בג"ץ לממשלה: לנמק את הקיצוץ בקצבאות

בג"ץ הוציא בצהריים (יום ה') צו על תנאי, המורה לממשלה לנמק בתוך 20 יום מדוע לא יבוטל הסעיף בתוכנית החירום הכלכלית, שמורה על קיצוץ משמעותי בקצבאות הילדים למי שלא שירת בצבא או בשירות לאומי. פירושו של הצו הוא שהממשלה מחוייבת לספק הסברים משכנעים להחלטתה, ולא - השופטים יבטלו אותה.
השופטים לא רצו להיענות לבקשתם של העותרים לתת צו ביניים, שיאסור על הקיצוץ בקצבאות. השופט חשין הסביר כי השופטים מעדיפים שלא לתת צו ביניים שייצא נגד חוק של הכנסת, משום ש"יש גבול מסוים בהתערבות בין הרשויות". עם זאת, השופטת דורית בייניש פנתה למנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, והמליצה שהרשויות לא יישמו את הקיצוץ עד למתן פסק דין בעתירות.

העתירות: המדינה מפלה בין ילדים

על פי תוכנית החירום שאושרה בכנסת, יוצאי צבא יסבלו מקיצוץ של ארבעה אחוזים בקצבאות הילדים, ואילו מי שלא שירת יסבול מקיצוץ של 24 אחוזים.
שבע עתירות - בין היתר של ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, ארגון עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, המועצה לשלום הילד, מטה המאבק של הנכים וחברי הכנסת של מרצ, חד"ש והסיעות הערביות - הוגשו נגד ההחלטה. העותרים טוענים שהקיצוץ פוגע בעקרון השוויון ומפלה בין ילדים בחברה הישראלית. לדברי העותרים, הקיצוץ מפלה לרעה ערבים, נכים, ואחרים שלא שירתו בצבא.

הפרקליטות: האוצר תכנן לקצץ במאות אחוזים

בתשובת שהגישה פרקליטות המדינה לעתירה נאמר כי ההחלטה לקצץ בקצבאות התקבלה לאור ההתפתחויות הכלכליות, אשר "עלולות היו לסכן את היציבות במשק ואף להביאו אל סף משבר פיננסי וכלכלי". לדברי הפרקליטות, הממשלה הייתה רשאית להחליט על קיצוץ שייטיב עם מי ששירת בצבא או בשירות לאומי, מתוך שיקולים ערכיים.
הפרקליטות מדגישה כי פגיעה כזו מותרת רק אם היא נעשית במידה הראויה, ואינה מופרזת. לדברי הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הטיל וטו על כוונת האוצר לקצץ את הקצבאות של אלה לא שירתו בצבא במאות אחוזים. "ההצעה המקורית היתה להקטין הכנסת משפחה בת עשר נפשות בכמעט 4000 ש"ח לחודש (מכ-5740 ש"ח לכ-1815 ש"ח)", נאמר בתשובת הפרקליטות, "במענה להצעה זו, נתן היועץ המשפטי לממשלה את חוות דעתו לפיה לא ניתן יהיה להגן על חוקתיות החקיקה המוצעת בהחלטת הממשלה, שכן זו התייחסה להחלטה שכללה פגיעה מאד קשה בעיקר במשפחות גדולות, פגיעה שאמורה היתה לחול באופן בלתי פרופורציונלי על אוכלוסיות מסויימות". עוד נאמר כי "היועץ המשפטי לממשלה עמד על חוות דעתו האמורה, חרף פניות אינטנסיביות מן השר, התוצאה היא, בין השאר, כי הסכומים שקיווה האוצר להשיג מתוכנית החירום הכלכלית לא הושגו בחקיקה כפי שהתקבלה".

העותרים מרוצים

בעקבות החלטת בג"ץ להוציא צו על תנאי אמר ח"כ מוחמד ברכה, אחד מהעותרים: "הכיוון הוא חיובי, ופנייתה של השופטת בייניש למוסד לביטוח לאומי שלא לבצע בינתיים את החוק, היא חיובית. אנחנו חושבים שבית המשפט העליון יכול להוות את הסכר האחרון מפני המבול הגזעני ששוטף את המדינה והכנסת".
ח"כ יוסי שריד אמר בתגובה: "ביקשנו צו על תנאי וקיבלנו. בינתיים אנחנו מרוצים. הפרקליטות ייעצה לממשלה בתשובתה שלא ליישם את החוק עד להחלטת בג"ץ, והממשלה צריכה לצאת מדעתה אם היא לא תקבל את ההצעה. הרושם שלי הוא שהחוק לא יבוצע במתכונתו הנוכחית, אלא אם כן הממשלה רוצה לתת סיפוק עצום לכל האנטישמיים בעולם".
עו"ד טל גל, המייצגת את ארגוני זכויות האדם ואת המועצה הלאומית לשלום הילד, אמרה בתגובה: "אני שמחה שבית המשפט ביטא את העובדה שיש לו ספק בחוקתיות הסעיף, וקבע דיון בעתירה עצמה. הדבר מבטא נכונות של בית המשפט לבדוק לעומק את חוקתיותו".
יואב קריים, דובר ארגון הנכים: "אני שמח על ההחלטה, משום שהיא מאפשרת לממשלה לשקול שנית את המעשה המכוער והאנטי חברתי שעשתה. אני מקווה שלא נצטרך לדון בעתירה, כיוון שהממשלה תשנה את החלטתה, ואני מקווה שבג"ץ לא יסכים לזה שבגלל שנכים לא שירתו בצבא, הם ייפגעו ויהפכו לאזרחים סוג ב'. לא ייתכן שהממשלה, באמתלה של תכנית כלכלית, תחליט מי שייך ומי לא".