"נרגש? אולי. עצבני? לא"

לפני שלוש שנים כתב אלוף משנה אילן רמון מכתב לעזר ויצמן, אז נשיא המדינה. "אדוני הנשיא", נאמר במכתב, "תהיה באשר תהיה כאשר תגיע עת השיגור שלי לחלל, אני מזמין אותך להיות נוכח בו. אנא בוא".
בקרוב צפוי אילן רמון להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון שישוגר לחלל, אם לא לקחת בחשבון את עלייתו של אליהו הנביא בסערה השמיימה. לקראת השיגור, הוא נזכר במכתב הזה. "ויצמן כתב לי אז מכתב תשובה יפה, ואמר לי: אתה גורם לי לקנא בך". רמון הזכיר זאת בתשובה לשאלה מי האנשים שלא יהיו אתו בשיגור, המתוכנן מכף קנדי, פלורידה, ושעל חסרונם הוא מצר מאוד. ויצמן היה השם הראשון שהעלה. "אם אני רוצה שמישהו יהיה בשיגור, זה עזר. הוא היה ממקימי חיל-האויר ומראשוני טייסיו. לצערי הוא לא יכול לבוא, מסיבות של בריאות".
אחר כך הזכיר רמון את אמו, טוניה וולפרמן. "אולי אפילו לפני עזר", פלט במבוכה, כששם לב לסדר שבו העלה את השמות. "היא ואמה, סבתי, הן ניצולות אושוויץ, שהגיעו באוניית מעפילים וגורשו לקפריסין. אמא סובלת מאלצהיימר, ולא תוכל להגיע".

- דיברת אתה בטלפון?

לא. לצערי היא לא מדברת בטלפון, לא יודעת מה קורה. אבל אבא שלי, אליעזר וולפרמן, בן 79, יגיע לשיגור. יכול להיות שהוא ימתין לי עד הנחיתה".
שבוע לפני השיגור, כשהאסטרונאוטים יועברו מיוסטון לפלורידה, הם יוכנסו לבידוד מוחלט. רמון לא יורשה לראות את שלושת בניו – אסף (14), טל (12) ויפתח (9) – ואת בת הזקונים נעה (5). אשתו, רונה, תהיה היחידה שתורשה לראותו, אחרי שתעבור בדיקה רפואית, כדי לוודא שלא תדביק אותו בשפעת או במחלה אחרת.
מסעה של מעבורת החלל "קולומביה", שעל סיפונה יטוס רמון לחלל בחברתם של ששה אסטרונאוטים אמריקנים - שתיים מהם נשים - יימשך 16 יום. גם אם לא תהיה דחייה בנחיתה, אביו של רמון ייאלץ להמתין עוד כמה ימים עד שיוכל לברך את בנו באופן אישי. חודש ימים יעבור אחרי הנחיתה, עד שרמון יסיים את הבדיקות הרפואיות והמטלות האחרות שיוטלו עליו.

הילדים שאלו על צ'לנג'ר

על אף מועד הטיסה המתקרב - טיסה שנדחתה מספר פעמים והותירה אותו כארבע שנים על הקרקע - הוא נראה ונשמע רגוע מאוד, אולי רגוע מדי. "קצת נרגש? אולי. עצבני? לא, אני לא עצבני. אולי זה יגיע כשמועד השיגור יתקרב", אמר.

- אפשרות של תאונה, חלילה, לא עולה על דעתך?

"אני 30 שנה בחיל-האויר. הרבה חברים טובים שלי נהרגו בשנים האלה. גם אני הייתי מעורב בתאונות מטוסים, שתיים מהן קשות, בהן נאלצתי לנטוש. משבר התאונות והפחד כבר מאחוריי".

- אפשר להשוות סיכונים של טיסה בחלל לטיסה במטוס, אפילו מטוס קרב?

"מהכרותי בת ארבע השנים כמעט עם סוכנות החלל האמריקנית אני יכול לומר שהבטיחות של האסטרונאוטים עומדת אצלם מעל לכל דבר אחר. לכל אחת מהמערכות החשובות של המעבורת יש כמה מערכות גיבוי. מבחינת הבטיחות של הטיסה אני שקט. אצל האמריקנים יש שחור או לבן, אין אפור. אם יש תקלה, דוחים את השיגור ומפרקים את המעבורת לחתיכות עד שמתקנים אותה. אני באמת מתנצל על שאיני פוחד. אני ממש לא חושש".

- האשה והילדים מדברים על החשש?

"הילדים חושבים קצת על הסיכונים. הם ראו את הסרט על אסון הצ'לנג'ר ושאלו שאלות. ישבתי והסברתי להם. היוזמה היתה של הילדים, לא שלנו".
בסוכנות החלל האמריקנית לא שוכחים את אסון הצ'לנג'ר. ב-28 בינואר 86', ב-11:38 לפני הצהריים, לאחר דחיות חוזרות ונשנות במשך ששה ימים, שוגרה המעבורת צ'לנג'ר לחלל, כשעל סיפונה שבעה אסטרונאוטים. 73 שניות לאחר השיגור אירע פיצוץ עז, והחללית על שבעת הגברים והנשים שבה, אבדה. אמריקה נכנסה להלם, ובמשך חודשיים וחצי נחקר האסון בידי ועדה מיוחדת שהקים הנשיא. הוועדה מצאה כי תקלה באחד המנועים היתה הסיבה לפיצוץ החללית.

- מהו הרגע הכי מפחיד בשיגור לחלל?

הדקות שעוברות מרגע השיגור ועד שהמעבורת נכנסת למסלול סביב כדור-הארץ. אנחנו יושבים אז על מיכל דלק ענקי, שמכיל 2 מיליון ליטר של דלק נוזלי, וזו לא הרגשה הכי נעימה.

רוצה להיות אסטרונאוט?

התהליך שהפך את אילן רמון לאסטרונאוטים החל במארס 98'. באחד הערבים צלצל הטלפון על שולחנו של אל"מ רמון, אז ראש מחלקת אמצעי לחימה במטה חיל-האויר. אתה רוצה להיות אסטרונאוט? שאל אותו האיש מעבר לקו, מישהו ממחלקת הקצינים של כוח-אדם בחיל.
עזוב אותי מבדיחות, ענה רמון. "אני אסטרונאוט? אתה אסטרונאוט".
לא, זה רציני. איתן (מפקד חיל-האויר דאז, איתן בן אליהו – א.ע.) ביקש לאתר מועמדים", הסביר הדובר.
"ברצינות?" השיב רמון. "בוודאי שאני רוצה, אבל תן לנסוע הביתה, לשאול את אשתי".
השבוע נזכר רמון כי הוא נסע הביתה לאט במיוחד. "נסעתי לאט. בראש עלו לי מילים כמו 'אסטרונאוט', 'חלל', 'ירח'. עברו לי בראש סרטים שראיתי, הסיפורים על האסטרונאוטים הראשונים".

- עכשיו אתה הגבר הישראלי היחיד בעולם, שאשתו יכולה לקרוא לו "אסטרונאוט", והוא לא ייעלב.

"זה נכון. כאן באמריקה נותנים לאסטרונאוטים כבוד גדול. בישראל נוצר למושג אסטרונאוט דימוי של מישהו שמרחף".
הדימוי המרחף הזה קיים אפילו אצל המפקדים שלו בחיל-האויר. "חודש אחרי שקיבלתי את הטלפון הראשון", נזכר רמון, "ידעתי שהגיע ערב הבחירה. המפקד הישיר שלי היה דן חלוץ, אז ראש מטה חיל-האויר וכיום מפקד החיל. לתפקיד היו כמה מועמדים, ופורום החיל לשיבוצים התכנס לבחור את האיש, כמו שבוחרים מפקד טייסת או מפקד בסיס. ישבתי בבית וחיכיתי להודעה. אחרי שנפלה הבחירה, דן חלוץ יצא מהישיבה והרים לי טלפון. 'יא אסטרונאוט', הוא אמר לי, וניתק".

מטרזנשטאט לחלל

לפני מספר חודשים התבקשו שבעת חברי הצוות של המעבורת להודיע לנאס"א מה הם לוקחים אתם לחלל. על פי המסורת, כל אסטרונאוט רשאי לקחת אתו לחלל עשרה פריטים שליוו אותו בחייו או השפיעו עליו, וכן 20 חפצים אישיים. כל הפריטים האלה מושמים במרתף החללית, וכשהצוות חוזר לכדור-הארץ הם מוחזרים לבעליהם, בצירוף תעודה מיוחדת של נאס"א, המאשרת כי החפץ שב מהחלל.
תשעה מהפריטים שהשפיעו על רמון צפויים עד אימה. דגל נשיא המדינה, דגל חיל-האויר, דגל מוזיאון חיל-האויר, דגלי הערים רמת-גן (בה נולד) ובאר שבע (בה גדל), דגל בית הספר "בליך" ברמת גן וכו'. הפריט היוצא-דופן הוא ציור של הנער פטר גינז, שנרצח על ידי הנאצים באושוויץ ב-1944. שנתיים קודם לכן, בהיותו בן 14, צייר הנער הזה במחנה טרזנשטאט ציור מיוחד במינו של כדור-הארץ כפי שנראה מהירח. רמון, בן לניצולי שואה, קיבל את הציור הזה אחרי שפנה ל"יד ושם" וביקש פריט שישקף את טיסתו לחלל. הדבר נודע לאחייניתו של פטר גינז, שהגיבה בהתרגשות גדולה. "פטר לא זכה לדעת שהאדם הגיע לחלל, אבל הציור שלו, משהו ממנו, יגיע לחלל",אמרה.
פריטים נוספים שייקח עמו: תכשיט שהכין לאשתו רונה בצורת סמל החללית, בו שיבץ אבן טובה, שעונים של ילדו, מזוזה מיוחדת ואצבע קטנה מכסף לקריאת ספר תורה.

- אתה אדם דתי?

"ממש לא. אבל כשהגעתי לכאן הרגשתי שאני נציג של מדינת ישראל ושל צה"ל. אחרי שביקרתי כאן בארגונים יהודיים ופגשתי כאן יהודים רבים, אני מרגיש עצמי כנציג של כל העם היהודי, גם של היהודים הדתיים".

- ביקשת מנאסא מזון כשר?

"ביקשתי שיבדקו אפשרות לקחת מזון כשר. הם בדקו ומצאו מישהו שמייצר מזון כשר בשקיות אטומות. בחללית לא אוכל רק מזון כשר, אבל דאגתי שבארוחות שלי לא יהיו חלב ובשר ביחד".
באחד האירועים בהם הופיע בפלורידה נכחו שני רבנים. בתום האירוע, בשיחה שהתפתחה ביניהם, עלתה השאלה של שמירת שבת בחללית. הבעיה העיקרית שנוצרה: על פי איזה שעון ייקבע מתי נכנסת השבת. צריך לזכור כי ברגע שהמעבורת תיכנס למסלול סביב כדור-הארץ, היא תטוס במהירות מדהימה של 480 ק"מ בדקה או 28,800 קמ"ש. המהירות הזו מושגת ללא עזרת מנועים, אלא מכוח התנופה של כניסתה רבת העוצמה לחלל. החללית תשוט בגובה של 240 ק"מ מעל כדור-הארץ ותקיף את הכדור כל 90 דקות. על-פי איזה שעון, איפוא, ייקבע מתי נכנסת השבת? רמון הציע שהחיים בחללית יתנהלו על-פי שעון יוסטון. הרבנים הבטיחו לבדוק, חזרו אליו, ואמרו שהרבנים "הגדולים" חלוקים בדעתם. היו שהסכימו לשעון יוסטון, אבל טענו כי ממילא העיסוק בחללית משול לפיקוח נפש, שהרי כל טעות עלולה להיות הרת אסון, ופיקוח נפש דוחה שבת. רב אחד אף טען כי הבעיה לא קיימת: שבת ניתנה לשמירה לאבותינו שעל כדור-הארץ, ולכן בחלל לא קיימת הבעיה הזו. כך או כך, עיתון בלונדון שהביא את הסיפור הזה לפני כשבועיים, נתן לו את הכותרת "ירושלים, יש לנו בעיה, עבור".

140 ניסויים מדעיים

"קולומביה" היא החללית הוותיקה והכבדה מבין ארבע החלליות בשירות נאס"א. לפני שנה וחצי עברה שיפוץ יסודי, מה שלא מנע תקלה חמורה בשיגורה הקודם, במארס: אחת משתי מערכות הקירור שלה נסתמה חלקית. במשך 24 שעות קיימו מדעני נאס"א התייעצויות חירום, עד שהחליטו: לא מחזירים את החללית ארצה; היא תישאר עד תום המשימה. בניגוד ל"קולומביה", שלוש אחיותיה הצעירות יכולות להתחבר ולעגון בתחנת החלל. לכן משתמשים ב"קולומביה" למטרות מחקר, ולא לשיגורים לתחנת החלל.

- אתה מתאמן כבר ארבע שנים כדי לטוס לחלל, והנה באים שני מיליונרים, משלמים לרוסים 20 מיליון דולר, ואחרי שבועיים טסים לתחנת החלל. אז מה כל הרעש הזה שאתה עושה?

"ההבדל גדול מאוד. הם ששכבו בתחנת החלל, ולא עשו מאומה. אני טס לחלל ועושה דברים שמאות אנשים, אולי אלפים, השקיעו קודם לכן את מיטב שנותיהם כדי לחקור אותם. דיברת קודם על חשש. החשש הגדול שלי הוא לא לטעות במחקרים האלה. טעות קטנה אחת יכולה לדפוק עבודה של עשרות שנים. זה החשש הגדול שלי".
רמון לא מגזים. מייד כשתיכנס למסלול סביב כדור-הארץ תהפוך "קולומביה" למעבדת מחקר משוכללת, ומרבית אנשי הצוות שלה יעבדו 16 שעות מדי יום ב-140 ניסויים מדעיים שונים בפיזיקה, כימיה, אסטרונומיה, רפואה, ביולוגיה ועוד.
כך, לדוגמה, הוא יעסוק במחקר של סרטן הערמונית. חוקר יפאני ידוע, שמנסה לעלות על הרגע בו הופך תא הערמונית משפיר לסרטני, מאמין כי יצליח למצוא פתרון בחלל: בגלל חוסר כוח המשיכה, ההדמיה של החלל קרובה מאוד למצב התאים בגוף האדם. "קולומביה" תבדוק זאת עבור היפאנים. ייערך גם מחקר של נסיגת עצם בגוף האדם, בעיקר אצל נשים. בחלל מואץ מאוד תהליך נסיגת העצם, ובכל חודש של שהייה בחלל, אסטרונאוט מאבד בממוצע בין אחוז לשלושה אחוזים ממאסת העצם שלו. משום כך, אגב, נדרשים האסטרונאוטים לעשות תרגילי כושר גופני של שעה אחת לפחות מדי יומיים. ב"קולומביה" יש אופני כושר, ובמעבורות החל האחרות יש מסלול הליכה.
רמון יעסוק ברבים מבין 140 המחקרים, בהם גם הניסוי הישראלי, מטעם אוניברסיטת תל-אביב: באמצעות מצלמה משוכללת הוא יצלם חלקיקי אבק של המזרח-התיכון, שמקורם בסופו שבמדבר סהרה, בפעם הראשונה מלמעלה. החוקרים סבורים כי לחלקיקי האבק האלה חלק חשוב בשאלת ההתחממות כדור-הארץ והצטברות משקעים בעננים.

- משאת נפשו של כל אסטרונאוט היא להגיע לירח או לפחות לתחנת החלל, לצאת מהחללית וללכת בחלל. לך זה לא יקרה. אין איזו תחושה של אכזבה בלב?

"ממש לא. אני מרגיש בר מזל שבכלל זכיתי לכך. אולי בפעם הבאה".

- תהיה כזו?

"בינתיים לא מתוכנן שום דבר. אני חוזר ארצה לשרת בחיל-האויר".