סיגלית חיימוביץ' הורשעה ברצח אסף שטיירמן

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע הבוקר (ד') את סיגלית חיימוביץ' ברצח הנער אסף שטיירמן ז"ל.
חיימוביץ' הורשעה בכך שב-5 בדצמבר 96' רצחה, יחד עם רעי חורב, את הנער אסף שטיירמן במכות ובחניקה. הרצח בוצע ביער אושיסקין בכפר סבא.
בית המשפט קבע כי חיימוביץ' הייתה שותפה לרצח ופעלה מתוך מודעות למעשיה. השופטים נתן עמית, רינה משל ושרה ברוש דחו את טיעוניו של פרקליטה של חיימוביץ', עו"ד משה מרוז, שביקש להרשיע אותה בסיוע בלבד, ולא ברצח עצמו. "אין ספק שחיימוביץ' שייכת למעגל הפנימי של מבצעי הרצח", כתב אב בית הדין, השופט נתן עמית, בהכרעת הדין.

"מעשים שהשכל הישר מתקשה לעכלם"

השופטים קבעו כי חיימוביץ' הגישה לרעי חורב את האבן ששימשה אותו לרוצץ את ראשו של שטיירמן, ועובדה זו מעידה על כוונתה לרצוח אותו. בנוסף, כתב השופט עמית, "העובדה שלאחר שאסף שטיירמן ז"ל שכב על הקרקע מתבוסס בדמו ומחרחר, הנאשמת מצטרפת לרעי חורב, שרצה לוודא את מותו של אסף בחניקתו ע"י תיל ברזל, ושמה ידה על צווארו כדי לחנוק אותו, גם אם אקבל את דבריה שבפועל לא עשתה זאת - יש באופי המעשה כדי להצביע על מודעותה וכוונה להביא למותו".
השופטים דחו גם את טענת פרקליטה של חיימוביץ', שהיא לא הייתה מודעת למעשיה בשל מצבה הנפשי באותה תקופה."לא רק שאיני סבור שדעתה של הנאשמת השתבשה בביצוע מעשיה בעת האירוע, אלא היפוכו של דבר - אני סבור שהיא פעלה מתוך חשיבה מודעת", כתב השופט עמית, שהוסיף: "אין לבית המשפט כדור בדולח שהוא יכול להשקיף באמצעותו מה אירע לפני חמש שנים בנפשה של הנאשמת, ועם כל הכבוד לפסיכיאטרים, לא עומדים לרשותם כלים שונים מאלה העומדים לרשות בית המשפט. אותם כלים מתבטאים בראש ובראשונה בבחינת מעשיה של הנאשמת ובהתנהגותה בעת האירוע לפניו ואחריו, ובהסקת מסקנות מאותם מעשים.. מתוך הכרת התנהגות הנאשמת יכול אני לקבוע בלא כל ספק כי פעלה מתוך חשיבה מודעת, והייתה מודעת היטב לכל מה שעשתה, מדוע עשתה זאת, ומה התוצאות שעלולות לצמוח ממעשיה".
בהכרעת הדין נאמר עוד כי התנהגותה של חיימוביץ' במהלך חקירתה במשטרה היתה "כשל כל עבריין מצוי" - היא לא היססה לשקר, ולא הנידה עפעף כאשר הציגה תמונה מוטעית לגבי מעורבותה ברצח. "תמונת החקירה מצביעה באיזה כושר של שליטה עצמית ניחנה הנאשמת, באיזו הבנה מעמיקה לגבי הסובב אותה, ובאיזה כושר להחליט מה לומר ומה לא לומר".
השופטים ציינו בהכרעת הדין כי רעי חורב, סיגלית חיימוביץ' וליהי גלוזמן הם "שלושה צעירים ללא ילדות עשוקה, אשר לא גדלו כנוער שוליים, ובכל זאת הגיעו לסיטואציה ולמעשים שהשכל הישר מתקשה לעכלם".

ליהי גלוזמן: עדות מקוממת - אבל היא דיברה אמת

השופטים דחו את הביקורת הציבורית שנשמעה על ההסכם שחתמה המדינה עם עדת המדינה, ליהי גלוזמן. לדברי השופטים, הטענות שמועלות היום נגד התביעה הן בבחינת חוכמה שלאחר מעשה. "בנתון הזמן שהתביעה הייתה צריכה להחליט באילו צעדים לנקוט, לנוכח הראיות שהיו לפניה באותו הזמן, אינני סבור שהיה פגם או פסול בשיקולי התביעה", כתב השופט עמית.
השופט מתח ביקורת על גלוזמן וציין כי "עדותה ממש מקוממת, הן משום התנהגותה בזירת האירוע ובשל התנהגותה במהלך חקירת המשטרה, והן משום עדותה בבית המשפט". עם זאת, קבעו השופטים כי "עדותה היא עדות אמת והיא עזרה לבית המשפט להגיע להכרעתו ולחקר האמת בפרשה זו".
השופט ביקר את העובדה שגלוזמן לא הזעיקה עזרה לאחר שנמלטה מזירת הרצח, ואף לא פנתה למשטרה כדי לספר על הרצח עד שלא נעצרה. "היא נעלה את עצמה בכספת של שתיקה, הדחיקה את זיכרונותיה והכניסה את עצמה לעולם של
דממה בכל הנוגע לאירוע הזה, למרות שלמחרת היום היא כבר ידעה כל מה שקרה."
הכרעת הדין מתייחסת גם לעובדה שגלוזמן שמרה על זכות השתיקה עד שנחתם עמה הסכם עד מדינה, ואחר-כך טענה כי זיכרונה היה "מוקפא". "בטוחני, שליהי ידעה וזכרה היטב במה היא מעורבת ומאורעות יום האירוע היו טבועים במוחה", כתב השופט עמית, "דברים כאלה לא שוכחים לעולם. אך היא ניצלה את הסיטואציה שנקרתה בדרכה. ניתן לבוא אליה בטרוניה, אך לא מבחינה משפטית".
השופט הוסיף כי הוא מתקשה להאמין כיצד גלוזמן, שנראית על פני הדברים עדינה ושקטה, הצליחה לעמוד בחקירתה במשטרה במקום שבו עבריינים קשוחים נשברים.

אמו של הנרצח: אני מרוצה מהכרעת הדין

שלב הטיעונים לעונש יתקיים בחודש הבא בבית המשפט המחוזי בתל אביב. למרות שחיימוביץ' הורשעה בעבירת רצח, שהעונש הקבוע עליה בחוק הוא מאסר עולם, יבקש עורך דינה יבקש להפחית בעונשה, מכיוון שהייתה קטינה בעת ביצוע הרצח. התובעת, הדסה נאור, אמרה לאחר הכרעת הדין כי היא תבקש מבית המשפט להטיל על חיימוביץ' מאסר עולם.
בני משפחתו של אסף שטיירמן, שחששו מהאפשרות שבית המשפט לא ירשיע את חיימוביץ' בעבירת הרצח, מקווים עתה שייגזר עליה מאסר עולם. יעל רוזמן, אמו של אסף שטיירמן, אמרה: "אני מרוצה מאוד מהכרעת הדין, ומקווה שגזר הדין יהיה בהתאם. עין תחת עין, ככה זה צריך להיות. כשלוקחים ממך משהו, אתה רוצה שיקחו משהו בחזרה".