תגובה לגולשי קומנדו אונליין

בשבוע שעבר הגיעו כמעט 300 תגובות לטור הקבוע, שכותרתו היתה "במקום שבו מפילים אתרים" (ראו טורים נוספים בתחתית עמוד זה). רוב התגובות הגיעו מאנשים שהרגישו שאני מכנה אותם "ונדליסטים" או "פרחחים". הם לקחו נורא אישי את הטור, ולא פלא. זה מעצבן כשמישהו אומר לך שאתה לא בסדר. אבל אני לא התכוונתי להגיד להם בפרצוף "אתם לא בסדר", רק לדבר קצת על תופעה מעיקה.
רבים מהם ראו בי מיד משתף פעולה עם האויב, וזה כבר יותר בעייתי. לא בא לי לענות לתגובות ילדותיות בסגנון "מה, עדיף לזרוק אבנים" או "אבל הם הורגים חיילים, למה אתה בעדם". מי שיקרא היטב את הטקסט יבין שאני לא בעד החיזבאללה וגם לא בעד המאבק הפלסטיני המזויין. אני פשוט לא מתלהב מהריסת אתרים, גם של אויבים.
בטח היום בערב יפגשו שוב החבר'ה הטובים אונליין, כדי לנסות ולהעיף עוד כמה אתרים, כי רק כך מרגישים ילדי הפינגים שותפים למלחמה. כל פינג בשבילם הוא כמו יציאה לשטח, מארב, כיבוש, ובעצם זה מה שגרם לי לכתוב את הטור מלכתחילה. התופעה הזאת, שנובעת מן הסתם מסימפטום "ארץ קטנה מוקפת אוייבים", עלולה להביא לנו את "גבעת התחמושת" בוריאציה קצת יותר מודרנית. וכולם ביחד:

בשמונה, שמונה ושלושים / ניגשנו, אל המקשים / הקשנו פינג, אלפי גולשים / על גבעת התחמושת.



סולן:



"דני פתח קומנדו-ליין. אני הקשתי פינג. הסתכלנו על המוניטור של דני והחזקנו אצבעות. פתאום דודו באיסיקיו כותב לנו, שהאתר של החיזבאללה נפל."



ביחד:



כשהאתר פתאום נגמר / תקענו יחד בשופר / ומישהו ברחוב צפר (קולות שניים: יאללה בית"ר) / על גבעת התחמושת.


מחיאות כפיים. מתוך ראיון ישן עם אהוד טננבוים (אנלייזר), במוסף "7 ימים": "הוא שלח לי מסר: למה אתה הורג אותי?... עניתי לו: אתה נאצי.. הוא התחיל להתבכיין וכתב לי מה אתה רוצה, הרי אתה השולט". אנלייזר הוא בטח הגיבור הלאומי של מפילי האתרים. טרוריסט רשת מטעם עצמו, אפילו לא האקר מי יודע מה, אחד שמשוויץ בעיקר במלחמות צ'אט עם נאו-נאצים להם הוא מעיף את האתר. פעם כיניתי אותו, במאמר אחר, "השריף המטורף של אוטוסטרדת המידע".
תבינו, הביקורת שלי לא נובעת מאהבת החיזבאללה, אלא מהרגשה שפעולת הפלת האתרים, גם של האוייב, היא רעה בשבילנו. אני לא דואג להם, כמו שחלקכם ציין בטעות, אלא לנו. זוכרים איך אלימות האינתיפאדה חילחלה אז לתוך המציאות הישראלית? אלימות אינטנרט עלולה לחלחל אף היא. תארו לעצמכם מצב כזה: דרעי משתחרר מהכלא ורץ לבחירות, השמאל מפיל לו את האתר. ש"ס מפילה לליכוד את האתר. הליכוד מפיל לעבודה את האתר. איזה כיף!
בסרט התעודי המצויין של חגי לפיד ויורם זק, "אדוני ראש המועצה", מתועדות הבחירות לראשות מועצת עיריית קריית שמונה. באחד הרגעים המצחיקים בסרט תולש גברתן מגודל מודעות בחירות של המועמד השני מעמוד המודעות בלי בושה. הוא לא תולה מודעות משלו – הוא פשוט מעלים את המודעות הקיימות.
ומי שכתב לי "זאת מלחמת תקשורת" צריך להבין – מה שחשוב הוא לא לסתום לאויב את הפה, אלא לפתוח את שלך ולהפיק ממנו משהו משכנע. "פינג" זה פשוט לא ביטוי מספיק משכנע. זאת עבודה מאוד קלה לתלוש מודעות של מישהו אחר (כן, גם אם הוא רוצח או אויב). עבודה קשה יותר היא להפעיל אתרי הסברה רציניים, וכל אחד ממכם יכול להפעיל אתר כזה בקלות, רק שזה דורש כמה דברים: רצינות, התמדה, עמדה ברורה. אולי את אלה קשה יותר להפעיל מאשר את מקש ה"אנטר".
ואז אתם אומרים: "במלחמה כמו במלחמה". לא בדיוק. המצב האומלל הזה, שאנחנו נמצאים בו כרגע, עלול להגרר לקרבות התשה של חודשים. ואז מה? אי אפשר יהיה להכנס לשום אתר פלסטיני כל הזמן הזה? אולי בא לי לראות מה הם חושבים, על מה הם מדברים בפורומים? "דע את האויב"? שווה לקרוא את הראיון של אורן הוברמן ("נענע") עם דרור פוייר ("דה מארקר") על לכלוך בפורומים (ר' בכתבות נוספות). אגב, בקשר למה ששאלו מספר מגיבים, אני בהחלט מתנגד להפלת האתר של כ"ך, ואם זה היה קורה הייתי יוצא נגד זה באותה צורה.
בסוף השבוע שעבר הודו בחיזבאללה רשמית שהישראלים הוציאו חוזה על האתר שלהם (ראה קישור). מה שמצחיק הוא שבשיחות עם חברים שמעתי ספקולציות בסגנון "זה השב"כ מפיל להם את האתר". ובכן, לא. זה הילדים. ובאמת, כל עוד הם מפילים את האתר של החיזבאללה זה חצי צרה. כשהם יתחילו להפיל את האתרים אחד של השני, אני ארגיש הרבה פחות טוב.