודורשת חניכה ולמידה לכן יש לאפשר לפחות ארבעה שבועות של התנסות בשלב החדש, לאחר מכן אני ממליץ להבחין במספר נקודות ובמידה ומבחינים בהתהוות הרגלי יציבה משובשים יש לדעתי מקום להכוונה מקצועית.
1. קשת חזקה מדי של הגב.
2. כפות רגליים פנימה או החוצה ביחס לקו האמצע - מדובר בנטייה ברורה.
3. לחץ לא מאוזן של כפות הרגליים עם הרצפה כלומר חלק פנימי או חיצוני של כף הרגל במגע עם הרצפה.
4. חוסר יכולת של הברכיים להתכופף.
5. עמידה על קצות אצבעות או על חלק קדמי של כף הרגל.
לאחר שלושה חודשים של עמידה יש להבחין בנקודות הבאות הבאות במידה ולא מתקיימות יש לפנות להכוונה:
1. עמידה ללא תמיכה.
2. העברת משקל.
3. נסיונות להתקדמות.
4. עמידה ללא שימוש בעזרה.
לאחר שישה חודשים יש להבחין ב:
1. התקדמות.
2. התקדמות ללא תמיכה.
3. התכופפות והרמת חפצים.
4. החזקת חפצים תוך כדי הליכה ומבט לצדדים ולא רק קדימה.
לאחר תשעה חודשים יש להבחין ב:
1. הליכה.
2. הפרדה בין חלק עליון לתחתון.
3. רוטציה - הליכה או עמידה ותוך כדי סיבוב כך חלק עליון מסתובב לאחור ולצדדים.
האם המתואר לעיל כה נורא? מה עליי לעשות כדי שישכב יותר על הגב או על הצד (וגם יהנה מזה?) מה ההשלכות של הנושא?
תשובה: תינוקות עד גיל 2-3 חודשים מעדיפים לשהות בתנוחה מעורסלת הן על הגב והן על הבטן. על הגב התנוחה באה לידי ביטוי בהחזקה על הידיים או בתוך ערסל,טרמפולינה,סל קל וכדומה. העדפתי האישית היא על הידיים ,מינשא,ערסל.
על הבטן התינוק בד"כ מקפל את רגליו כך שברכיו נמצאות תחת האגן והאגן כולו מורם. במהלך החודש השני והשלישי מתישר לאט גופו עד ליישור מלא.
אין לצפות מתינוק בגיל 5.5 שבועות להנות משכיבה על הגב היות וגופו עדיין לא נפתח מהתנוחה העוברית.
לגבי שכיבה על הצד ניתן להקל על ידי טפיחות קלות בחלקי הגוף, שכבי לידו הניחי ידייך עליו דברי איתו אפשרי לו להתרגל לתנוחה החדשה. יש אפשרות להניח כרית דקה תחת הראש להורדת מתח מיותר מהצלעות ובית החזה.הבחיני שתנוחת השכיבה על הצד נמצאת בהטייה לכייון הבטן ולא לכיוון הגב כלומר מקו האמצע לכיוון הבטן במידה והנטייה היא לכיוון הגב טפחי קלות על הגב והשכמה העליונה לכיוון הבטן וכן הניחי את רגלו העליונה לפני התחתונה יותר קרוב אל הראש כך שהנטייה היא שוב לכיוון הבטן.
תשובה: בגיל הזה עדיין ישנה דומיננטיות של רפלקס הסייף הראש מופנה אל צד אחד ואל היד הישרה.
אם את רואה דומיננטיות מובהקת לצד אחד יש לשים לב למספר תנאים שיכולים לשפר
א. בהנקה או האכלה משני הצדדים.
ב. בהשכבה על שני הצדדים.
ג. על הבטן ראש מונח על שני צידיו ,כאן עלולה להיות העדפה שקשה לשנותה לכן כאשר הפנים מופנות לצד אחד יש לכופף את הברך של אותו הצד כך שהפנים יופנו לאותו הכיוון של הברך המתכופפת וכל לשחק או להשאיר בזמן השינה.כפיפת הברך מארגנת את עמוד השידרה לתנועה מאוזנת.
ד. גירוי תחושתי של שני הצדדים כלומר פשוט מגע עמוק פעם לאורך צד ימין ופעם לשמאל.
ה. יש מקום לכך שעדיין האיזון בהתהוותו הטבעית לכן עשי את התרגילים בכיף בנחת וספרי לנו עוד שבועייים מה קורה.
ו. ליהנות מהילד
מה ששמתי לב מהתירגול הזה הוא שהוא ממש מקשת את הגב במקום לקרב ראש לרגלים (קדימה) הוא מקרב ראש לרגליים מאחור!
והיום הוא התחיל לזחול על הבטן בסיבובים כמובן וגם מרים את הטוסיק כלפי מעלה כאלו מעוניין לזחול על 4. ההשגים שלנו לבנתיים הם:
- הוא יודע להתהפך עם עזרה.
- מקרב רגלים לפה ומחזיק בכפות הרגלים - יכול לשבת ככה שעות!
- מתחיל לזוז על גחונו בעיקר בסיבובים.
- כשהוא מחזיק בצעצוע תוך כדי שכיבה על הגב הוא מפנה את הרגלים והידיים לאותו כיוון ז"א כמעט מתהפך אבל בעצם הוא מתנדנד מצד לצד.
שאלתי היא מה צריך להמשיך ולעשות? הוא כבר בן 5 חודשים + שבוע!
תשובה: חשוב להגיע למצב שיתהפך ללא עזרה,כנראה שהסיבה שהוא צריך דחיפה קלה היא באמת ההתקשתות של הגב,צריך להיות איזון בין ההתקשתות וההתכופפות בכדי שתתאפשר תנועתיות והתהפכות, זה גם חשוב מאוחר יותר לאיזון היציבה בעמידה.
לכן, יש לגלגלו מהגב אל הצד שם להישאר למצוא דרכים בכדי להשאירו דווקא על הצד ולמתן את ההתקשתות אפשר להניח כרית קטנה תחת הראש זה יעזור,כמו כן ליצור גריה תחושתית לחיצות עמוקות טפיחות על גופו בכדי שיקשיב למגע ידך ויוכל להרפות את השרירים שעוסקים בהתקשתות.
כמו כן ניתן למתן התקשתות על ידי החזקה על הידיים וטפיחות באזור הגב העליון בין השכמות עד שילמד להניח ראש על כתפך ובכך בעצם לומד לעגל את הגב.
לגבי ישיבה האם מתרומם ממצב של שכיבה על הגב או מעגלה סלקל טרמפולינה?
רצוי להשכיב ככל האפשר על הגב במשטח מאוזן ולא מוטה ,המשטח המוטה מקל על הרמת ראש ומעבר לישיבה תהליך שאינו נכון מבחינה התפתחותית וגופנית. במידה ומנסה להתרומם משכיבה על הגב הרימי לו את רגליו ובכך ירד הראש חזרה. במצב זה שחקי איתו שילמד להרים את רגליו ולא את ראשו.
נכון להבוקר סידרנו את הלול בסלון וגם שמיכות על הריצפה! ואין יותר ישיבה רק שכיבה! כמובן שאורי עושה הכל נכון לגבי מרפקים נמוכים, מחזיק ראש יפה וכל מה שצריך כהכנה להתהפכות ובנסף אנחנו גם עושים תרגלים, אבל עד היום כלום לא עזר!
החידוש היחידי הוא שהוא מסתובב כמו מחוגים של שעון ולא מתהפך בטן גב!
תהיתי גם לגבי הלבוש ולגבי הגירויים - הרי עכשיו אלו ימים קרים ואני מחוייבת להלביש את אורי ב 2 שכבות בדרך כלל טרניג ובביבי גרו , רציתי לדעת האם כדאי להוריד שכבה אחת (וכמובן לחמם יותר את הבית).
והגרויים הסבבתים , אורי משתעמם מאוד מצעצוע אחד או שניים כשהוא שוכב על הבטן ואז יש צורך בלתת לו יותר צעצועים רציתי לדעת האם זה מזיק? וגם האם זה מזיק שאורי מסובב את הראש לאחור כלפי מעלה כשמדברים מאחוריו?
תשובה: אם אני מבין נכון הוא ישב עד עכשיו וכנראה ששרירי הגב והבטן למדו לתפקד במישור הקדמי ואחורי ופחות לצדדים. וזאת בכדי לשמור על שווי משקל טרם זמן.דרך תהליך התיישבות עצמאי לומד התינוק להשתמש בשריריו בצורה הנכונה ולכל הכוונים
בכדי להתהפך יש צורך להעביר משקל אל צד אחד ומשם הרגליים ממשיכות ועוזרות.
אולם לפני כל אלו הייתי מתחיל בתרגול היכולת להתכופף כלומר להשכיב על הגב ולתרגל קרוב רגליים לידיים תפישת כפות רגליים על ידי כפות ידיים ,הרמת רגליים ועזרה בהרמת האגן יחד עם התנועה.כשהרגליים גבוהות הטי אותן לכיוון הצדדים.גם אם אורי מתהפך מגב לבטן המשיכי בתרגול זה.
כשהילד על הצד המשיכי לגלגלו לכוון הבטן אך השאירי מרפק אחד תחת החזה כלומר לא להשכיב מלא על הבטן אלא רק חצי דרך.כך שילמד להישען על המרפק ולעגל את בית החזה.משם גלגלי אותו חזרה אל הגב וחוזר חלילה,אין צורך להגיע לגמרי אל הבטן.
לגבי הביגוד:
מנסיוני עדיך שכבה דקה או מדי פעם ללא בגדים (תלוי כמובן בתנאים) .שוב מנסיוני תינוקות קיץ מתנועעים הרבה יותר מאלו שנולדו בחורף. כדאי בעזרת הצעצועים לגרותו לתנועה כלומר על הבטן לגרות לצדדים בכדי שהוא יפנה את הראש ואז לעזור לו להתהפך דרך הרגליים.
בגיל 5 חודשים כושר הריכוז עדיין אינו גבוהה במיוחד לכן אפשר להשתמש ביותר צעצועים גם כאן זה ענין של מידה.
לגבי תנועת הראש:
אם את מתכוונת בשכיבה על הגב אין בכך שום בעיה אך כמובן שעדיף היה שיוכל להתהפך ולראות בצורה נוחה יותר על הבטן.
שאלתי- מה עושים אם הוא ממש לא אוהב את זה? וגם אם הוא פשוט שוכב בלי להזיז את הראש זה בסדר? או שעליי לגרות אותו לסובב את הראש?
תשובה: אינני חושב שצריך לתת לו לו להיות כמה שיותר על הבטן.
בגיל הזה התינוק עדיין בתנוחה עוברית ואוהב להיות מקופל ומכופף לכן תינוקות רבים בגיל הזה מרימים את הטוסיק ונשענים על הברכיים כאשר מניחים אותם על הבטן.
יש חשיבות גם לשכב על הצדדים רוב התינוקות מעדיפים על הצד כי שם מתאפשרת התנוחה העוברית. אפשר גם לערסל אותו בזרועותייך בכלל ערסול זוהי התנוחה הרצויה ביותר לשלב זה.
בהדרגה תוכלי להבחין שהוא נפתח כמו גם פתיחה הדרגתית של כפות הידיים והשכיבה על הבטן תתארגן בהתאם. בזמן הערות השכיבי אותו גם על הגב, הרימי לו את הרגליים וקפלי אותו מעט הוא יאהב את הכוון המכופף.
אין צורך לגרות לתנועת ראש זה מגיע מאוחר יותר בשלב זה אם תשכיבי אותו על הבטן הוא יעדיף להרים קודם את האגן ואף יראה תנועות זחילה בלתי רצוניות.
תשובה: המעבר לישיבה מהגב דרך שימוש בשרירי הבטן אינו נכון מבחינה התפתחותית ומיכנית . התהליך היעיל הינו מעבר משכיבה על הבטן אל הברכיים ומשם לישיבה. ישנה חשיבות רבה ליכולת להתהפך מגב לבטן בכדי לאזן את תפקודי הגב.
מהגב אל הבטן מתהפכים דרך שימוש בהתעגלות הגב והרמת רגליים לכיוון הראש, ובהתהפכות מבטן לגב דרך הקשתת הגב. האיזון שבין הקשתת הגב להתעגלותו משמעותית להתפתחות העמידה היציבה והמאוזנת. אינני חושב שהקושי בהתהפכות מגב לבטן קשור רק לחגורת הכתפיים אלא גם לאופן השימוש בגב וברגליים. בתפישתי לגבי התפתחות תינוקות חשוב שהתינוק יעבור דרך כל שלבי ההתפתחות שניתנו לו.
לגבי שאלתך האם להיות מוטרדת ...... לא יודע, זה ענין של סידרי עדיפויות ראיתי ילדים שהתפתחו יפה גם בלי להתהפך מהגב לבטן אולם אלו שעברו ועוברים דרך יותר שלבים ייתקדמו לדעתי טוב יותר ,יפתחו איכויות שווי משקל גבוהות ובטחון בתנועה.
אני מודעת לחשיבות תנוחה זו למען התפתחות תקינה של חגורת הכתפיים אבל ממש לא מסוגלת להשכיבו על הבטן - ישר הוא מוריד את הראש ומתחיל לבכות - גם אם אני מדברת אליו מאותו גובה ומנסה לעניין אותו בפרצופי או במגוון צעצועים זה לא עוזר.
מה שאני כן מצליחה לעשות זה להשכיבו על הברכיים שלי מול הטלוויזיה/מחשב ואז הוא מרים את הראש יפה מאוד, אבל גם זאת רק למספר דקות קצר.
תשובה: חשוב להניח תינוק על הבטן החל מימיו הראשונים אפשר להמשיך ולמלא אחר הוראות הרופאים ולא להשכיבם על הבטן במהלך שינה וגם בנושא זה הדעות חלוקות ישנם תינוקות רבים שישנים בתנוחת בטן.כאשר התינוק מורגל לשכב על הבטן מימיו הראשונים הסבירות לקושי בחודשים מאוחרים יותר יורדת.
אולם סיבות נוספות לקושי עלולות להיות:
1. גזים וכאבי בטן תכופים
2. קושי בנשימה הצטננות וכדומה
3. נוקשות וטונוס גבוהה
בכדי לשכב באופן נוח על הבטן ולהנות מכך , על שרירי הבטן והחזה להיות בטונוס נכון ולא מתוחים (טונוס= כמה השרירים מתוחים ועובדים) ולאפשר פתיחה והתארכות הצד עליו שוכבים היינו בטן!
יש חשיבות להרפיית הגוף ולהתעגלות הגב זאת אפשר לעשות במספר דרכים:
1. שימוש במינשא ושהיה במצב מעורסל אפשר גם שימוש בערסל לתינוקות.
2. גירוי חושי עמוק ליצור הרפייה
3. תרגול בשכיבה על הגב קרוב ידיים לרגליים משם אל הצד ובהדרגה אל הבטן.
לאחרונה היא פיתחה צורה משונה לזחול. מישיבת משוכה (רגל אחת קדימה ואחת מקופלת אחורה, היא עולה על הברך ומושכת את עצמה קדימה עם הרגל הקדמית (רגל ימין), שכרגל שמאל נמשכת אחריה. האם יש מקום לדאגה? האם יש צורך שיראה אותה איש מקצוע או שזהו שלב ביניים בין הזחילה (היא זוחלת באופן סימטרי וממש מהר) לבין ההליכה?
תשובה: מספר שאלות:
1. כשאת מציינת זחילת גחון האם הבחנת אם היה גם שימוש ברגליים כלומר האם הידיים גררו את כל הגוף?
2. האם הייתה העברת משקל כלומר האם העבירה משקל לצד אחד בכדי שהיד השניה תתפנה לזחילה ?
3. האם היה תיאום יד ורגל נגדית?
בזחילה על שש כבר לא רואים את המצבים האלה ולכן באמת הזחילה על שש בד"כ סימטרית. את האסימטריה רואים בשלב יותר מאוחר ובשלב זה קשה יותר לזהות.
ככלל התפתחות מוטורית אמורה להיתפתח באופן סימטרי ולהכין את תפקודי ההליכה והריצה כך ששתי הרגלים ושני צידי הגוף ישאו בנטל שווה. כפי שאת מתארת רגל אחת "נשכחה" ויש צורך ל"הזכיר" למערכת על קיומה. לדעתי לטובת תפקודי היציבה והתנועה לעתיד חשוב שתתפתח תנועה סימטרית.
כשהוא אוחז את הצבע הוא מחזיק למעלה מדי ועם כל האגרוף, אני עוזרת לו "לתקן" אבל לפעמים הוא מתרגז...
האם יש מקום לגשת למרפאה בעיסוק בגיל זה או שיש צורך לתת לו קצת זמן?
אני שואלת כי אני מורה, ורואה ילדים שמגיעים לכתה א' כשהם לא אוחזים נכון את העפרון או המספריים. אולי עזרה מוקדמת עשויה להועיל?
תשובה: בגיל שלוש וחצי נמצא הילד בתהליך ההתהוות השימוש בכף היד.
להחזיק למעלה מדי ועם האגרוף זהו שלב חשוב בתהליך, בהדרגה נוצרת הפרדה בין האגודל שאר האצבעות ונרכשת מיומנות גבוהה יותר.
ככל שהמטלות דורשות דיוק רב יותר כך הילד משנה את אופן השימוש בכף היד.לכן אין צורך לתקן אלא לאפשר לו להתמודד עם מיומנויות מורכבות כמובן בהתאמה לגילו.
הסיבה העיקרית שילדים רבים מתקשים במוטוריקה עדינה הינה לדעתי חסר בהתפתחות של מוטוריקה גסה על כל שלביה המרובים.
חשוב אם כן לבדוק האם עבר ילדך דרך כל שלבי ההתפתחות היינו: שכיבה על הבטן ,הרמת ראש ,התהפכויות בטן גב גב בטן זחילה,התיישבות,ומעבר לעמידה.
דרך התמודדיות אלו ותהליך הלמידה הטמון בהם סולל הילד את תפקודי המוטוריקה העדינה.
עזרה מוקדמת עשויה להועיל דווקא במיומנויות המוטוריקה הגסה המשלבים התפתחות מוטוריקה עדינה.
לדוגמא משחק בכדור. עם שתי ידיים יד אחת ,לגלגל עם כל כף היד, זחילה על משטח משופע ובמצב זה לתפוש חפצים כגון חבלים.
יש לפתח תרגילי שווי משקל החשובים ליכולת העברת משקל החשובה מעין כמוהה להתפתחות הכתיבה והשימוש ביד דומיננטית.
ציורים על משטחי ניר גדולים בכדי שיותר חלקי גוף ישתתפו בתנועה.
מה עושים שנראה כי התינוק סובל משכיבה על הבטן? הוא בן שבועיים וחצי, ודי סובל מזה.
אם זה נורמלי? זה ישתפר? וכמה זמן צריך לשים אותו על הבטן ע"מ שיחזק את שרירי הצואר?
תשובה: לדעתי אין מיגבלת גיל להניח תינוק במצב מעורסל ההיפך המצב המעורסל הינו מנח עוברי בו רובנו כמבוגרים מעדיפים לישון כך. יתרה מזו במנשא התינוק מרגיש בטוח מוגן כעובר ברחם. אין כל בעיה לעמוד השידרה המיתוס בו עמוד השידרה אמור להיות ישר תקף רק לעמידה ולהליכה וגם במצב זה יש פעמים רבות בהן יש חשיבות לעמוד השידרה להיות מעוגל לדוגמא כאשר מתכופפים או כאשר ילדים מתגלגלים קדימה.זהו חלק מתפקודי השלד וחשוב מאוד.
תינוק בן שבועיים וחצי מעדיף להיות בתנוחה עוברית על הבטן הוא ירצה להיות על הברכיים וטוסיק גבוהה גם תנוחה זו לא מועדפת עליו?
התינוק זמן לזמן בכדי להיפתח מתנוחה עוברית בכדי לשכב על הבטן התינוק חייב להיפתח היינו השרירים שסוגרים אותו ומקפלים צריכים אט אט להישתחרר לכן,לדעתי אין חשיבות רבה להניחו זמן רב על הבטן כאשר המטרה הינה הרמת ראש בואי נרשה לו עוד קצת זמן להתרגל לחיים ןלחוש את הסביבה ואת המציאות החדשה.אין צורך בשלב זה להיתעסק עם הרמת ראש זה מוקדם מדי.
ממליץ להיות איתו יותר במינשא וכאשר את מניחה אותו חשוב שיהנה מהיכולת להיות על הבטן עם טוסיק גבוהה. ככל שהתינוק יהיה יותר זמן במצב מעורסל כך הוא ייפתח מהר יותר וילמד להיות על הבטן ולפתח הרמת ראש. חשוב להניחם על הצדדים זהו חלק מהלמידה בדרך לשכיבה על הבטן לסיכום:
- על הבטן טוסיק גבוהה
- להניח על הצדדים
- במינשא מעורסל
- להחזיק על הידיים ובמצב זה לערסל ומשם לאט לפתוח לשחק איתם במצב זה. את תוכלי להבחין שיש מקום בו הם לא מוכנים יותר להיפתח לא להכריח להגיע לשם ושוב לערסל וכן הלאה.
כשהיא על הבטן היא מרימה יפה את הראש והיא יציבה אבל היא לא מזיזה את עצמה קדימה או אחורה למרות גירויים שעומדים מולה.
אני פורסת שמיכה על הרצפה ושמה את שחר עם צעצועים ואני נשכבת על הרצפה כדי לגרות אותה אבל היא לא זזה.
האם ישנה איזשהי בעיה? ואיך אפשר לעזור לשחר להזיז את עצמה יותר?
תשובה: התנאי המקדים להתפתחות הזחילה הוא היכולת לשכב על הבטן ולהנות מהתנוחה.
כלומר בתשבה לשאלתך צריך לפני הכול לקדם את יכולתה לשהות על הבטן.
במהלך השכיבה על הבטן מתפתחים התנאים המקדימים לזחילה שהם:
העברת משקל קדימה אחורה ולצדדים
ידיים ורגליים לומדות לדחוף את הרצפה בכדי להתקדם
תיאום בין ידיים לרגליים
כאשר למידה זו מתממשת הילד זוחל.
לפני הזחילה ניתן לראות נסיונות התקדמות ודווקא תהליך של חוסר יציבות המהווה שלב מקדים וחשוב, התינוק מנסה להתקדם קדימה ובטעות מתהפך אל הגב.
לאחר נסיונות רבים הוא לומד להשתמש בגופו בצורה המאפשרת תנועה קדימה ולא גלגול אל הצד.
אינני אוהב להשתמש במושג בעיה אצל תינוקות כי בעצם אין בעיה רפואית או גופנית אלא משהו בתהליך המוטורי נלמד בצורה בלתי יעילה כמו כן קיים אולי איזשהו גורם המפריע לשכב על הבטן. גורמים המפריעים עלולים להיות:שרירי בטן וחזה מכווצים יתר על המידה המפריעים לחזה ולבטן להיפתח ולהשתטח על הרצפה.לכן אני ממליץ לתרגל דווקא בשכיבה על הגב לקרב ידיים לרגליים יד לרגל באותו הצד וגם באופן אלכסוני כלומר יד שמאל לכף רגל ימין.במצב זה שרירי בטן מקבלים גירוי להרפות את המתח המיותר ולאחר מס.דקות של תרגולים להמשיך לכיוון של שכיבה על הצד ובהדרגה אל הבטן כאשר רגל אחת מכופפת,להישאר במצב זה ולחזור אל הגב.
כלומר תהליך שיפור יכולת השכיבה על הבטן נעשה דרך המקום המוכר והנוח לתינוק שהוא הגב או הצד.
כמו כן יש לקדם ולתרגל התהפכויות מבטן לגב ומגב לבטן ובאופן סימטרי היינו מימין לשמאל ומשמאל לימין.
מה לעשות כדי לגרום לו לרצות להתהפך?
תשובה: שרירי כתפיים חזקים יתר על המידה עלולים להוות קושי ומגבלה ביכולת התינוק להתהפך . כמו כן "ישיבה" על הידיים גם היא עלולה להוות מגבלה שרירי כתפיים חזקים וידיים ישרות קשורים אחד אל השני. בכדי להתהפך מבטן לגב צריך הילד להישען על המרפקים כלומר להיות עם ידיים מכופפות אמות על הרצפה. ממצב זה הראש נוטה ימינה או שמאלה מקו האמצע ומושך אחריו את הגב ואת כל הגוף עד להתהפכות מלאה. כאשר הידיים ישרות הראש גבוהה מדי מן הרצפה. בכדי להתהפך ממצב זה הילדים יורדים אל האמות מכופפים מרפקים ומשם מתהפכים.
צריך ללמד את הילד לרדת אל המרפקים בכדי לעשות זאת יש להניח חפץ מענין מתחת לסנטר קרוב אל החזה ,אני מקווה שבמצב זה הוא ירד אל המרפקים בכדי לתפוש ולאחוז את החפץ. כאשר הוא נמצא על המרפקים יש לענינו לצדדים כלומר ימינה ואחורה או שמאלה וחורה בכדי שתהיה העברת משקל אל אחד הצדדים ומשם איבוד שווי משקל קל והופ.. אל הגב. זה נשמע קל אך דורש תרגול.
במקרים מסוימים כאשר שרירי הכתפיים חזקים מדי קשה לילד לכופף מרפקים ואז צריך לעזור לשרירים אלו דווקא להרפות.
תשובה: השיעורים מתאימים לילדים ולתינוקות החל מהלידה.
סדנאות "צעד ראשון" מתאימות לתינוקות החל מהלידה ועד גיל שנתיים ומחולקות לשלושה שלבים:
1. לידה עד התהפכות
2. התהפכות עד זחילה על שש וישיבה
3. זחילה ועד גיל שנתיים.
הסדנאות בנויות על העיקרון של מילוי הפוטנציאל התנועתי ומילוי יכולות הלמידה של הילד כתהליך המכין את הבסיס להתפתחותו העתידית. ניתן גם לטפל בבעיות אם מתעוררות ולמנוע בעיות עתידיות. שיעורים נוספים קיימים גם לילדים בגילאי 2-3,4-5,5-7.
תשובה: מרכיב של מעבר ממצב אופקי למצב אנכי הדורש שיווי משקל רב. למידה זו של שיווי המשקל והדרך בה התינוק משתמש בגופו בכדי ליצור שיווי משקל מכינה את הדרך לשוויי משקל מורכב יותר הקיים בעמידה ובהליכה.
ולתרגילים:
הכיוון צריך להיות שמעמידה על הברכיים הוא יניע את האגן האחורה לכיוון הרצפה תוך הטיה קלה ימינה או שמאלה.
הניעי אותו קלות במצב של עמידה על שש מעט אחורה כך שהאגן שוקע לאחור ובאותו המן הניחי צעצוע מסקרן באחד מצידיו קרוב לגופו. הרצון להביט אחורה והצידה יחד עם תנועת האגן לאחורה יכולה להוביל להתיישבות.
תרגול נוסף וחשוב הוא ללמד את הגב להתעגל .את זה אפשר לתרגל בשכיבה על הגב לאחוז יד וכף רגל נגדית ולהניע קלות ימינה ושמאלה.
לכל התרגילים כדאי להוסיף מרכיבי משחק ,קולות, צחוק וכיו"ב.
ברגע שאני מניחה אותה על הבטן, היא מיד מתהפכת. ולא משנה איזה צעצוע אניח מולה, הכל מתגמד עבורה רק לא להיות על הבטן. בקצב הזה הרי היא לא תזחל. כי כמו שהבנתי זחילה מתחילה מהתרוממות על הידיים משכיבה.
ניסיתי הכל. לשכב על ידה, להניח אותה על כדור מאורך. לכופף בעדינות את הרגליים כאילו היא במצב על 4. שום דבר לא גורם לה להתמיד במצב על הבטן.
אני יודעת שיש ילדים שלא זוחלים רק הולכים. אבל אם הבנתי הליכה זה רק לקראת שנה. והיא נורא מתוסכלת מאי יכולתה לזוז. למרות שכמו שהבנתן היא לא עושה דבר בנידון. גם בטיפת חלב אמרו לי שמאוד חשוב שהיא תזחל. זה חשוב להתפתחות השרירים של התינוק. ואחר כך שלא יהיו בעיות למידה (יש מחקר שמראה על קשר בין אי זחילה לבעיות של כתיבה).
אז מה עושים?
הרי אני לא יכולה להדביק אותה עם פלסטר לריצפה?
האם יש למישהיא ניסיון עם ילדים שלא זחלו? אם כי מתי הם התחילו ללכת?
ובכלל איך אפשר ללכת בלי לדעת להיות על 4. מה יקרה אם היא תיפול?
תשובה: נושא הזחילה הינו נושא מורכב ורבות דובר עליו. הדעות הן שונות , אנסה לתת לך כיוון בתוך המבוך. הזחילה כחלק משמעותי ממערכת של שלבים התפתחותיים מורכבת ממרכיבים רבים שביחד משלימים לפונקציה.
הזחילה מורכבת מאינטגרציה של כל השלבים הקודמים לה בסדר ההתפתחות כלומר מן היכולת להתהפך מגב לבטן בטן לגב ובאופן סימטרי מימין ומשמאל ,הושטת יד,שכיבה על הבטן הרמת ראש וכן הלאה.
היכולת של המוח לתאם ולארגן את כל הפעולות האלו יחד היא לב חשיבות העניין.
בתוך הזחילה קיימים גם המרכיבים הבאים:
1. תיאום בין ידיים לרגליים ובין יד אחת לשנייה
2. תיאום בין גפיים לע"ש והגב.
3. תיאום בין הסקרנות לביצוע כלומר רואה צעצוע מעניין מסתקרן ומפעיל את הגוף בכדי להגיע אליו .די מתסכל לחכות 5-7 חודשים בכדי שתתפתח הליכה ואז להיות עצמאי ולהגיע?
4. התפתחות מערכת שווי משקל
5. הכנה להליכה
נקודה חשובה לסיכום והקשורה לליקויי למידה היא שהתפתחות תנועתית בכלל קשורה להתפתחות המוח.אצל בעל חיים המעבר לתפקוד מלא לאחר הלידה לוקח בין מספר דקות למספר ימים והמערכת מוכנה לפעול.
אצל תינוק תהליך ההתפתחות ארוך הרבה יותר ומבוסס בשנה הראשונה רק על תנועה אפילו דיבור מתפתח בדרך כלל לאחר שנה .וגם הדיבור מבוסס על תנועה.
תקופת זמן ארוכה זו נדרשת בכדי ליצור את הקשרים בין מרכזי המוח השונים ואת תבניות הלמידה היינו "ללמוד כיצד ללמוד", כאשר התהליך הזה מבוסס על למידה דרך התנועות הראשונות כגון:
1. הכנסת יד לפה
2. קשר עין יד.
3. אחיזה
4. התהפכות
5. אחיזת כף יד וכף רגל
לכן, ככל שתינוק עובר דרך יותר שלבים התפתחותיים גדלה יכולתו ללמוד. הייחוד בזחילה בתוך ההיררכיה התנועתית היא כפי שהזכרתי קודם היכולת לארגן שלבים אלו יחד.
עכשיו,לגבי מה עושים:
הדבר הראשון צריך להיות שיפור יכולת השהייה על הבטן ומשחק במצב זה. וכמו שהזכרת זה כמעט בלתי אפשרי, אולם נסי לאחוז אותה בשכיבה עלייך כאשר את על גבך והיא על בטנה עלייך .פשוט להרוויח דקות של פיתוח התחושה בשכיבה על הבטן במצב זה התגלגלי איתה ימינה ושמאלה כמתוך משחק.
שחקי איתה על הגב ומשם גלגלי אותה אל הבטן ושם משכי אותה דרך הידיים והחליקי בעדינות על הרצפה באותו האופן גם דרך משיכת הרגליים.
הניחי אותה על משטח משופע הדורש טיפוס כלפי מעלה ושם החליקי אותה כלפי מעלה וכלפי מטה.
השאירי אותה על המשטח המשופע פנים כלפי מעלה והניחי במצב זה צעצוע מסקרן מולה.
נסי תרגילים אלו וספרי לי האם היא מוכנה להיות יותר זמן על הבטן ומשם נמשיך. הדרך עדיין ארוכה לזחילה אך ללא תנאי זה קשה לפתח זחילה.
תשובה: מנסיון הרב מצאתי כי יש קשר בין נסיגה בהתפתחות מוטורית האטה או הפסקה של תפקודים לאחר חיסונים למיניהם.
מעבר לכך אינני מספיק בקי בתחום ומעדיף להפנות את השאלה לעוסקים בתחום.
ממליץ על דר. רוזנטל וטיפה מן הטבע בתור כתובת מהימנה בתחום
בנוסף לכך הוא נרדם ממש חזק כשהוא שוכב על הבטן או כשראשו מונח על גבי כרית (כנראה בגלל שהאף שלו סתום קצת..) יש לי פחד גדול משינה על הבטן בגלל סיפורי הזוועה של מות בעריסה אבל בכל זאת רציתי לדעת ממתי אין סיכון לבעיה שכזו (אורי מרים ראש יפה מאוד וגם מישר מרפקים)
ולגבי הכרית שוב האם זה בריא או שאני יכולה לגרום לו נזק בכך שהוא נרדם על גבי כרית!
ושאלה אחרונה לגבי זחילה והתפכות:
כשאורי שוכב על הגב הוא מצליח לזוז בסיבובים(כמו מחוג של שעון) אבל לא מתהפך!
וכשהוא שוכב על הבטן הוא רק מתעצבן מכך שהוא לא מצליח להסתובב - האם זה מראה על בעיה כל שהיא ? והאם יש באפשרותי לעזור לו?
ולגבי ההתפכות, עד לא מזמן אורי היה "זורק ראש" תוך כדי שכיבה על הבטן וכך הצליח להתהפך.
אבל משום מה הוא הפסיק להתהפך! וגם לא עושה רושם שהוא בדרך? איך אפשר לעודד אותו גם לכך?
תשובה: לגבי ישיבה ,תהליך חשוב בהתפתחות התינוק הינו לימוד מעבר לישיבה יש צורך לעבור ממצב אופקי למצב אנכי תהליך הדורש לימוד שווי משקל מאורגן.
עצם הלמידה בתהליך היא הדבר החשוב ופחות התוצאה.זהו תהליך ארוך הלוקח מספר חודשים בו לומד התינוק להשתמש בגופו בצורה המאפשרת לו להתיישב.
כאשר אנו עוזרים לתינוק לשבת ,במידה מסוימת אנו מונעים ממנו את לימוד התהליך והחשוב ביותר שהוא "ללמוד כיצד ללמוד" לפתח שווי משקל ,שימוש בשריריו ובחלקי השלד ,התאום ביניהם (קורדינציה) וכן הלאה.
למידה זו תשרת אותו לתפקודיו העתידיים.
לכן תשובה זו רלוונטית לכול השלבים הבאים אותם יבצע אורי כולל עזרה בהליכה ובעמידה.
אולם! ידוע לי כי ילד מרוצה הרבה יותר כאשר מושיבים אותו הוא יכול לראות יותר ולהיות חלק מהסביבה.זה קורה בדרך כלל כאשר שכיבה על הבטן ותפקודים על הבטן אינם נוחים וזורמים, הילד מתקשה בפעולתו ובתנועותיו, מראה סימני אי נוחות מתחיל הבכי והקיטור ואז פתרון הפלא הוא הושבה.
אין שום בעיה בלהושיב את אורי לכמה דקות העניין הוא שהוא ירצה עוד וזה בהדרגה יהפוך לתופעת קבע. אולם גם בכך יש דעות שונות , לדעתי חשוב שתינוק יעבור דרך שלבים קודמים שהם חלק מהפוטנציאל שניתן לו ואין שום סיבה להימנע ממיצוי יכולות אלו.ולאחר מכן לעבור לשלב הבא בדיוק כפי שנלמדת שפה. מתחילים עם אות אחת ועוברים למילה ומשם למשפט. לימוד התנועה דומה ללימוד שפה.
אני מבין מדברייך שיש קושי בסיבוב על הבטן, לא זו לא בעיה! אלא תהליך שחשוב לו ללמוד ולהפנים.תחושת היכולת שמתפתחת עם הגדלת הרפרטואר התנועתי של התינוק מחזקת את יכולותיו המוטוריות והן את דימוי הגוף שלו.
תהליך ההתהפכות דרך זריקת ראש יכול להיעשות גם הוא בצורה אחרת , מאורגנת ונעימה יותר,היינו להתהפך כאשר הראש שוקע ברכות אל הרצפה ואחריו שאר הגוף מגיע וזאת בכדי למנוע תחושת נפילה ומכה בראש .חוויה של מכה בראש עלולה לגרום לתינוק לא לרצות להתהפך ואולי זו הסיבה להפסקת ההתהפכות.
לגבי ההתהפכות והסיבוב על הבטן ,כפי שאני מתרשם מתיאורך יש צורך שאורי ילמד להתקפל לעגל את הגב.זהו תהליך בסיסי בהתפתחות וקורה על הגב כאשר הרגליים מתקרבות אל הפנים ובמצב ערסול על הידיים או במינשא.
כדאי לתרגל שכיבה על הגב וקרוב רגליים אל הראש. החזקת כפות הידיים יחד עם כפות הרגלים ונענוע עדין במצב זה מצד לצד עד לשכיבה על הצד.יש חשיבות להתרוממות החלק האחורי של האגן בזמן הרמת הרגליים כך שהגב מתעגל.
כאשר הגב ילמד להתעגל , יש סיכוי רב שתפקודי ההתהפכות ישתפרו, שחקי איתו במצב זה דרך תחושה וצעצועים למיניהם.
כמו כן שחקי איתו או תאפשרי לו לשהות על הצדדים לפחות מספר דקות.
ישנם תרגילים נוספים אולם הייתי מתחיל קודם מתהליך בסיסי זה.
לא הבנתי בדיוק מדוע את משכיבה אותו על כרית. האם זה בגלל נשימה?
בעיקרון אין צורך להניח כרית תחת הראש אלא אם יש קושי בנשימה ואז עדיף כרית על הגב או על הצד .על הבטן זה פחות משרת את המטרה ועלול ליצור לחץ על בית החזה.
אינני יודע בדיוק מתי מפסיק הסיכון של מוות בעריסה אין לי מידע סטטיסטי לגבי זה עדיף אולי לשאול רופא ילדים.
לפנייה לכתב/ת 
